סיקור מקיף

ביולוגיה מבנית

מאבק בנגיף קורונה. איור: Image by fernando zhiminaicela from Pixabay

זיהוי מלכודת ומציאת נוגדן אולטימטיבי לקורונה

  • אין תגובות
כאשר התגלו לראשונה מקטעים לא-מסודרים במולקולות חלבון בסוף שנות ה-80 של המאה הקודמת, מדענים נהגו לחתוך ולזרוק אותם. איור: מעבדתו של ד"ר האגן הופמן, מכון ויצמן

לא מסודרים ולא במקרה

  • אין תגובות
עיני חסילון - צופות על קרקעית הים גם בחשכה. צילום: shutterstock

בעין החסילון

  • 7 תגובות
החלק הפעיל של המולקולה "ארנספט" (חוטים בצבעי הקשת) נקשר לקולטן של הנגיף מצ'וּפּו (באפור). מלכודת דבש

מולקולה אשר מנטרלת ביעילות נגיפים קטלניים העוברים מבעלי-חיים לבני-אדם

  • 2 תגובות
גבישי כולסטרול בצורת סליל. עיבוד דיגיטלי של נתונים שהתקבלו מארבעה גבישים שונים בתאים שונים באמצעות דימות קרני רנטגן רכות בתנאים קרים (cryo-SXT)

הגביש הרע

  • 2 תגובות
אתר הקשירה. החוקרים נטלו מהנגיף מקטע, אשר ידוע כמעורב בזיהוי הקולטן (מסומן בצבעי הקשת), בעודו קשור למקטע המקביל בקולטן (מסומן באפור), ויצרו מהם גבישים לשם בחינתם באמצעות קריסטלוגרפיה בקרני רנטגן. הכדור הסגול – יון הסידן שסייע לתהליך הקשירה

התגלה מנגנון הדבקה ייחודי, שבו משתמש נגיף קטלני כדי לאתר את תאי המטרה בגוף ולהיקשר אליהם

  • תגובה אחת
תאי סרטן השד בתרבית כפי שהם נראים תחת מיקרוסקופ אופטי. אפשר להבחין ברצועות המחברות בין התאים. צילום: פרופ' גייגר, מכון ויצמן

כולם ביחד וכל אחד לחוד

  • אין תגובות
תאים. איור: shutterstock

האינטרנט הגנטי

  • תגובה אחת
הסיבים דמויי הלגו במיקרוסקופ אלקטרונים. מקור: מגזין מכון ויצמן.

חלבונים בהרכבה עצמית

  • תגובה אחת
חתך של תת-היחידה הגדולה בריבוזום החיידקי. בצהוב – מנהרת היציאה של החלבונים מהריבוזום. באדום – כיס הקישור של האריתרומיצין בכניסה למנהרה. למטה מימין (מסומן בתכלת) – החלבון הריבוזומלי L22. במושגים מבניים וכימיים, החלבון מרוחק מכיס הקישור של האנטיביוטיקה. מקור: מגזין מכון ויצמן.

חוקרים גילו כיצד מוטציה בחלבון ריבוזומלי מסייעת לחיידקים לפתח עמידות לאנטיביוטיקה

  • 26 תגובות
מודל תלת-ממדי של החלבון האנושי 2LANCL (בירוק) אשר לא ידוע כקושר מתכות. בצהוב – חומצות האמינו שמהן, על פי האלגוריתם, מורכב אתר הקישור. התבנית שלפיה נבנה הדגם של החלבון 2LANCL מכילה יון של אבץ שמיקומו מסומן בכחול

בעקבות המתכת

  • אין תגובות
ריבוזום. חלבון גדול. איור: shutterstock

רואים שקוף

  • אין תגובות
ספיר הים. איור: אמן איורי הטבע הגרמני אנרסט הקל, (1834-1919). מתוך ויקיפדיה

כיצד נעלם ספיר הים?

  • 3 תגובות
צילום במיקרוסקופ אלקטרונים סורק: שלפוחית המכילה ננו-כדוריות של סידן פחמתי, שגודלן 20 עד 30 ננו-מטרים, בדגימת עובר קיפוד ים קפואה

בעצם – או מה הקשר בין בניית השלד הפנימי אצל יונקים לבין אלמוגים בעלי שלד חיצוני?

  • אין תגובות
שיטה חדשה להדפסה תלת ממדית פותחה בידי ג'ניפר לואיס ואנשי צוותה בהרווארד, תוך שhמוש בראשי הדפסה מרובים וב'דיו' מותאם ליצירת מבנים חיים מורכבים, ביחד עם כלי הדם הזעירים. לחצו כאן כדי לראות כיצד זה פועל. צילום: מכון וייז באוניברסיטת הארווארד ו-SEAS

צעד חשוב לקראת הדפסה תלת ממדית של רקמות חיות

  • אין תגובות
פרופ' יואל זוסמן. צילום: מכון ויצמן

חרקים ישמשו כ”בתי חרושת” לחלבונים אנושיים

  • 5 תגובות
פרופ' יואל זוסמן ופרופ' ישראל סילמן. מהירות מופרזת. צילום: מכון ויצמן

מרכז Instruct במכון ויצמן נבחר כאחד משבעה מרכזי ליבה אירופיים בביולוגיה מבנית

  • אין תגובות
לוגו אתר הידען
חיפוש