כוכב מת, חלקיק נולד
מכון ויצמן
1 במאי 2021
אין תגובות
האם מקורו של חלקיק שנחת בקוטב הדרומי באירוע קוסמי בן 700 מיליון שנה?
אבישי גל-ים
לראשונה זוהה חלקיק נייטרינו שהגיע אלינו מסביבת חור שחור סופר מאסיבי
האוניברסיטה העברית
23 בפברואר 2021
50 תגובות
קבוצת חוקרים בינלאומיים ובהם גם מהאוניברסיטה העברית וממכון ויצמן גילו את החלקיק שהגיע בעקבות אירוע פליטה שהתרחש ב-2019
נקודות ציון ביקום
מכון ויצמן
5 במרץ 2016
2 תגובות
"זמן קצר לאחר האירוע, פיצוצי סופרנובה הם אנרגטיים כל כך, עד שהמידע החשוב ביותר יכול להיאסף רק באורכי גל קצרים, אותם אפשר לראות רק מטלסקופ
מדעני מכון ויצמן ניתחו את הרכב היסודות הנפלטים מכוכב נדיר, רגע לפני התפוצצותו
מכון ויצמן
22 במאי 2014
5 תגובות
מפני השטח של הכוכבים נושבות רוחות כוכביות, המעיפות לחלל את היסודות המצויים בשכבות החיצוניות. בכוכבים כמו זה שהתפוצץ, רוחות אלה כה חזקות, עד שהן יכולות
מסלול נמוך – לוויין ULTRASAT המבוסס על טכנולוגיה ישראלית, יסרוק את השמים בתחום העל-סגול
מכון ויצמן
12 באפריל 2014
אין תגובות
ULTRASAT, אשר יקלוט גלים בתחום העל-סגול, יתבסס על גישה חדשה: הוא יצפה בקשת רחבה יחסית של השמיים ברזולוציה נמוכה, במטרה לזהות אירועים חולפים, כמו לדוגמה
פיצוץ קטן, פיצוץ גדול
מכון ויצמן
8 בפברואר 2013
2 תגובות
לפני שהם מתפוצצים כסופרנובה מרשימה, כוכבים גדולים מסוימים עוברים מעין "התפוצצות משנה" קטנה יותר, תוך שהם זורקים לחלל חלקים נכבדים מהמאסה שלהם
חלל – סופר-סופרנובות / אבישי גל-ים
סיינטיפיק אמריקן ישראל
25 באוקטובר 2012
3 תגובות
הכוכבים הגדולים ביותר מתים בהתפוצצויות שעוצמתן גדולה ממה שסברנו אי פעם. מקצתן מתרחשות בין השאר בעקבות היווצרות של אנטי-חומר
סופרנובה בגלקסיה שכנה שופכת אור חדש על כוכבים מתפוצצים
מכון ויצמן
19 בדצמבר 2011
2 תגובות
האור הנפלט מסופרנובות מסוג 1a מסייע לחוקרים המעוניינים למדוד מרחקים קוסמיים ביקום – כמו, לדוגמה, המדענים שגילו לראשונה את התפשטותו המואצת של היקום
חוקרים ישראליים גילו את הכוכבים המתפוצצים העתיקים והרחוקים ביותר ביקום
אוניברסיטת תל אביב
4 באוקטובר 2011
17 תגובות
צוות מדענים מישראל, יפן וארה"ב השתמש בטלסקופ הענק סובארו בהוואי כדי לגלות את המדגם הגדול והרחוק ביותר עד כה של סופרנובות, ממנו הסתבר שקצב התפוצצות
כוכב מתפוצץ חדש שהתגלה בגלקסיה M51 צולם במצפה הכוכבים החדש של מכון ויצמן למדע
מכון ויצמן
7 ביוני 2011
8 תגובות
הזיהוי הראשון של הסופרנובה בוצע בידי אסטרונומים חובבים מצרפת. גם מצפה הכוכבים החדש על-שם קראר של מכון ויצמן למדע, בהנהלת אילן מנוליס, צילם את התופעה,
שני חוקרים מתחום האסטרופיסיקה זוכים במשותף בפרס היוקרתי לפיסיקאים צעירים מטעם האגודה הישראלית לפיסיקה
אבי בליזובסקי
6 בדצמבר 2010
2 תגובות
ד"ר אהוד נקר מביה"ס לפיסיקה ואסטרונומיה ע"ש ריימונד ובברלי סאקלר באוניברסיטת תל אביב, וד"ר אבישי גל-ים ממכון ויצמן (בוגר אוניברסיטת תל אביב) קיבלו פרס על
כוכבים בחוץ
מכון ויצמן
14 בנובמבר 2010
9 תגובות
מה ההבדל בין דוגמנית-על (סופר-מודל) לסופרנובה? כאשר הדוגמנית מתהלכת על המסלול, אנחנו יכולים לראות את הבגד שלה מכל הצדדים. אך כאשר מתפוצצת ביקום סופרנובה –
ננסים לבנים, יסודות כבדים
מכון ויצמן
9 במרץ 2010
2 תגובות
הסופרנובה SN 2005E משתייכת לסוג חדש ונדיר יחסית של כוכבים מתפוצצים. המדענים סבורים, שאורן החלש יחסית של סופרנובות אלה מקשה על גילויין, אך למעשה הן
חוקרים ישראלים ואמריקאים גילו לראשונה עצם קטן בשוליה המרוחקים של מערכת השמש
אוניברסיטת תל אביב
17 בדצמבר 2009
5 תגובות
העצם שגילו החוקרים ממספר מוסדות בארץ ובארה"ב הוא בגודל של כחצי ק"מ, והוא נמצא במרחק של כ-45 יחידות אסטרונומיות מהשמש. התגלית נעשתה באמצעות מכשיר האיכון
מדעני מכון ויצמן למדע צפו לראשונה בסופרנובה של כוכב ענק
מכון ויצמן
4 בדצמבר 2009
20 תגובות
לרוב מתרחשות סופרנובות בכוכבים בעלי 10-100 מסות שמש, באורח נדיר הדבר התרחש גם בכוכב בן 150 מסות שמש – שבו הפכה ליבת הכוכב לברזל
מדעני מכון ויצמן זיהו את הכוכב המתפוצץ הגדול ביותר שנצפה מעולם
מכון ויצמן
24 במרץ 2009
12 תגובות
בהמשך התהליך הפך הכוכב לחור שחור גדול
חורים בתאוריה – ובמציאות
שירות הידען
21 במאי 2000
אין תגובות
גם במרכז הגלקסיה שלנו קיים כנראה חור שחור ענק
החומר האפל", הנוכח-הנעדר הגדול של היקום, מטריד את מנוחת האסטרונומים.
שירות הידען
25 בינואר 2000
אין תגובות
שני מאמרים של אבישי גל-ים הבוחנים את שאלת קיומו של החומר האפל