אוניברסיטת בן־גוריון

תאי תמך נדירים באוזן הפנימית של עכברים התחילו להפוך לתאי שיער חושיים

שני חלבונים ברשתית האנדופלסמטית מסייעים להכריע בין הישרדות למוות תאי

חוקרים מאוניברסיטת בן־גוריון בנגב גילו כי DNAJB12 ו־DNAJB14 פועלים כחלק ממנגנון הרגיש לעוצמת העקה ולמצב החמצון־חיזור בתא. בעקה מתונה הם תומכים במסלול הסתגלות, אך כאשר העקה קשה ומתמשכת הם מתפרקים
כיתוב: מערכת ה־2D MOT המספקת אטומים קרים לתא הניסוי. במרכז נראה תא זכוכית המוחזק בריק בין סלילים היוצרים שדות מגנטיים. האטומים עוברים אל תא הניסוי דרך החור הזעיר הנראה במרכז המשטח הצהוב המחזיר אור. קרדיט: אור דובקובסקי.

אוניברסיטת בן־גוריון ורוג׳ר פנרוז במבחן קוונטי לאיינשטיין: "גלילאו הקוונטי" בוחן את עקרון השקילות

ראיון מיוחד: מחקר בהובלת פרופ׳ רון פולמן מאוניברסיטת בן־גוריון בנגב, שעליו חתום גם סר רוג׳ר פנרוז מאוניברסיטת אוקספורד, מציג אינטרפרומטר אטומי ראשון מסוגו. הניסוי מדד את הפאזה של אטום רובידיום
צביעה פלאורסנטית של החלבון 1YAP (בצבע ירוק) לצד גרעיני התא (בצבע כחול) בתאי בקרת ותאים החסרים את הביטוי של PKC-eta. קרדיט צילום: ד״ר ליגו ויגאיה סטאלטר

ניתן לעצור גרורות בסרטן השד

מחקר חדש מצא כי החלבון PKC-eta ממלא תפקיד מרכזי בהתפשטות סרטן שד מסוג טריפל־נגטיב, ומציע כיוון טיפולי חדשני שעשוי לצמצם את היווצרות הגרורות

לאתר הטיות כבר בשלב הנתונים, לפני שהן מגיעות לאלגוריתם

ד״ר יובל מוסקוביץ' מהפקולטה למדעי המחשב והמידע חוקרת כיצד להשתמש ב־Data Provenance, “קורות החיים” של הנתונים, כדי לאתר מתי ואיך נוצרת הטיה בתהליכי עיבוד נתונים ולצמצם אותה בשינוי מינימלי
גלגל רפאים ברמת הגולן. Orthophoto of Khirbet Bteha. Created by A. Kleiner. Credit: PLOS One (2026). DOI: 10.1371/journal.pone.0339952

לא עוד אתר יחיד: לוויינים חושפים שרוג'ום אל־הירי הוא חלק מרשת מעגלי אבן קדומים בגולן

חוקרים ישראלים זיהו לפחות 28 מעגלי אבן גדולים נוספים סביב האתר המכונה "הסטונהנג' של ישראל", ומציעים לראות בו חלק מנוף תרבותי, חקלאי וחברתי רחב מהתקופה הפרוטו־היסטורית
ד״ר תמר אלמן והפרופ׳ יפתח יעקובי. צילום: דוברות אוניברסיטת תל אביב

מחקר ישראלי: מיקרו־אצות מייצרות מימן ירוק בלי לפגוע בערך התזונתי של הביומסה

חוקרים מאוניברסיטת תל אביב ומאוניברסיטת בן־גוריון הראו כי ניתן לייצר מימן ירוק ממיקרו־אצות באופן רציף ובקנה מידה גדול יותר, תוך שמירה על הביומסה כחומר גלם איכותי למזון, למספוא ולתוספים תזונתיים