סיקור מקיף

גלי כבידה

זה מראה מורכב של קרני רנטגן, גז מולקולרי וגז מיונן חם קרוב למרכז הגלקסיה. הצורות בצבע כתום הן גז מימן זוהר. אחת הצורות האלה, בקצה העליון של הסילון (ראו תמונה מבוארת בהמשך) מפורשת כענן מימן שפגע בו הסילון שנע החוצה. הסילון מפזר את הענן לקנוקנות שנעות לכיוון צפון. בהמשך למטה ליד החור השחור נמצאות תצפיות קרני רנטגן של גז מאוד מחומם בכחול וגז מולקולרי בירוק. הנתונים האלה הם עדות לכך שלחור השחור מתווספים מדי פעם כוכבים או ענני גז, והוא פולט חלק מהחומר המאוד חם לאורך ציר הסיבוב שלו. קרדיט: NASA, ESA, and Gerald Cecil (UNC-Chapel Hill); Image Processing: Joseph DePasquale (STScI)

החור השחור העל-מסיבי של שביל החלב עדיין רוחש הרבה אחרי התפרצות של "קרני מוות" חזקות

טלסקופ החלל האבל צילם קשר בהיר של גז שפגע בו סילון בלתי נראה מהחור השחור, המרוחק רק 15 שנות אור ממנו. החור השחור בוודאי נראה מזהיר לפני מיליארדי שנים כקוואזר (גוף מעין כוכבי), כשהגלקסיה הצעירה שלנו ניזונה מהרבה גז נופל. אבל אחרי כל הזמן הזה החור השחור פועל באופן ספורדי, ולא מוכן לנמנם

חור שחור בולע את הכוכב המלווה שלו. איור: shutterstock

שני אירועי גלי כבידה בתוך 10 ימים: התגלו חורים שחורים שאוכלים כוכבי נייטרונים – "כמו פק-מן"

מצפה גלי הכבידה באמצעות אינטרפרומטר לייזר (LIGO) בארה"ב ומצפה גלי הכבידה וירגו באיטליה לכדו את גלי הכבידה מספירלת המוות והמיזוג של כוכב נייטרונים עם חור שחור, ולא פעם אחת אלא פעמיים. הממצאים התפרסמו לאחרונה בכתב העת The Astrophysical Journal Letters

פריצת דרך למודל חלופי לחומר האפל

חוקרים מפראג פרסמו בכתב העת היוקרתי Physical Review Letters מודל חלופי לחומר האפל המבוסס על MOND שמצליח לנבא את קיומה של קרינת הרקע הקוסמית. מדובר בהישג משמעותי שמודל MOND כשל עד כה בלהסביר, ועל כך ספג את עיקר הביקורת נגדו. המחיר? שני שדות חדשים בטבע. כותבי המאמר מקווים בעתיד להוכיח את קיומו בעזרת טביעות האצבע הייחודיות של המודל על גלי הכבידה.

סימולציה של אירוע גלי כבידה. המחשה: MIT-LIGO

גלי הכבידה המאסיביים ביותר אי פעם

מיזוג של חור שחור בינארי כנראה יצר גלי כבידה ששווים לאנרגיה של שמונה שמשות * "בנג" בגלאים של ליגו ווירגו הוא אות למקור של גלי הכבידה המסיביים ביותר אי פעם

הדמייה של חור שחור. שזירה קוונטית וחורים שחורים, שתי תופעות בלתי קשורות לכאורה, עשויות להוליך את הפיזיקאים לאיחוד שזמן כה רב מצפים לו: איחוד תורת היחסות הכללית ומכניקת הקוונטים. הדמייה: Ute Kraus / Wikimedia.

קיצור תולדות החורים השחורים

בסוף 2018, הודיעו חוקרים במצפה הכבידה LIGO, כי זיהו את המקור הרחוק והמסיבי ביותר של אדוות של מרחב-זמן שנצפה אי פעם: גלים שנוצרו על-ידי זוגות

מימדים מרובים – האם ניתן לבנות ניסוי תצפיתי?

מימדים מרובים נשמעים כמו מדע בידיוני, אבל תאוריות פיזיקאליות חדשניות מחייבות אותנו להתבונן במובן מאליו ולחשוב מחדש על מספר המימדים ביקום. האם ניתן לבנות ניסוי

הדמיה של קילונובה: מיזוג והתנגשות של שני כוכבי ניטרונים זעירים אך דחוסים מאוד. מקור: ESO/L. Calçada/M. Kornmesser.

התחזית מ-1989 שהתממשה וההתגייסות המהירה של אסטרופיזיקאים לצפות במקור גלי הכבידה גם בגלאים אחרים

פרופ' צבי פירן מהאוניברסיטה העברית שחזה מה עשוי לקרות בעת התנגשות שני כוכבי ניוטרון ופרופ' דובי פונזננסקי מאוניברסיטת תל אביב, המייצג את האסטרונומים הנסיניים מתראיינים

הדמייה של התמזגות שני חורים שחורים, שעל קיומה הצביעו גלי הכבידה שתועדו על ידי LIGO בשנת 2017. מקור: The SXS (Simulating eXtreme Spacetimes) Project.

האם החומר האפל עשוי מחורים שחורים?

אוכלוסייה סמויה של חורים שחורים, שנולדו פחות משנייה אחת לאחר המפץ הגדול, תוכל לפתור את תעלומת החומר האפל

הדמייה של התמזגות שני חורים שחורים, שעל קיומה הצביעו גלי הכבידה שתועדו על ידי LIGO בשנת 2017. מקור: The SXS (Simulating eXtreme Spacetimes) Project.

פרס נובל לפיזיקה למגלי גלי הכבידה

ועדת פרס נובל לפיזיקה הודיעה הבוקר על הענקת מחצית מפרס נובל לפיזיקה לשנת 2017 לריינר וייס, ואת המחצית השניה לבארי באריש וקיפ ת'ורן, שלושתם משותפות

לוגו אתר הידען
דילוג לתוכן