סיקור מקיף

פיסיקה של מערכות מורכבות

חמשת המופלאים: יונים של סטרונציום בתא ואקום הלכודים במערך של שדות חשמליים ומקוררים באמצעות קרני לייזר לטמפרטורה של כמה מיליוניות מעלה מעל לאפס המוחלט

ישראל נכנסת למועדון המחשוב הקוונטי

מדעני מכון ויצמן למדע מציגים מחשב קוונטי ישראלי ראשון; בבנייתו יושמו שיטות חדשניות שיסייעו להצעיד את התחום לעבר יכולות חישוביות חסרות תקדים
עיני חסילון - צופות על קרקעית הים גם בחשכה. צילום: shutterstock

בעין החסילון

  • 7 תגובות
הדגמות של השיטה החדשה (שורה תחתונה) המאפשרת להתקרב למבנה העצמים הנחקרים (שורה עליונה) בתוך 100 ננו-שניות

אור הולך ושב

  • 2 תגובות
כיראליות. איור: יובל רוביצ'ק, עבור דוברות מכון ויצמן

גבולות הגזרה: עד כמה עמוק טבועה תופעת הכיראליות במולקולות?

  • תגובה אחת
פרופ' ויקטור שטיינברג. כמו פריטה בכינור. צילום: דוברות מכון ויצמן

סוף כל סוף, גלים אלסטיים

  • אין תגובות
והיה המישור לפנים: תהליך הפיכתה של יריעת אלסטומר נמטי למשטח תלת-ממדי עקום דמוי פנים. איור: מעבדתו של ד"ר הלל אהרוני, מכון ויצמן

מה משותף לגבישים נוזליים ולהיווצרות קמטים?

  • אין תגובות
מימין: שקד רוזן, דורון עזורי, פרופ' נירית דודוביץ, ד"ר מיכאל קרוגר, עומר קנלר וד"ר ברי ברונר. הצד השני של המטבע. צילום: דוברות מכון ויצמן

במהירות ההבזק

  • תגובה אחת
ד"ר אורן רז העלה רעיון לדרך חדשה לעקוף את בעיית שחזור הפאזה: לשלב שני הבזקי לייזר אולטרה-מהירים ולמדוד אותם ביחד, כך שהשילוב בין השניים יפעל כהולוגרמה

צורת ההבזק – איך למדוד תופעה מהירה מאוד באמצעות גלאי איטי בהרבה

  • תגובה אחת
הרבה יותר פרטים: ננו-גבישים כפי שהם נראים באמצעות שיטת המיקרוסקופיה שפיתחו מדעני מכון ויצמן למדע (מימין) וכפי שהם נראים במיקרוסקופ אור רגיל (משמאל). קנה המידה: 0.5 מיקרון

דברים שרואים בקטן

  • אין תגובות
המדענים תיכננו מערכת המדמה את אפקט אונרו. בתרשים: האדוות על פני המים במכל ומסלולו של "הנוסע בחלל" במרחב ובזמן

אפקט ריק קוונטי הודגם במיכל מים

  • 2 תגובות
צילום תקריב של עין דג הזברה. מערכת ראייה מתוחכמת ומדויקת

מבט אל עין הדג

  • 2 תגובות
כשנמלה ניגשת לפריט מזון, היא מרגישה את הכוחות שמפעילות הנמלים האחרות שסוחבות אותו, ובהתאם מחליטה אם עליה למשוך את הפריט או להרימו

מחשבות מסלול מחדש

  • 9 תגובות
האכלה מפה לפה: הדמיה פלואורסצנטית של מעבר מזון מנמלה מלקטת לחברתהּ לקן (ראו סרטון 1). מקור: מגזין מכון ויצמן.

תחושת הבטן של הנמלה

  • אין תגובות
נוירונים (ירוק כהה) ותאי גליה (ירוק-צהבהב). איור: shutterstock

רשתות הנוירונים מגיעות לקונסנזוס

  • תגובה אחת
ספיר הים. איור: אמן איורי הטבע הגרמני אנרסט הקל, (1834-1919). מתוך ויקיפדיה

כיצד נעלם ספיר הים?

  • 3 תגובות
ננו-גבישים אשר הופכים שני פוטונים בעלי אנרגיה נמוכה לפוטון אחד בעל אנרגיה גבוהה, תחת מיקרוסקופ אלקטרונים

אנרגיה מאדום לירוק

  • אין תגובות
פרופ' אולף לאונהרדט. קרני אור

בלתי-נראה

  • 7 תגובות
פתרון פשוט לבעיות מורכבות. איור: shutterstock

‫פורום – חוכמת המספרים / ג’פרי ווסט‬

  • 24 תגובות
הטבלה מרכזת את "ציוני השיבוש" של מאות חולים עם גידול במוח: כל שורה מתייחסת למסלול או תהליך ביוכימי, וכל עמודה – לדגימה מחולה מסוים. כל צבע מסמל מספר – ערך "ציון השיבוש" של המסלול הביוכימי, כפי שחושב עבור החולה. כחול כהה מצביע על פעילות נורמלית של המסלול הביוכימי ברקמת מוח בריאה, לעומת אדום כהה המצביע על סטייה חזקה מהתנהגות נורמלית. קבוצת הדגימות של תאי מוח מאנשים בריאים מופיעה כפס אנכי כחול כהה, המסומן TgS7, המופיע באמצע הטבלה. הפס המסומן TgS15 מתאר את תת-הקבוצה של חולים בעלי תחזית הישרדות לזמן ממושך יותר

המתמטיקה של הסרטן

  • אין תגובות
ד"ר גד גץ (מימין) וד"ר יותם דרייאר במכון ברוד. טביעת אצבע

נקודת שבירה

  • אין תגובות
מימין: ד"ר צבי טלוסטי ופרופ' אלישע מוזס. דקדוק פנימי

סגור על עצמו

  • 5 תגובות
מימין: ד"ר דרור שפיר, ד"ר נירית דודוביץ, אורן פדהצור, הדס יגר, ד"ר בארי ברונר, מיכל דגן. מהר יותר. צילום: מכון ויצמן

חלון הזדמנויות

  • אין תגובות
מימין: פרופ' איתן דומאני, עמית צייזל, ד"ר וולפגנג קוסטלר ופרופ' יוסי ירדן. תזמון מדויק. צילום: מכון ויצמן

שינוי ברמת הביטוי

  • אין תגובות
מימין: פרופ' אלכסנדר זמולודצ'יקוב, פרופ' אדם שווימר וד"ר זוהר קומרגודסקי. שדות קוונטיים. צילום: מכון ויצמן

הפיסיקה שמעבר לפינה

  • 6 תגובות
מימין: פרופ' ירון זילברברג, ערן שמאל ואורי כץ. מתחת לפני השטח

מיקוד קצר מועד

  • תגובה אחת
לוגו אתר הידען
דילוג לתוכן