כוכב מת, חלקיק נולד
האם מקורו של חלקיק שנחת בקוטב הדרומי באירוע קוסמי בן 700 מיליון שנה?
האם מקורו של חלקיק שנחת בקוטב הדרומי באירוע קוסמי בן 700 מיליון שנה?
קבוצת חוקרים בינלאומיים ובהם גם מהאוניברסיטה העברית וממכון ויצמן גילו את החלקיק שהגיע בעקבות אירוע פליטה שהתרחש ב-2019
"זמן קצר לאחר האירוע, פיצוצי סופרנובה הם אנרגטיים כל כך, עד שהמידע החשוב ביותר יכול להיאסף רק באורכי גל קצרים, אותם אפשר לראות רק מטלסקופ
מפני השטח של הכוכבים נושבות רוחות כוכביות, המעיפות לחלל את היסודות המצויים בשכבות החיצוניות. בכוכבים כמו זה שהתפוצץ, רוחות אלה כה חזקות, עד שהן יכולות
ULTRASAT, אשר יקלוט גלים בתחום העל-סגול, יתבסס על גישה חדשה: הוא יצפה בקשת רחבה יחסית של השמיים ברזולוציה נמוכה, במטרה לזהות אירועים חולפים, כמו לדוגמה
לפני שהם מתפוצצים כסופרנובה מרשימה, כוכבים גדולים מסוימים עוברים מעין "התפוצצות משנה" קטנה יותר, תוך שהם זורקים לחלל חלקים נכבדים מהמאסה שלהם
הכוכבים הגדולים ביותר מתים בהתפוצצויות שעוצמתן גדולה ממה שסברנו אי פעם. מקצתן מתרחשות בין השאר בעקבות היווצרות של אנטי-חומר
האור הנפלט מסופרנובות מסוג 1a מסייע לחוקרים המעוניינים למדוד מרחקים קוסמיים ביקום – כמו, לדוגמה, המדענים שגילו לראשונה את התפשטותו המואצת של היקום
צוות מדענים מישראל, יפן וארה"ב השתמש בטלסקופ הענק סובארו בהוואי כדי לגלות את המדגם הגדול והרחוק ביותר עד כה של סופרנובות, ממנו הסתבר שקצב התפוצצות
הזיהוי הראשון של הסופרנובה בוצע בידי אסטרונומים חובבים מצרפת. גם מצפה הכוכבים החדש על-שם קראר של מכון ויצמן למדע, בהנהלת אילן מנוליס, צילם את התופעה,
ד"ר אהוד נקר מביה"ס לפיסיקה ואסטרונומיה ע"ש ריימונד ובברלי סאקלר באוניברסיטת תל אביב, וד"ר אבישי גל-ים ממכון ויצמן (בוגר אוניברסיטת תל אביב) קיבלו פרס על
מה ההבדל בין דוגמנית-על (סופר-מודל) לסופרנובה? כאשר הדוגמנית מתהלכת על המסלול, אנחנו יכולים לראות את הבגד שלה מכל הצדדים. אך כאשר מתפוצצת ביקום סופרנובה –
הסופרנובה SN 2005E משתייכת לסוג חדש ונדיר יחסית של כוכבים מתפוצצים. המדענים סבורים, שאורן החלש יחסית של סופרנובות אלה מקשה על גילויין, אך למעשה הן
העצם שגילו החוקרים ממספר מוסדות בארץ ובארה"ב הוא בגודל של כחצי ק"מ, והוא נמצא במרחק של כ-45 יחידות אסטרונומיות מהשמש. התגלית נעשתה באמצעות מכשיר האיכון
לרוב מתרחשות סופרנובות בכוכבים בעלי 10-100 מסות שמש, באורח נדיר הדבר התרחש גם בכוכב בן 150 מסות שמש – שבו הפכה ליבת הכוכב לברזל
בהמשך התהליך הפך הכוכב לחור שחור גדול
גם במרכז הגלקסיה שלנו קיים כנראה חור שחור ענק
שני מאמרים של אבישי גל-ים הבוחנים את שאלת קיומו של החומר האפל