פיטופלנקטון

כך קורסת הפריחה: ארבעה נגיפי ענק דמויי משושה שהשתכפלו באצה חד-תאית (המרקם המחוספס בצד ימין) בדרכם החוצה להדביק אצות נוספות. שלושה מהנגיפים תקינים ומוכנים לפעולה – ואחד לבן וריק מדי-אן-אי. תצלום: ד"ר דניאלה שץ

המצוד אחר נגיפי ענק באוקיינוס

סלבדור גרסיה Ocean Based (משמאל) מסביר לג'יאן פאולו באסי, סגן נשיא בכיר, 3DEXPERIENCE WORKS על המערכת שהחברה בונה כדי להעשיר את החיים בים כדי לקלוט פחמן בכנס 3Dexpereince Word 2023 בנאשוויל. צילום: אבי בליזובסקי

להפריח את השממה הימית ולקלוט פחמן מהאטמוספירה

חברת Ocean-Based Climate Solutions האמריקנית פיתחה מערכת משאבות שתשאב חומרים מזינים מעומק של 400 מטר אל פני השטח ותאפשר גידול של אצות זעירות שיבצעו את תהליך הפוטוסינתזה וישאבו את הפחמן
תאי אצה מגיבים בדרכים שונות למצבי עקה זהים. איור: מעבדתו של פרופ' אסף ורדי, מכון ויצמן

הישרדות המעטים

חלקיקי אצות שנפלטו מדגימות שהודבקו בנגיף. במקום חלקיקים שגודלם עד מיקרון, התגלו שרידי פיטופלנקטון בגודל של עד ארבעה מיקרונים

לאן הולכות האצות לאחר שהן מתות

פריחת פיטופלנקטון של המין Emiliania huxleyi, בצילום מן החלל. מקור: Landsat image from 24th July 1999, courtesy of Steve Groom, Plymouth Marine Laboratory.

פרצת האבטחה של האצות

פריחה שניתן לזהות גם מהחלל. בתצלום העליון: ריכוז הכלורופיל על פני הים כפי שצולם על ידי לוויין נאס"א באוקטובר 2007. התצלום התחתון – תקריב של האזור התחום בתצלום העליון. מקור: מגזין מכון ויצמן.

מדבר פורח בלב ים

פריחת אצות. איור: shutterstock

רוח ים

אצה חד-תאית Emiliania Huxleyi, מסוג "קוקוליתופור" (מימין למעלה, תצלום מיקרוסקופ אלקטרונים סורק באדיבות סטיב גשמייסנר), יוצרת מרבד פריחה לחופי סקנדינביה. תצלום מלוויין MODIS של נאס"א, באדיבות ז'אק דקלואטר

פריחת האוקיינוסים