פיטופלנקטון

תאי אצה מגיבים בדרכים שונות למצבי עקה זהים. איור: מעבדתו של פרופ' אסף ורדי, מכון ויצמן

הישרדות המעטים

מדעני מכון ויצמן הראו כי תאי אצה מגיבים בדרכים שונות למצבי עקה זהים, ובכך "מחלקים סיכונים" ומבטיחים את ההישרדות של חלק מהאוכלוסייה ואת המשכיות המין

חיידקים חובבי גופרית תוקפים תאי אצה ממין Emiliania huxleyi מקור, ורדי. מכון ויצמן

כיצד תורמים חיידקים אוהבי גופרית למותן המהיר של פריחות האצות באוקיינוס?

מדעני מכון ויצמן למדע גילו באחרונה כי היעלמותן המהירה של הפריחות המורכבות מטריליוני אצות חד-תאיות המכונות פיטופלנקטון, מתאפשרת הודות ל"שיתוף פעולה" קטלני בין נגיף לחיידק

חלקיקי אצות שנפלטו מדגימות שהודבקו בנגיף. במקום חלקיקים שגודלם עד מיקרון, התגלו שרידי פיטופלנקטון בגודל של עד ארבעה מיקרונים

לאן הולכות האצות לאחר שהן מתות

מדעני מכון ויצמן למדע גילו כי חלקיקים של אצות מתות עשויים להיפלט לאטמוספרה, לעודד היווצרות עננים ולהסיט את קרינת השמש מכדור-הארץ

פריחת פיטופלנקטון של המין Emiliania huxleyi, בצילום מן החלל. מקור: Landsat image from 24th July 1999, courtesy of Steve Groom, Plymouth Marine Laboratory.

פרצת האבטחה של האצות

שיטת פעולה לא מוכרת של וירוסים מסייעת להדבקה רחבת-היקף של אצות ולקריסת פריחות הענק שלהן

פריחה שניתן לזהות גם מהחלל. בתצלום העליון: ריכוז הכלורופיל על פני הים כפי שצולם על ידי לוויין נאס"א באוקטובר 2007. התצלום התחתון – תקריב של האזור התחום בתצלום העליון. מקור: מגזין מכון ויצמן.

מדבר פורח בלב ים

כיצד מתאפשרת פריחת פיטופלנקטון לאורך אלפי קילומטרים באזורים הנחשבים למדבריות אוקיאניים?

פריחת אצות. איור: shutterstock

רוח ים

פריחות אצות, שמופיעות לאורך מאות קילומטרים באוקיינוס, הן כה גדולות, עד שאפשר לחזות בהן מהחלל. אך לאחר שבוע או שבועיים מתים היצורים החד-תאיים שיוצרים אותן,

אצה חד-תאית Emiliania Huxleyi, מסוג "קוקוליתופור" (מימין למעלה, תצלום מיקרוסקופ אלקטרונים סורק באדיבות סטיב גשמייסנר), יוצרת מרבד פריחה לחופי סקנדינביה. תצלום מלוויין MODIS של נאס"א, באדיבות ז'אק דקלואטר

פריחת האוקיינוסים

פיטופלנקטון – יצורים זעירים דמויי צמחים הצפים במי הים – חיוניים לבריאותו של כדור-הארץ. מה קורה כשהם מתרבים ללא שליטה ולאחר מכן קורסים?

דילוג לתוכן