לגדל לב במעבדה – להשתלה

תחזית מבטיחה של מדענים בריטיים: בתוך 15 שנה אפשר יהיה לגדל לב להשתלה במעבדה

בתוך 15 שנה יוכלו מדענים לגדל לב של אדם במעבדה – ובכך תיסלל הדרך לביצוע השתלות-לב ביתר קלות ובאופן בטוח. הערכה זאת סיפק פרופ' דיוויד וויליאמס, מאוניברסיטת ליברפול, בדיון מדענים על הנדסת רקמות שהתקיים במסגרת "שבוע המדע" הבריטי.
לקידום הרעיון בדבר שיטה לגידול לב במעבדה, העמידה ממשלת בריטניה תקציב מיוחד בסך 10 מיליון ליש"ט. המטרה: להציב את בריטניה כמרכז עולמי של מחקר ופיתוח ליצירת איברים ורקמות-אדם חליפיות, בשיטות של הנדסת רקמות והנדסה גנטית. כל אלו מיועדים להשתלות.

פרופ' וויליאמס מסר, כי חלה באחרונה תפנית בדבר הגישה ליצירת רקמות-אדם במעבדה, ולשיחזור איברים וחלקי מערכות גוף, לשימושים רפואיים בכלל. זאת תודות להתקדמות שחלה במחקר העוסק בהנדסת רקמות. אחת הדרכים לכך: לקיחת תאים מגופו של החולה עצמו, כדי לגדל במעבדה איברים במיוחד עבורו, במקום אלו שנפגעו.

המדענים מדברים על כך שמתכונת פעולה זאת תאפשר לגדל עור, סחוסים, עצמות-ירך, מיפרקי ברך, שסתומי-לב, חלקים במערכת כלי הדם ובהמשך – אפילו איברים שלמים כמו לב, כבד, לבלב וכליות. כמה מהאיברים הללו מחייבים תיכנון תלת-מימדי מורכב במיוחד ושימוש בידע ביוכימי ניכר.

הלב הוא לדעת המדענים "איבר יחודי וגם מיסתורי". רק ב-1628 גילה וויליאם הארוויי את סוד מערכת הדם של הלב ואת המיבנה שלו.
קצב הלב של פיל הוא 25 פעימות בדקה, בעוד שלב האדם – 70 פעימות בדקה, או כחצי מיליארד פעימות בתקופת-חיים אחת, וזאת מבלי לקחת בחשבון עלייה שחלה בקצב הלב מסיבות ריגשיות או מאמץ.

מחלות לב לא היו מוכרות, למעשה, לפני שנת .1900 האיבחון הראשון של מחלת לב נעשה רק ב-,1912 בידי הרופא האמריקני ג'יימס הריק – וכיום גם ידוע שמחלות לב הן גורם המוות מס. 1 בעולם המערבי. ניתוח לב ראשון בהסטוריה, בוצע רק ב-,1938 וב-1967 חולל מנתח-הלב הדרום- אפריקני כריסטיאן ברנארד את המהפיכה הגדולה כשביצע השתלת לב ראשונה. אבל בכך הוא גם עורר שורה של בעיות אתיות ושאלות מוסריות מורכבות. למשל: האם ראוי לאדם להמשיך ולחיות כשבגופו פועם לב של אדם אחר? האם ההשתלה תשנה את אופיו, את "טוב ליבו" (או להיפך)?

כמו כן צצה בעית הדחייה של הרקמות, ופעולתן של תרופות שמדכאות את המערכת החיסונית של הגוף, והניתנות למושתלים על מנת לאפשר קליטת רקמות זרות. התעוררו אף שאלות כלכליות הכרוכות בניתוחי ההשתלות: האם ראוי להוציא כל כך הרבה כסף, על ניתוח מורכב לצרכיו של אדם אחד – או אולי יש לחברה צרכים אחרים לחלוטין, חשובים יותר, על מנת להוציא עליהם את כספיה?

רק ב-1982 פיתחו מדענים את הלב המלאכותי הראשון – אלא שמתברר כי התקני הפלסטיק והטיטניום הללו, מתקלקלים ונשברים ממש כמו מכונות אחרות. בעקבות זאת, הוזנק המירוץ אחר מציאת דרכים ליצירת לב טבעי, במעבדה.

הרעיון העושה שימוש ברקמות האדם המטופל, שילקחו ממנו כדי לגדל מהם לב שאחר-כך יושתל מחדש בגופו – הוא הרעיון הנכון כדי להתגבר על בעיות כמו דחיית רקמות ודיכוי המערכת החיסונית וגם בעיות קשות נוספות שכל ההליכים האחרים מייצרים. נראה לכן, שהרעיון הזה גם ראוי יותר מהפנייה לשימוש בלב שנלקח מבעל-חיים גדול (למשל חזיר או קוף) – מאחר שהליך כזה עלול ליצור את תופעת ההפצה הטרנס-גנית של מחלות מבעלי-חיים לאדם.

בהליך נטילת תאים מרקמות-אדם – דומים ככל האפשר למיבנה התאים של האיבר שיגודל במעבדה – ישתמשו גם בכימיקלים טבעיים. אלה "יורו" לתאים מתי-כיצד להתחלק ואיך להתעצב מחדש לאיבר היעד הסופי, שאחר-כך יושתל.

פרופ' ווי ליאמס אמר כי מאחר שלב אדם הוא "בסך הכל משאבה ושרירים", יהיה קל לגדל כמותו במעבדה. כבד וכליות לעומת זאת יהיה קשה יותר כי מדובר באיברים מורכבים. המחקר להינדוס רקמות מבוצע בשיתוף מדענים בארה"ב, קנדה ויפאן.

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן