קאסיני צילמה את פני השטח של טיטאן מגובה 1,200 ק”מ

ההתקרבות ביום שלישי היתה למרחק הקצר ביותר עד כה * יש צורך בכמה ימים כדי לעבד את כל הנתונים שהגיעו מההתקרבות

אחת התמונות הראשוניות שהגיעו מטיטאן ביום ג', 26/10/04

החללית קאסיני שיגרה לכדור הארץ תמונות מרהיבות של הירח השבתאי טיטאן, ונתנה למדענים מבט קרוב יותר על הירח המסתורי. התמונות המעורפלות אמנם אך בכל זאת חושפות קצת יותר פרטים נקלטו באנטנת החלל העמוק ליד מדריד ביום רביעי לפנות בוקר (03:25 שעון ישראל).
החללית הגיעה עד למרחק של 1,200 קילומטרים מפני הירח, פי 300 קרוב יותר מאשר בטיסת המעבר הראשונה ליד טיטאן שביצעה החללית ביולי.
התמונות הראשונות היו הבהירות ביותר של פני השטח, והמדענים מצפים לתמונות טובות יותר בהמשך.
.
נסיונות לצפות בפני השטח הקרחוניים של טיטאן היו עד כה מתסכלים בשל הערפל הכתום המכסה את כל פני הירח. ואולם המדענים קיוו שהטיסה הפעם תהיה קרובה כדי שניתן יהיה לחדור מבעד לערפל.
“זו הסטוריה בהתהוותה. לעולם לא נהיה תמימים או בורים. בתוך שעות, מערכת השמש תהפוך למקום הרבה יותר קטן”. אמרה ראש צוות ההדמיה של קאסיני, ד”ר קרוליין פורקו.
צוות קאסיני אמר כי בסוף השבוע יעמדו בפני החוקרים הרים של נתונים. אף כי ההתקרבות בוצעה בשעה 18:45 ביום ג', נאלצו המדענים ב-JPL בקליפורניה לחכות עוד תשע שעות לנתונים.
“זה מאוד מרגש, משום שלטיטאן יש אטמוספירה כל כך עבה. יהיה מרגש לגלות מה יש על פני השטח” אמר מנהל פרויקט קאסיני, פטר פון Poon.
המדענים סבורים כי לטיטאן יש אוקיאנוסים של מתאן ואתן נוזליים מעל פני השטח הקרחוניים שלו. כאמור בהמשך השנה תפרד החללית הויגנס מקאסיני ותחדור לאטמוספירה של טיטאן. היא תשדר נתונים במהלך הצניחה שלה ותבצע משימות מדעיות על פני השטח, אם תשרוד.
ואולם הביקור של קאסיני השבוע בקרבת טיטאן עשוי לענות על כמה מהשאלות אודות עולם בלתי נחקר זה. בפרט, הוא עשוי לסייע לפתור ויכוח מתמשך אודות טבעם של פני השטח הקרחוניים.
אחת התאוריות אומרת כי הטלאים הכהים הנראים בתמונות מייצגים מסות יבשתיות מוצקות, בעוד האיזורים הבהירים יותר הם אוקיאנוסים של מתאן ואתן נוזליים.
כדי ליישב את הויכוח, משתמשת קאסיני במצלמות שלה, במכשיר הקרוי Visual Infrared Mapping Spectrometer (Vims) ובמכ”ם ההדמיה שלה לחדור את הערפל העבה. מצלמות החללית צילמו תמונות בהפרדה גבוהה שיסייעו למפות את אתר הנחיתה של הויגנס. המצלמות צילמו תמונות של ההתקרבות אחת ל-15 דקות. תמונות אלה ישולבו לסרט שעשוי להראות את תנועת העננים באטמוספירת טיטאן.
מכשיר ה- Vims יחקור את התופעות האטמוספיריות והתצורות הגיאולוגיות על טיטאן בעוד מכ”ם ההדמיה, שעד כה לא השתמשו בו כדי לאסוף נתונים על טיטאן, יבנה מפות טופוגרפיות. מכשירים אלו אמורים לסייע לקבוע האם הויגנס תנחת בים או נהר של הידרוקרבונים, על מצע אורגני או על קרח מוצק. בנוסף לכך, סטקרומטרי מאסות ינתחו את הרכב האטמוספירה במהלך המעבר.
התנאים על טיטאן – שהוא הירח השני בגודלו במערכת השמש נחשבים דומים לאלו ששררו בכדור הארץ לפני 4.6 מיליארד שנים. הטמפרטורות עולות לעיתים נדירות מעל למינוס 179 מעלות צלזיוס והאטמוספירה כוללת בעיקר תרכובות מבוססות חנקן ופחמן.
לפיכך סבורים מדעני המשימה שהירח יכול ללמד אותנו משהו אודות התנאים החיוניים להיווצרות החיים על כוכב הלכת שלנו. “יש לנו אטמוספירה פרימיטיבית שנשמרה במשך 4.6 מיליארד שנים. טיטאן נותן לנו סיכוי למסע קוסמי בזמן” אמר טובי אוונס, מדענן ראשי ב-JPL בפסדינה, קליפורניה.
טיסת המעבר של קאסיני, אחת מ-45 המתוכננים במהלך המסע במערכת שבתאי – צפוי לתת לנו טעם של מה שצפוי להויגנס כאשר היא תחדור לאטמוספירה של טיטאן.

מרחק יריקה קוסמית מטיטאן

מאת ג'ון נובל וילפורד ניו יורק טיימס

החללית קאסיני עברה שלשום במרחק של 1,200 ק”מ בלבד מהירח של שבתאי

החללית קאסיני התקרבה שלשום למרחק של 1,200 ק”מ מטיטאן, ירח של שבתאי שגודלו כשל כוכב לכת. טיטאן, שהיה עד כה בגדר חידה לוטה בערפיח, תואר על ידי מדען אחד כ”פני השטח הנרחבים ביותר שטרם נחקרו במערכת השמש”.

מדעניםבמעבדה להנעת סילון של נאס”א בפסדינה שבקליפורניה הריעו שלשום, עם הגעת אותות הרדיו הראשונים שהעידו על הצלחת גיחת הצילום של “קאסיני”. כעבור עשרים דקות, התמונות הראשונות של טיטאן הופיעו על מסכי וידיאו בחדר הבקרה.

בכמה מהתמונות נראו גבולות חדים בין אזורים מוארים וכהים על מה שנראה כפני השטח של הירח. המדענים לא היו בטוחים אם הם רואים אזורים מכוסים קרח, מישורי לבה, או משהו אחר לגמרי.

החקירה המפורטת הראשונה של פני השטח של טיטאן היא אולי היעד הנכסף ביותר של משימת קאסיני, שעלותה 3.2 מיליארד דולר. החללית הרובוטית השתלבה במסלול הקפה סביב שבתאי ב-30 ביוני.

ממדיו של טיטאן גדולים משל כוכבי הלכת חמה ופלוטו, ומבין הירחים הוא שני בגודלו לגנימד, הירח הענק של כוכב צדק. בירח שורר קור מקפיא – 180 מעלות מתחת לאפס – אך למרות זאת יש בו פעילות כימית המבוססת על פחמן, אשר יוצרת את הערפיח הסמיך המכסה אותו. פעילות זו עשויה לספק תובנות על התנאים שתרמו להיווצרות חיים בכדור הארץ. “איננו מצפים לגלות חיים – הירח קר מדי – אבל אנחנו כן מקווים למצוא פעילות כימית הדומה לזו ששררה בכדור הארץ”, אמר ד”ר טוביאס אוון, חוקר כוכבי לכת מאוניברסיטת הוואי שבמנואה.

טיטאן מרתק גם משום שזהו הירח היחיד במערכת השמש שיש בו אטמוספירה, והמרכיב העיקרי של אטמוספירה זו הוא נתרן, כמו בכדור הארץ. אוון אמר שטיטאן עשוי להתברר כמעבדה טבעית לחקר מקורות האטמוספירה של כדור הארץ.

בצילומים קודמים של טיטאן – שעשו שתי החלליות וויאג'ר, שחלפו במרחק גדול בהרבה מהירח, וטלסקופ החלל האבל – נראה טיטאן כמו כדור טניס מטושטש, אפוף אור צהוב חיוור. הטיסה הראשונה של קאסיני ליד טיטאן, במרחק של 320 אלף ק”מ, הניבה מעט יותר מראות של כתמים כהים על פני שטח הירח וענני מתאן לבנים ותפוחים סמוך לקוטב הדרומי שלו.

מדענים מצפים לתמונות מפורטות בהרבה מטיסת הגיחה האחרונה. מהמרחק הקטן יחסית המפריד בין החללית לירח יכולות המצלמות של קאסיני לחדור מבעד למעטה הערפיח ולעננים הנמוכים כדי לצלם מאפיינים של פני השטח. ספקטרומטר הדמיה בתחום האינפרה-אדום נועד לחקור את האטמוספירה של הירח ואת תוצריהן של התגובות הכימיות. ומערכת המכ”ם אמורה, לראשונה, למפות את הטופוגרפיה של טיטאן.
קאסיני תתקרב הערב 1,200 ק”מ מפני השטח של טיטאן

26.10.2004
מאת: אבי בליזובסקי
החללית קאסיני עומד לבצע הערב (שלישי) ב-18.44 שעוננו את טיסת ההתקרבות הסמוכה ביותר לפני השטח של הירח השבתאי טיטאן. קאסיני תחלוף רק 1,200 ק”מ מפני השטח של טיטאן.
הנסיונות לצות בפני השטח הקרחוניים של טיטאן היו עד כה מתסכלים בשל ערפל עבה בצבע כתום המכסה את פני הירח.

המדענים מקווים שהמעבר היום יהיה קרוב דיו כך שהמכ”ם של קאסיני יוכל לחדור את שכבת הערפיח הצפופה של טיטאן.
“לטיטאן יש אטמוספירה פרימיטיבית שלא השתנתה במשך 4.6 מיליארד שנים. טיטאן נותן לנו את הסיכוי למסע קוסמי בזמן.” אומר טובי אוונס, אחד החוקרים העובדים בפרויקט קאסיני במעבדה להינע סילוני של נאס”א.
בחודש דצמבר אמורה החללית הויגנס, הנמצאת כטרמפיסטית על קאסיני להשתחרר ממנה ולהכנס בינואר 2005 לאטמוספירה של טיטאן. החללית אמורה לשדר נתונים במהלך הצניחה המוכוונת שלה ולבצע משימות מדעיות על פני השטח, אם תשרוד