‫פורום – חוכמת המספרים / ג'פרי ווסט‬

כפי שהעידן התעשייתי הפיק את חוקי התרמודינמיקה, כך אנו זקוקים כעת לחוקים אוניברסליים של מורכבות כדי לפתור את הבעיות הבלתי-פתירות לכאורה שלנו

פתרון פשוט לבעיות מורכבות. איור: shutterstock
פתרון פשוט לבעיות מורכבות. איור: shutterstock

ככל שהעולם נעשה מורכב ומקושר יותר, כך אתגרים חשובים הניצבים לפנינו הולכים ונעשים חסרי פתרון לכאורה. מה עלינו לעשות כדי להתגבר על אי-ודאויות בשוק הכלכלי? כיצד נוכל לחזות היצע וביקוש של אנרגיה? מה יקרה בסופו של דבר לאקלים? איך נתמודד עם הצמיחה המהירה של הערים? הגישות המסורתיות שלנו לבעיות כאלה הן לרוב כמותיות, מנותקות זו מזו ומובילות לתוצאות אחרות מאלה שהתכוונו אליהן. כדי להחיל את עוצמת המדע על האתגרים בני זמננו, עלינו לפתח הבנה מעמיקה יותר של המורכבות עצמה.

 

מה פירוש הדבר? מורכבות, או סיבּוּכיוּת, באה לידי ביטוי כאשר במערכת כלשהי יש חלקים רבים המסוגלים להגיב זה לזה בדרכים רבות ושונות, כך שהשלם מקבל חיים משל עצמו: הוא מתאקלם ומתפתח בתגובה לתנאים המשתנים. הוא עשוי לעבור שינויים פתאומיים ובלתי צפויים לכאורה – הדוגמה הקלאסית לכך היא מפולת כלכלית. מגמה אחת או יותר יכולות לחזק מגמות אחרות ב"לולאת משוב חיובי" עד שהדברים יוצאים משליטה ועוברים נקודת מפנה, שאחריה ההתנהגות משתנה באופן חד.

מה שהופך את המערכת המסובכת לבעייתית כל כך היא העובדה, שאי אפשר לחזות בקלות את המאפיינים הקולקטיביים שלה על סמך רכיביה הבסיסיים. השלם גדול יותר מסכום חלקיו, ולעתים קרובות גם שונה מהם לגמרי. עיר היא הרבה יותר מן הבניינים והאנשים שבה. גוף האדם הוא הרבה יותר מסך התאים שבו. תכונה זו, המכונה "התנהגות מגיחה" (emergent behavior), מאפיינת כלכלות, שווקים פיננסיים, קהילות עירוניות, חברות, אורגניזמים, את האינטרנט, גלקסיות ומערכות של בריאות הציבור.

המהפכה הדיגיטלית היא הכוח המניע את המורכבות ואת קצב החיים המתגברים שאנחנו חווים כיום, ואותה טכנולוגיה מציעה לנו גם הזדמנות. כבר היום אנחנו מקבלים כמויות עצומות של נתונים מן הטלפונים הסלולריים המצויים בכל מקום, מעסקאות שנערכות ברשת, מן החיישנים הרפואיים האישיים שהולכים ונעשים נפוצים, ומן ה"ערים החכמות" עם רשתות המידע האלקטרוניות שלהן. חוקרים בתחומי המדע, הטכנולוגיה, העסקים והממשל מתחילים להשתמש בכלים חישוביים חדשים ובטכניקות מתקדמות כדי לבחון שאלות שעד כה היו מחוץ להישג ידו של הניתוח הכמותי, באמצעות הדמיות ומודלים בקנה מידה גדול. כך למשל אפשר לבדוק כיצד נוצר שיתוף פעולה בחברה, אילו תנאים מקדמים חדשנות, וכיצד סכסוכים מתפשטים ומסלימים.

לרוע המזל, אין לנו מסגרת מושגית מאוחדת להתייחסות לשאלות של מורכבות. איננו יודעים איזה סוג של נתונים צריך, כמה נתונים, ומהן השאלות הקריטיות שעלינו לשאול. "נתונים גדולים" ("ביג דאטה") מאבדים הרבה מכוחם ומן השימושיות שלהם בלי "תיאוריה גדולה" שתלווה אותם, ודבר זה כשלעצמו יכול להוביל לתוצאות בלתי צפויות.

כשהעידן התעשייתי ריכז את תשומת הלב של החברה באנרגיה על שלל ביטוייה – קיטור, כימיה, מכניקה וכדומה – צצו בתגובה החוקים האוניברסליים של התרמודינמיקה. כעת עלינו לשאול אם העידן הנוכחי מסוגל להפיק את החוקים האוניברסליים של המורכבות, שישלבו אנרגיה עם מידע. מהם העקרונות היסודיים שמתקיימים מעבר למגוון העצום, להקשרים ההיסטוריים ולקשרים ההדדיים של שווקים פיננסיים, של אוכלוסיות, מערכות אקולוגיות, מלחמות וסכסוכים, מגפות וסרטן? מסגרת מתמטית מקיפה המאפשרת חיזוי למערכות מורכבות תוכל, בעיקרון, להכיל את הדינמיקה ואת הארגון של כל מערכת מורכבת שהיא, בצורה כמותית וניתנת לחישוב.

ככל הנראה, לעולם לא נוכל לחזות במדויק התנהגות של מערכות מורכבות, אך נוכל להגיע לתיאור גס שיוביל לתחזיות כמותיות בנוגע לתכונות העיקריות של המערכת. אולי לא נוכל לחזות מתי תתרחש המפולת הכלכלית הבאה, אך נוכל לדעת מה הסבירות שמפולת כזו תתרחש בשנים הקרובות.

תחום הידע הזה מצוי בעיצומו של איחוד רחב של דיסציפלינות מדעיות, שמסייע להפוך על פיה את המגמה של פיצול והתמחות, והוא מחפש מסגרת מאוחדת והוליסטית יותר להתמודדות עם השאלות הגדולות של החברה. ייתכן שעתיד האנושות תלוי בכך.

על המחבר

ג'פרי וסט (West) הוא פרופסור במכון סנטה פה, וראש המועצה לסדר יום גלובלי בנושא מערכות מורכבות של הפורום הכלכלי העולמי.

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

24 תגובות

  1. אם זה היה רק סרטן.. יש עוד המון מחלות שלא לוקחים בחשבון בחישובים אלה.. מה עם סכרת למשל? זה כמו סרטן לכל דבר..
    אפילו תיירית שנוסעים לחו"ל ללא חיסונים ונדבקים בוירוסים מקומיים.. ואז חוזרים עם זה לארץ..

  2. בעיקרון כן ניתן לצפות התנהגות חברתית אבל בגלל כל החידושים הטכנולוגיים זה יותר קשה. אנחנו רואים כבר ילדים בעגלת תינוק יושבים עם סמארטפון. איך זה משפיע עליהם לטווח ארוך, עדיין אין לנו מושג ומעניין אם התיאוריות האלה יעבדו בעוד כמה שנים..

  3. לניסים:
    כהרגלם של אריסטוקרטים בכל הזמנים אתה מציע "טיפול" למי שאינו מרוצה מן המצב.
    כל האריסטוקרטים בכל הזמנים עשו כמיטב יכולתם לשמר את השלטון בידיהם.
    הם עשו זאת בטענות שונות ומשונות.
    אדם בן זמננו יכול רק לגחך למשמע טענות אלו.
    האנושות מתקדמת עם הזמן. דברים שנאמרו ברצינות רבה לפני שנים רבות הם היום לא יותר מאשר מגוחכים.
    האריסטוקרטיה של ההון אינה שונה מכל אריסטוקרטיה אחרת שהיתה בהיסטוריה.
    גם האריסטוקרטיה של ההון מעלה טענות מגוכחות על מנת לשמור על מעמדה.

  4. אוי ניסים, אתה עוד ילד.
    לא אמרתי שהעשירים רעים והמסכנים טובים. זה ממש לא כך. כולם בני אדם וכל אחד דואג לאינטרסים שלו. זה לא שאותו מסכן לו היה עשיר היה מתנהג אחרת. אולי כן. בעצם אני כן מניח שלמושחתים יש נטיה להצליח יותר בעולם שמעודד מושחתות. כל פוליטיקאי יוכל להבהיר לך למה אני מתכוון.

    מה שאני אומר זה שהציבור תמים ומטומטם.

  5. נקודה
    העולם משתנה כל הזמן. רוב השינויים אינם לטובה, לדעתי. אבל זה לא הנושא.
    כתבת "ישנם מנגנונים משומנים היטב שדואגים לכך" – מהמשפט הזה הגעתי למסקנה שלי. תמיד הממסד רע, העשירים רעים….
    תהיה בריא.

  6. הממ ניסים. לא הבנתי אותך תסביר לי את ההיגיון. טענת שלא ניתן לחזות את העתיד החברתי. ואני אמרתי לך את מה שאתה כבר יודע שבסה"כ לא יהיה שינוי וזו תחזית לכל דבר. ואתה הגעת למסקנה שאני פרנואיד. מעניין אותי אופן החשיבה שלך.
    ובתמונה היותר גדולה, דיברתי על השיטה הכלכלית, איפה דיברתי על כך שכולם נגדי? אני מדבר על כך שהשיטה היא טובה לעשירים ובעצם היא נגד השאר.

  7. 1)ספינות מפרש הפליגו וגם הגיעו למחוז חפצן מבלי לדעת מראש את כיוון הרוח ואת עוצמתה.
    2)המהפכה הצרפתית התרחשה וגם השיגה תוצאות מבלי שאיש ידע מראש את מהלך הדברים.

  8. ב
    וכמו שאמרתי – הניסיון מראה שכמעט ולא ניתן לצפות התנהגות חברתית. אפשר אמנם בטווח הקצר, אבל לא מעבר לזה.
    אני רוצה לראות מישהו שיודע מה יקרה בעוד חצי שנה – בכל תחום שתרצה.

  9. החוק האוניברסלי של המורכבות:
    להפוך את המורכב לכאורה לפשוט.
    1)כדי לזהות גוש קרח אין צורך לדעת את מקומו של כל אטום בגוש.
    2)כדי לדעת תוצאות של תהליך כימי אין צורך לדעת בדיוק איך מתחברות המולקולות.
    3)כדי לצפות תהליך חברתי אין צורך לדעת מה עושה כל אדם ואדם.
    בכל מקרה קיים התהליך הכללי והוא ניתן לחיזוי גם אם לא ידועים כל פרטי הפרטים.

  10. דוגמא יפה זה כדורי ביליארד.
    אנחנו יודעים שאם נרכז כמה כדורים ונזרוק עליהם כדור נוסף מהצד אז הערימה תתפזר.
    לא צריך בשביל זה לדעת מראש את מסלולו של כל אחד ואחד מן הכדורים.

  11. ב
    בדרך כלל, הניסיון מראה אחרת. ככל שתהליך מורכב יותר, כך קשה יותר לצפות את העתיד. דוגמא יפה זה כדורי ביליארד: אנחנו יודעים לצפות מספר קטן של צעדים קדימה, אבל בהמשך התחזיות שלנו מתרחקות ממה שבאמת קורה.

  12. ניתן לצפות תהליכים חברתיים מראש. בדיוק כמו שניתן לחשב מראש תהליך כימי. או מסלול בליסטי.

  13. נקודה
    אני מבין מה אתה אומר. אבל – אם ניתן לשנות את העתיד אז אין כל דרך לחזות את העתיד. אגיד את זה הפוך – אם העתיד ניתן לשינוי אז לא ניתן לחזות אותו.

  14. ניסים, הנה ההסבר הקצר למה כתבתי את 2 המשפטים האלו ולמה הם קשורים מאוד.
    באופן טבעי מה שחוזה את העתיד זה סוג של סימולציה, ואז יוצא שלמי שיש כוח חישוב גבוה יותר (בעלי ההון) יכול לחזות את העתיד בצורה טובה יותר ובכך גם בעצם להשפיע על העתיד של אלו שחוזים את העתיד בצורה פחות טובה (הפועלים). כלומר, היה יוצא שהעתיד שחזו אלו בלי הרבה כסף כבר לא כזה נכון. לכן הדגשתי את העובדה שכל ניסיון רציני לחזות את העתיד צריך להביא בחשבון שיש כבר כאלו עם יכולות חיזוי טובות יותר… בקיצור העניין ברור.

    אלא, ש… כבר היום כולם במצב הזה, כל אחד מנסה לחזות את העתיד קצת.. והאמת היא שבעלי ההון הם אלו שמשפיעים על העתיד ולכן המרד לא צריך לחכות לעתיד והוא אמור להתרחש עכשיו בדיוק כמו בעתיד. שום דבר לא ישתנה.

    ולמה אין מרד? כי בעלי ההון דאגו להעסיק את הפועלים בעבודה ובצרות, ולתת להם בידור ומנה הגונה של שטיפת מוח ע"י התקשורת.

  15. ניסים דווקא הדוגמה שלך בינונית..

    נקודה טוען שאז יהיה יותר ברור לכולם שעשירים מתעשרים בצורה מעריכית, ולכן תהיה הפיכה שכן הכלכלה הנוכחית מטיבה אך ורק עם העשירים (וכמה יוצאים מן הכלל)…

    וזה שעכשיו יש כמות גדולה של בתים זה לא עושה את האנשים מליונרים, צריך להכניס למשוואה את המשכנתא…

  16. נקודה
    מה הקשר בין שני המפשטים שלך?
    אתה חושב שהיום העשירים לא מתעשרים בצורה מעריכית? כשהייתי יל, מיליונר היה משהו נשגב, היום זה בית לא גדול במיוחד בשראל.

  17. אם כולם היו יכולים לחזות את העתיד אז העתיד כמובן כולל בתוכו את העובדה שחוזים אותו. ואז היו רואים שהעשירים מתעשרים בצורה מעריכית. ואז היה מרד מצד ההמון על השיטה הכלכלית.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן