פוטונים

הרבה יותר פרטים: ננו-גבישים כפי שהם נראים באמצעות שיטת המיקרוסקופיה שפיתחו מדעני מכון ויצמן למדע (מימין) וכפי שהם נראים במיקרוסקופ אור רגיל (משמאל). קנה המידה: 0.5 מיקרון

דברים שרואים בקטן

האם אפשר לחצות את גבול הרזולוציה של ארנסט אבֶּה באמצעות שימוש בתכונות הקוונטיות של האור?

כשאור וחומר פועלים כאחד

במאמר שפורסם בכתב העת Science Advances, הדוקטורנט איתמר רוזנברג והצוות בראשותו של פרופסור רונן רפפורט מהמרכז לאינפורמציה קוונטית באוניברסיטה העברית הצליחו לראשונה להגדיל את האינטרקציה

מערכת FLAME: לאחסן חלקיקי אור על מסלולי אלקטרונים. מקור: מגזין מכון ויצמן.

לעצור את האור

שיטה חדשה ללכידת פוטונים בודדים עשויה להיות צעד בדרך לזיכרון קוונטי

המפץ הגדול הפוטוני: אי סדר חלש יוצר הפרדה חלשה ננומטרית בין פוטונים עם ספין הפוך (אדום וכחול) – "אפקט ספין-הול פוטוני". רק באי סדר מוחלט מתרחש "המפץ הפוטוני" – פוטונים בספינים הפוכים מתפצלים וממלאים את כל מרחב התנע – "אפקט רשבא הפוטוני". התופעה מתארת מעבר פאזה טופולוגי שמתבטא בשבירת סימטריה. המחקר נערך בהשראת מודלים בקוסמולוגיה שמתארים את המפץ הגדול. בתמונה מתוארות ננואנטנות מסיליקון, והמעבר מאנטנות מסודרות בכיוונן לאי סדר מוחלט מתבטא במדידת עליה חדה של האנטרופיה (כמדד לאי סדר). מקור: הטכניון.

"המפץ הגדול" בננואופטיקה

צוות חוקרים בראשותו של פרופ' ארז חסמן מהטכניון מדווח על תגלית מדעית פורצת דרך המדמה "מפץ גדול" פוטוני בסקאלה הננומטרית

מולקולות של אור

ד"ר עופר פירסטנברג, שהצטרף באחרונה לסגל המחלקה לפיסיקה של מערכות מורכבות במכון ויצמן למדע, דיווח לא מכבר על ניסוי שבמסגרתו הצליח, יחד עם שותפיו למחקר,

חוקרים הראו כי שני פוטונים, הנראים כאן בתור גלים (מימין ומשמאל), יכולים להתחבר במרחק קצר זה מזה. בתנאים מסוימים, פוטונים אלו יכולים ליצור מצב הדומה למולקולה דו-אטומית, מצב המוצג על ידי צורת המשקולת הכחולה שבמרכז התנועה. איור: NIST

האם ניתן לייצר מולקולות המורכבות מאור?

פיזיקאים מהמכון הלאומי לתקנים וטכנולוגיה בארה"ב (NIST) התקדמו צעד נוסף לעבר הפיתוח של עצמים המורכבים מפוטונים, כאשר הממצאים מרמזים כי חלקיקי אור חסרי משקל עשויים

התרשים השמאלי מייצג פעילות אלקטרומגנטית עם אור בדרגה הנמוכה ביותר האפשרית לפי חוקי הפיזיקה הקלאסית. מימין, חלק מהשדה האלקטרומגנטי הוקטן עוד יותר. המחיר הוא חוסר יכולת למדוד את קרן האור. אפקט זה מכונה "סחיטה" (כמו שסוחטים מיץ מתפוז) בשל הצורה האליפטית שהוא יוצר. איור: Mete Atature, אוניברסיטת קיימברידג'.

מדענים "סחטו" קרן אור – פוטון אחר פוטון

מדענים באוניברסיטת קיימברידג' בבריטניה הצליחו למדוד אפקט משונה בפיזיקת הקוונטים, לפיו חלקיקים של אור אמורים "להיסחט" – הישג שספרי הלימוד בתחום כתבו שהוא חסר סיכוי

שזירה קוונטית. איור: האוניברסיטה הטכנית של וינה

שיזור חזק של פוטונים בסיב אופטי

ב-TU Wien נבנתה מערכת שיוצרת אינטראקציה חזקה בין שני פוטונים בלבד. אינטראקציה זו היא כל כך חזקה, שהמופע של הפוטונים משתנה ב-180 מעלות.

ננו-גבישים אשר הופכים שני פוטונים בעלי אנרגיה נמוכה לפוטון אחד בעל אנרגיה גבוהה, תחת מיקרוסקופ אלקטרונים

אנרגיה מאדום לירוק

מדעני המכון הצליחו למזג שני פוטונים בעלי אנרגיה נמוכה לחלקיק אחד בעל אנרגיה גבוהה

דילוג לתוכן