פיסיקה של מערכות מורכבות

הרבה יותר פרטים: ננו-גבישים כפי שהם נראים באמצעות שיטת המיקרוסקופיה שפיתחו מדעני מכון ויצמן למדע (מימין) וכפי שהם נראים במיקרוסקופ אור רגיל (משמאל). קנה המידה: 0.5 מיקרון

דברים שרואים בקטן

האם אפשר לחצות את גבול הרזולוציה של ארנסט אבֶּה באמצעות שימוש בתכונות הקוונטיות של האור?

המדענים תיכננו מערכת המדמה את אפקט אונרו. בתרשים: האדוות על פני המים במכל ומסלולו של "הנוסע בחלל" במרחב ובזמן

אפקט ריק קוונטי הודגם במיכל מים

ריק קוונטי, מסביר פרופ' לאונהרדט, איננו חלל ריק באמת. הריק הקוונטי רוחש תמיד גלים אלקטרומגנטיים או חלקיקים אשר מופיעים ונעלמים. ״הריק הקוונטי דומה לים של

צילום תקריב של עין דג הזברה. מערכת ראייה מתוחכמת ומדויקת

מבט אל עין הדג

לקשתית העין של דג הזברה יש מבנה גבישי ייחודי בעל תפקיד כפול: הסוואה ומניעה של כניסת אור לא-רצוי. הבנת הדרך שבה שולטים הדגים בהתפתחות הקשתית

כשנמלה ניגשת לפריט מזון, היא מרגישה את הכוחות שמפעילות הנמלים האחרות שסוחבות אותו, ובהתאם מחליטה אם עליה למשוך את הפריט או להרימו

מחשבות מסלול מחדש

כיצד מתגברות נמלים הסוחבות מזון אל הקן על מכשולים בדרך?

האכלה מפה לפה: הדמיה פלואורסצנטית של מעבר מזון מנמלה מלקטת לחברתהּ לקן (ראו סרטון 1). מקור: מגזין מכון ויצמן.

תחושת הבטן של הנמלה

מה יודעת נמלה שיוצאת לאסוף מזון על מידת הרעב הכללית בקן?

נוירונים (ירוק כהה) ותאי גליה (ירוק-צהבהב). איור: shutterstock

רשתות הנוירונים מגיעות לקונסנזוס

כל מילימטר מעוקב במוח מכיל יותר מ-100,000 נוירונים, וכל אחד מהם מסוגל לתקשר עם 10,000-1,000 תאים אחרים. מחקר חדש מראה כיצד פועלת תקשורת זו כשלא

ספיר הים. איור: אמן איורי הטבע הגרמני אנרסט הקל, (1834-1919). מתוך ויקיפדיה

כיצד נעלם ספיר הים?

תובנות חדשות על הדרך שב יצורים ימיים יכולים לשלוט במידת הנראות שלהם

ננו-גבישים אשר הופכים שני פוטונים בעלי אנרגיה נמוכה לפוטון אחד בעל אנרגיה גבוהה, תחת מיקרוסקופ אלקטרונים

אנרגיה מאדום לירוק

מדעני המכון הצליחו למזג שני פוטונים בעלי אנרגיה נמוכה לחלקיק אחד בעל אנרגיה גבוהה

פרופ' אולף לאונהרדט. קרני אור

בלתי-נראה

במעבדתו שבמחלקה לפיסיקה של מערכות מורכבות במכון ויצמן למדע, מתכנן פרופ' לאונהרדט לחקור תופעות אשר נעות בטווח שבין קנה-המידה הננומטרי לבין אלה המתרחשות בחורים שחורים.

פתרון פשוט לבעיות מורכבות. איור: shutterstock

‫פורום – חוכמת המספרים / ג'פרי ווסט‬

כפי שהעידן התעשייתי הפיק את חוקי התרמודינמיקה, כך אנו זקוקים כעת לחוקים אוניברסליים של מורכבות כדי לפתור את הבעיות הבלתי-פתירות לכאורה שלנו

הטבלה מרכזת את "ציוני השיבוש" של מאות חולים עם גידול במוח: כל שורה מתייחסת למסלול או תהליך ביוכימי, וכל עמודה – לדגימה מחולה מסוים. כל צבע מסמל מספר – ערך "ציון השיבוש" של המסלול הביוכימי, כפי שחושב עבור החולה. כחול כהה מצביע על פעילות נורמלית של המסלול הביוכימי ברקמת מוח בריאה, לעומת אדום כהה המצביע על סטייה חזקה מהתנהגות נורמלית. קבוצת הדגימות של תאי מוח מאנשים בריאים מופיעה כפס אנכי כחול כהה, המסומן TgS7, המופיע באמצע הטבלה. הפס המסומן TgS15 מתאר את תת-הקבוצה של חולים בעלי תחזית הישרדות לזמן ממושך יותר

המתמטיקה של הסרטן

מדעני מכון ויצמן מציעים דרך מקורית להסקת מסקנות מ"ערימות" המידע הגנומי הקשורות לסרטן 

ד"ר גד גץ (מימין) וד"ר יותם דרייאר במכון ברוד. טביעת אצבע

נקודת שבירה

בדומה ל"טביעות האצבע" הגנטיות, אשר משמשות את המשטרה במלחמתה נגד הפשע, יסייע פיענוח פרופיל הדי-אן-אי של גידולים ממאירים למדענים במלחמתם נגד הסרטן.

מימין: ד"ר צבי טלוסטי ופרופ' אלישע מוזס. דקדוק פנימי

סגור על עצמו

מדענים במכון ויצמן בחנו האם מילון (המבאר מילים באמצעות מילים אחרות) עשוי ללמד משהו על חוקים אוניברסליים המונחים בבסיס השפה

מימין: ד"ר דרור שפיר, ד"ר נירית דודוביץ, אורן פדהצור, הדס יגר, ד"ר בארי ברונר, מיכל דגן. מהר יותר. צילום: מכון ויצמן

חלון הזדמנויות

אפשר לחשוב על האלקטרון כעל כדור טניס שולחן המצוי בתוך גביע גלידה. כשהמערכת יציבה, אין לכדור טניס השולחן שום "סיבה" נראית לעין לעלות, לצאת מהגביע

מימין: פרופ' איתן דומאני, עמית צייזל, ד"ר וולפגנג קוסטלר ופרופ' יוסי ירדן. תזמון מדויק. צילום: מכון ויצמן

שינוי ברמת הביטוי

הממצאים החדשים של שתי קבוצות חוקרים במכון ויצמן מאתגרים את ההנחות הקודמות לגבי השלבים בתהליך ייצור חלבונים

מימין: פרופ' אלכסנדר זמולודצ'יקוב, פרופ' אדם שווימר וד"ר זוהר קומרגודסקי. שדות קוונטיים. צילום: מכון ויצמן

הפיסיקה שמעבר לפינה

פרופ' שווימר וד"ר קומרגודסקי ניסו, במשך כמה שנים, למצוא דרך להוכיח את השערת קארדי, ולהופכה למשפט מן המניין. אם אכן ההשערה נכונה, אפשר להסביר בקלות

מימין: פרופ' ירון זילברברג, ערן שמאל ואורי כץ. מתחת לפני השטח

מיקוד קצר מועד

לעיתים, כדי לבצע חיתוך מדויק מבלי לגרום נזק באיזור, משתמשים המדענים בהבזקי אור קצרים מאוד (פחות ממיליונית-מיליונית השנייה), שהם בעלי עוצמה רגעית גבוהה. חוקרי במכון

רוחות הענק בכדור הארץ

המערבולת

מה מקור האנרגיה של רוחות הענק? כיצד הן נוצרות? מדוע הן מתפתחות וגדלות? פרופ' גרגורי פלקוביץ, מהמחלקה לפיסיקה של מערכות מורכבות במכון ויצמן למדע, בוחן

דילוג לתוכן