Nature Nanotechnology

חוקרי אוניברסיטת תל אביב פיתחו שיטה לשליטה מדויקת וחסכונית באנרגיה במבנה הערימה של גרפן, באמצעות איים ננומטריים שבהם שכבות החומר מחליקות זו ביחס לזו ומשנות את תכונותיו האלקטרוניות.

חוקרי אוניברסיטת תל אביב פיתחו שיטה חסכונית במיוחד לשליטה במבנה של גרפן

החוקרים הצליחו לשנות את סידור הערימה של גרפן בקנה מידה ננומטרי באמצעות כוח זעיר והשקעת אנרגיה נמוכה מאוד, צעד שעשוי לקדם רכיבי זיכרון, חיישנים ומחשוב נוירומורפי
ד"ר אוהד וונשק והשבב הביולוגי. צילום: דוברות מכון ויצמן

השבב הביולוגי שכבר מוכן למגפה הבאה

שבב די־אן־אי חדש ממכון ויצמן למדע מייצר על גבי סיליקון עשרות אנטיגנים נגיפיים בניסוי אחד וממפה במהירות את “טביעת האצבע” החיסונית של נבדקים – כלי שעשוי לזרז פיתוח בדיקות, חיסונים,
סימולציית מחשב המציגה מעבר הדרגתי (משמאל לימין) של החלבון אלפא-לקטאלבומין דרך ננו-חריר ממצב מוצק בקוטר של כ-4 ננומטר. המעבר של החלבון בחריר מאפשר קריאה של רצף הסמנים המוצמדים לקבוצות ציסטאין (צבע אדום) וזיהוי החלבון.

ללא נוגדנים וללא הגברה: זיהוי מהיר של חלבונים שלמים בטכנולוגיה שפותחה בטכניון

טכנולוגיית ננו־חרירים ממעבדתו של פרופ' עמית מלר מאפשרת זיהוי מהיר ודיגיטלי של חלבונים בודדים כמעט בזמן אמת, ופותחת דרך לאבחון מוקדם של סרטן ומחלות נוספות באמצעות בדיקות דם פשוטות