נכון לעכשיו מדובר בשיני חזיר במעי חולדה
מאת: ינאי עופרן
בחדרים סטריליים, מאחורי דלתות מתכת כבדות במכון פורסיית בבוסטון, חיו בחודשים האחרונים חולדות שנשאו בבטנן הבטחה גדולה לעתיד רפואת השיניים.
כל כמה ימים הכניסו החוקרים לחדרים ציוד רנטגן ועקבו בהתרגשות אחרי ההתפתחויות. בתום שבועות ארוכים של ציפייה, החלו להופיע בצילומי הרנטגן קוביות לבנות. במעיהן של החולדות גדלו שיניים של חזיר.
בשנים האחרונות מתקיים בחוגים מדעיים פולמוס סביב הפרדיגמה השלטת ברפואת השיניים המודרנית. המבקרים אומרים שהגישה המקובלת אצל רופאי השיניים כיום מיושנת. רוב טיפולי השיניים הם מכניים – בעזרת מקדחים ומשוריות ועזרים נוספים יוצרים ומדביקים גשרים וכתרים. בעיות ביולוגיות, טוענים המבקרים, צריך לפתור בכלים ביולוגיים. ההבטחות הגדולות של המחקר הרפואי המודרני מבוססות על מציאת פתרונות ביולוגיים לבעיות רפואיות – החל בסוגי אנטיביוטיקה וחיסונים, וכלה בהנדסה גנטית ושימוש בתאי גזע. כך, למשל, אחד התחומים החמים ביותר במחקר הרפואי היום הוא הנדסת רקמות – הניסיון לגדל איברים להשתלה במעבדה. השאלה היא האם ההתפתחויות הללו רלוונטיות גם לרפואת השיניים.
ב-1999 ישבה פמלה יליק ממכון פורסיית לחקר רפואת השיניים על מדרגות הכניסה למכון. במקרה עבר במקום ג'וזף וקאנטי, מומחה ידוע להנדסת רקמות. וקאנטי עשה בעבר מחקרים בחולדות והראה שבסביבה המתאימה תאים מסוגלים להתארגן למבנים מורכבים. הפגישה המקרית הזאת, סיפרה יליק השבוע, הביאה אותה לחשוב על ממצאיו של וקאנטי ועל הרלוונטיות שלהם לרפואת שיניים. האם אפשר לגדל שיניים להחלפה? כדי לענות על השאלה הזאת יליק הזדקקה לא רק להנדסת רקמות אלא גם לתחום אחר, מהלוהטים במחקר הרפואי – תחום תאי הגזע.
תאי גזע מתחלקים לשני סוגים: תאים עובריים ותאים בוגרים. תאי גזע עובריים מסוגלים להתפתח לכל סוגי הרקמות, ואילו תאי גזע בוגרים הם תאים השייכים לרקמה מסוימת, אך מסוגלים להתפתח למרכיבים שונים של הרקמה. יליק ואנשי צוותה אספו לסתות של חזירים ממפעל בשר סמוך למכון והפעילו עליהן טכניקה של הנדסת רקמות, בניסיון לחלץ מהן תאי גזע דנטליים בוגרים, שיוכלו להתפתח לשיניים. הם הוציאו מאחת הלסתות שן טוחנת שטרם צמחה מהחך. השן רוסקה לפיסות קטנות, ובפיסות הללו טיפלו החוקרים באנזימים, כדי לפרקן למקטעים קטנים של תאים. לאחר מכן הונחו התאים בתוך תבניות חדירות, ששימשו כפיגומים להצמחת השיניים. התבניות הללו הושתלו בתוך מעי חולדות כדי שיקבלו אספקה סדירה של חמצן ומזון, ויאפשרו לתאי הגזע הדנטליים להתפתח. החוקרים השתמשו בחולדות שמערכות החיסון שלהן הוחלשו, כדי שלא ידחו את השתל הזר.
במאמר, שיפורסם בחודש הבא בכתב העת ,Research” “Journal of Dental ידווחו יליק וצוותה על השיניים שצמחו במעי החולדות. מבחינה חיצונית השיניים האלה היו גדולות, חזקות ובריאות. אבל עדיין אי אפשר להשתמש בהן להשתלה, אפילו לא בלסתות של חזירים. החלקים הפנימיים של השיניים הללו, ובעיקר השורש, עדיין חסרים; יתר על כן, לא ברור עדיין כיצד להעביר את הטכנולוגיה מחזירים לבני אדם. אחת האפשרויות היא ליישם את השיטה, תוך שימוש בתאים של החולה עצמו כדי לגדל את השיניים; אפשרות אחרת היא להשתמש בחזירים שעברו הנדסה גנטית, כך שיתאימו למערכת החיסון האנושית.
יליק מאמינה שבתוך כעשור יהיה אפשר להשתמש בתגליות שלה כדי לגדל שיניים למי שאיבד שן בגלל תאונה, עששת, או בעיות חניכיים. שן ביולוגית, בעיקר כזו שהופקה מתאי החולה עצמו, עדיפה על כל פתרון מכני. השן והחניכיים מקיימים ביניהם מערכת יחסים ביוכימית מורכבת ששתל מכני או כתר לא יכולים לחקות. שיניים ביולוגיות יכולות, למשל, לנוע בהדרגה בתוך הפה כאשר מצטבר לחץ רב מדי במקום אחד; חוקרים מעריכים גם שהן מפרישות חלבונים השומרים על בריאות הרקמה הסובבת.
השאלה היא האם התגלית של יליק אכן תוכל להוביל יום אחד ליצירת שן שלמה ומתפקדת מתאי גזע עצמיים. חוקרים ורופאי שיניים מיהרו השבוע להטיל בכך ספק. היו ביניהם גם מי שהביעו התנגדות ליוזמה של יליק, גם אם היא תביא בסופו של דבר להישגים. אגודת רפואת השיניים הבריטית אפילו ראתה בכל העניין בעיה תרבותית. “מאוד מתאים לחברה חובבת המוצרים החד פעמיים לחשוב שכאשר נרקבות לך השיניים אתה פשוט הולך לקנות סט חדש”, נאמר בהודעה נוזפנית שהוציא דובר מטעם האגודה. “אבל אתה עדיין תזדקק למישהו שיטפל בשיניים האלה”.
