האפיפיור גרגוריוס השלושה עשר הקים לקראת סוף המאה ה-16 ועדה שתבחן את נושא לוח השנה. הוועדה שהקים גרגוריוס הציגה פתרון מדויק ויעיל, גם אם אינו ממש פשוט, שמשמש אותנו עד היום
כפי שראינו בחלקה הראשון של הכתבה, חוסר הסנכרון בין שנת השמש לשנת הירח, וחוסר הדיוק של הקפת הירח את כדור הארץ והקפת כדור הארץ את השמש גרמו ל’כאב ראש’ נורא לזקני השבט ולכוהנים כמעט בכל תרבות ותרבות בעולם. מי שניסה להיעזר בירח כדי לספור חודשים, מצא עצמו עם שנה קצרה מידי בערך בשבוע וחצי. ומי שניסה לספור ימים של ‘שנת שמש’ נאלץ להסתפק בלוח שנה לא מדויק. היה צריך להמציא דרך לספור חודשים תוך התעלמות מהירח, שכביכול נותן סימנים ברורים כל כך למדידת הזמן.
האפיפיור גרגוריוס השלושה עשר הקים לקראת סוף המאה ה-16 ועדה שתבחן את נושא לוח השנה. הוועדה שהקים גרגוריוס הציגה פתרון מדויק ויעיל, גם אם אינו ממש פשוט, שמשמש אותנו עד היום. באופן חסר תקדים נמחקו בשנת 1582 עשרה ימים מלוח השנה, כדי להתאים את הסטייה שנוצרה למצב השמש והטבע
זו הזדמנות מצוינת לדון בהיסטוריה של לוח השנה הגרגוריאני, שבו משתמשים כיום בעולם המערבי. יוליוס קיסר פיתח את הלוח היוליאני שקרוי על שמו. לוח השנה היוליאני החליף את לוח השנה הרומאי שהיה נהוג לפני כן ברחבי האימפריה הרומית והיה לוח שנה ירחי, שבו 355 ימים בלבד. על פי לוח השנה היוליאני השנים חושבו כבנות 365 יום ורבע בדיוק, על ידי ספירת 365 ימים בשנה והוספת יום אחד בכל ארבע שנים (שנה מעוברת). אלא שכאמור אורכה של ‘שנת שמש’ קצת יותר מ-365 ורבע יום. יש עוד בערך אחת עשרה דקות וארבע עשרה שניות בשנה שלא נותר להם מענה. זה נשמע זניח, אבל מדובר על שבעה ימים בכל אלף שנה. מכיוון שהחברה האירופאית ייחסה חשיבות גדולה לתאריכים כמו העשרים ואחת במארס, שהוא יום שוויון האביב, ומכיוון שלוח השנה התרחק יותר ויותר מיום זה ומתאריכים חשובים אחרים בחלוף מאות השנים, נדרש הוותיקן למצוא פתרון לעניין.
האפיפיור גרגוריוס השלושה עשר הקים לקראת סוף המאה ה-16 ועדה שתבחן את נושא לוח השנה. הוועדה שהקים גרגוריוס הציגה פתרון מדויק ויעיל, גם אם אינו ממש פשוט, שמשמש אותנו עד היום. באופן חסר תקדים נמחקו בשנת 1582 עשרה ימים מלוח השנה, כדי להתאים את הסטייה שנוצרה למצב השמש והטבע. תחשבו על הסיוט הלוגיסטי הכרוך בכך (גביית מיסים, חישובי זמנים להובלה של סחורות, חישובים חקלאיים וכו’), ועל העובדה שהיה צריך להחיל את לוח השנה החדש בכל רחבי אירופה שהייתה מחולקת למלכויות, נסיכויות ושבטים רבים מאוד באותם הימים. האנגלים למשל ראו בלוח השנה החדש מזימה אפיפיורית והמשיכו להשתמש בלוח היוליאני הישן עד שנת 1752, אבל עד אז כבר נוספה יממה נוספת, כך שהם נאלצו להשמיט לא 10 אלא 11 יממות מלוח השנה. רוסיה אימצה את לוח השנה הגרגוריאני רק בשנת 1918, והכנסייה האורתודוכסית המזרחית עדיין לא השלימה עם לוח השנה הגרגוריאני עד עצם היום הזה.
גרגוריוס אמנם פתר באמצעות מחיקת הימים את הסטייה בלוח השנה שהצטברה עד אותו התאריך, אבל היה עליו גם ליצור לוח שנה מדויק מעתה והלאה. לשם כך הוחלט על שנה מעוברת אחת ל-4 שנים (29 בפברואר), כפי שנהוג היה בשיטה היוליאנית, וכדי להוסיף דיוק בשביל לטפל באותן 11 דקות חסרות בכל שנה, הוחלט להשמיט את השנה המעוברת בגבולות מאה, אחת למאה שנים, אבל להשיב אותן בגבולות מאה שנחלקת ל-400 ללא שארית. זה נשמע מסובך, אבל זהו לוח השנה הגרגוריאני בו כמעט כולנו משתמשים כיום. הוא עדיין משאיר חוסר דיוק מסוים – יממה אחת כל כ- 2,800 שנה, אלא שזה מדויק מספיק לרוב צרכיהם של בני האדם כיום.
חישובי זמן אקזוטיים
אל לנו לשכוח שלוח השנה הגרגוריאני אינו הדרך הבלעדית לחישוב זמן. כמעט כל חברות האדם באשר הן פיתחו שיטה כזו או אחרת לחישוב הזמן, ועד כמה שידוע לנו, כך היה המצב עוד מן התקופה הפרהיסטורית. הנה כמה דוגמאות מעניינות לחישובים שונים למעבר הזמן בקרב תרבויות שונות:
שבט הברסנה (Barasna) הוא שבט זעיר שמונה כיום רק כ- 300 איש ומתגורר ביערות האמאזונס בברזיל. הם נוטים לראות את מעבר הזמן בצורה שונה לחלוטין מאיתנו. הדת שלהם גורסת כי העולם הספיריטואלי מתקיים לצד העולם המציאותי. במקום מעקב אחרי מיקום השמש או הירח, הם עוקבים אחרי מעבר הזמן בין היתר באמצעות קבוצת כוכבים שהם קוראים לה “זחל יגואר” (אותה קבוצת כוכבים ידועה בעולם המערבי כקבוצת ‘עקרב’, מה שמראה שתרבויות שונות אימצו רעיונות דומים, אך כינו אותם בשמות שונים). אנשי שבט הברסנה גרים באזור טרופי ועונות השנה כמעט ואינן מורגשות בו, ולכן הם מצאו פתרון יצירתי אחר למדידת הזמן.
בתקופה שבה קבוצת הכוכבים “זחל יגואר” מופיעה גבוה יותר ויותר בשמיים, מתרבים הפרפרים והעשים, והזחלים שלהם בוקעים ויוצאים לחפש מזון. בני השבט מאמינים ש”זחל יגואר” הוא ‘האב’ של כל הזחלים ואחראי באופן ישיר לגידול בכמות שלהם. הקשר הישיר בין כמות הזחלים להופעת מערכת הכוכבים, או במילים אחרות הקשר בין העולם הספיריטואלי לעולם המציאותי, מוכיח את עצמו כקבוע שנה אחר שנה. בעיניהם של אנשי שבט הברסנה מדובר במשהו כמעט מדעי – סיבה ותוצאה. שיטות אלה לחישוב הזמן חיוניות כדי למצוא מקורות מזון ולשרוד בסביבה הקשה שבה מתגוררים אנשי שבט זה.
דוגמה אחרת ניתן למצוא בשבט המורסי (Mursi) בדרום מערב אתיופיה. שבט זה משלב מזה אלפי שנים חקלאות מסורתית וחיי נדודים. הם שותלים צמחים ונודדים מגדות הנהר למעמקי היער בזמנים קבועים. לאנשי השבט אין לוח שנה מדויק במובן המקובל. הם אמנם נוהגים לחשב את לוח השנה על ידי מחזורי הירח, אלא שהם סופרים 13 מחזורי ירח ולא 12 ומתאימים את התאריכים באמצעות תצפיות. במילים אחרות הם יודעים בערך מה התאריך, אבל התאריך עובר התאמה לטבע. זקני השבט בוחנים היטב מתי פרחים מסוימים פורחים, מתי ציפורים מזן מסוים מתחילות לנדוד ובאמצעות תצפיות אלו ואחרות עורכים התאמות כדי לשמור על דיוק בלוח השנה שלהם. הם עוקבים לא רק אחרי הירח, אלא גם אחרי כוכבים מסוימים, וכשכוכבים אלו ‘שוקעים’ (לפי האמונה שלהם, הכוכבים נמסים משום שהם שוקעים יחד עם השמש), כלומר מופיעים בגובה נמוך יותר ויותר בשמים עד שהם נעלמים מהעין, הם יודעים שהנהר עומד להיות מוצף ושהגיע הזמן לנדוד.
הם סופרים את הזמן באמצעות ספירת ‘ברגו’ (Bergu) – משהו שניתן לראות בו חודש לפי מופע הירח, אבל כאמור זה לא מדויק. הם אמנם יודעים למשל כי בברגו אחד הם שותלים את הצמחים ובברגו שמונה גשמים עזים מגיעים, אבל איש אינו יודע בדיוק מה מספר הברגו כרגע, משום שזה תלוי במצב הטבע שמסביב. הם משתמשים בתאריכים לציון אירועים בעבר או בעתיד, אבל אין להם תאריך מדויק להווה.
שיטה שונה למדידת זמן ניתן למצוא בשבט ההופי (Hopi) – ילידים אמריקאים שמתגוררים באריזונה של היום. אנשי ההופי פיתחו שיטה מדויקת לתאריכים באמצעות שימוש בתוואי הנוף. לוח השנה שהם פיתחו מגיע לרמות דיוק מרשימות למדי, למרות שהם עדיין סוטים משנת השמש המדויקת בכיומיים או שלושה בשנה. לפי המסורת שלהם, הם נמצאים במרכז העולם (כידוע, הם לא היחידים שפיתחו חשיבה שכזו). הם ראו בכל יום כיצד השמש שוקעת מאחורי ההרים שבמרחק, ומדדו את הזמן באמצעות המיקום שבו שוקעת השמש באופק. כך למשל, כששקעה השמש בפסגת הר אחד, ידעו זקני השבט כי התאריך הוא 17 בדצמבר. פסגת הר אחר הצביעה על תאריך אחר, וכך ניתן היה לדעת מה התאריך המדויק בכל יום לפי מיקום השמש בזמן השקיעה. לבני ההופי היה מחזור טקסים מורכב שלפיו בוצעו בתאריכים השונים ריקודים מסורתיים, מירוצים, טקסים דתיים ועוד, וכל זאת על מנת לשמור על יציבות העולם ולהבטיח שהגשם יגיע במועדו.
עוד בנושא: והרי תחזית מזג האוויר בעזרת המדע או… קורי עכביש
ריצ’רד דוקינס טבע את המונח “מם” (Meme) בספרו המהפכני והמפורסם – “הגן האנוכי”. מם הוא יחידת מידע שמשתכפלת בצורה לא ביולוגית. כך למשל בדיחה היא סוג של מם. אם הבדיחה לא מצחיקה, איש לא יספר אותה והיא תיעלם מהזיכרון האנושי. אבל אם הבדיחה מוצלחת, היא תעבור מפה לאוזן, וכיוון שאנשים לא מספרים את הבדיחה מילה במילה, היא גם תעבור שינויים מידי פעם. אם השינויים יהיו מצחיקים עוד יותר, השינוי יתפוס ויהפוך לחלק מהבדיחה וכן הלאה. כך שלמעשה יש כאן אבולוציה מסוג שונה – אבולוציה של רעיונות ומידע. מדידת הזמן היא גם סוג של מם – תרבויות שונות פיתחו שיטות שונות, כאשר הרעיונות הטובים ביותר שרדו ועברו מדור לדור ומתרבות אחת לאחרת תוך שהם צוברים שינויים ושיפורים עם חלוף הזמן. התוצאה הסופית נכון להיום היא שילוב של הרבה מאוד רעיונות שונים שהתפתחו במקומות שונים על פני העולם הישן. בפעם הבאה שאתם מסתכלים על התאריך היזכרו בעדויות האילמות האלה לכל אותן תרבויות עתיקות שברובן כבר נעלמו מהעולם.
אמנון כרמל הוא בעל בלוג פופולארי באינטרנט
23 תגובות
שלום,
אתה אומר “כשכל היהודים יקבלו על עצמם מרצון הנהגה אחת ויהיו ערבים זה לזה, אנו נרגיש את ההבדל.”
האם בשם האחדות היית מוכן לקבל הנהגה רפורמית או קונסרווטיבית על העם היהודי?
לגבי שאלתך האם לטובה? אז כן ולא. יהודים היו מעורבים בתגליות המצאות ותהליכים אינספור ששינו את פני העולם לטובה ורעה. ישו, איינשטיין, פרוייד, קארל מארקס, אופנהיימר (אבי פצצת האטום) ואינספור אחרים היו יהודים. תגיד אתה אם הכל היה לטובה.
ר.ח
אינני מוחק אף אחד מתנועה או זרם כזה או אחר ואני מצטער אם דברי התפרשו כך.
ריבוי התנועות והזרמים ביהדות מוכיח את חוסר אחדותינו כמו בגלות.
כשכל היהודים יקבלו על עצמם מרצון הנהגה אחת ויהיו ערבים זה לזה, אנו נרגיש את ההבדל.
גם כשהיו 12 השבטים ולכל שבט מנהיג משלו, הם קיבלו פסיקה אחת שווה לכולם מרצון.
האם הסכמת ש : “העם היהודי קטן ככל שיהייה, שונה ומשפיע על העולם כולו”, לטובה !!!?
שלום,
באמרך “בכל פינה בעולם יהודים מתפללים מאותו סידור ואת אותן התפילות בדיו” מחקת כ 40% מהעם היהודי ששייכים לתנועה הרפורמית ומתפללים מסידור תפילות שונה מזה האורתוקודסי.
לידיעתך אפילו בתנ”ך מוכרים מספר נוסחים כשהמסורה הוא המקובל אולם ישנם עוד.
אני כן מסכים איתך ש: “העם היהודי קטן ככל שיהייה, שונה ומשפיע על העולם כולו”.
שבוע טוב – יאיר
הרשה לי לתקן אותך בפרט מאוד מהותי כי טעות גדולה בידך,
ספר התורה לא שונה ולא ישונה לעולם. ידוע שספר שיש בו שינוי או פגם קטן ביותר נפסל ונגנז.
כל טעות או מחיקה של חלק מאות או קוץ שמעל לאותיות פוסל את הספר כולו.
דבר נוסף בכל פינה בעולם יהודים מתפללים מאותו סידור ואת אותן התפילות בדיוק,
השינוי היחידי הוא בצורת ההגייה לפי העדות השונות. ישנם ספרי קודש כמעט מכל התקופות
ללא שינוי במלל או בפיסוק. לא בכדי העם היהודי מכונה “עם הספר” וישנו רק ספר אחד עם נוסח אחד
וכל ספר אחר או נוסח אחר פסול מבחינה הילכתית.
שלום
אני משער שלא למדת הסטוריה של הדת היהודית. אילו למדת היית יודע שלתנך יש יותר מנוסח יחיד, שהתפילות שונו במרוצת ההסטוריה, שההגדה של פסח מורכבת מטקסטים שנאספו במשך יותר מאלף שנים,
ועוד הרבה שינויים שחלו בדת ובספריה.
שבוע טוב
אכן תשובות מושכלות אך הרשו לי לחדד דבר מה שאולי לא נתתם לבכם אליו.
כשהיהודים חיו בתפוצות אכן דיברו בשפות זרות אך עם שינויים מהותיים.
אפילו במנהגים הקשורים בתפילות שינו היהודים כיוון שעמים שונים אימצו דרך דומה.
לעומת זאת ספרי הקודש לא שונו אפילו בפסיק קטן ביהדות, בניגוד לדתות אחרות בהן אפשר למצוא נוסחים שונים ועידכונים מעת לעת.
האם יש ספק כי העם היהודי קטן ככל שיהייה, שונה ומשפיע על העולם כולו ?
שלום,
אני אוסיף על דברי יאיר. שמות החודשים “העבריים” הם בעצם שמות של אלים בבליים. החודשים העבריים המקוריים נקראו ראשון, שני וכו’. הכתב ה”עברי” הוא למעשה ארמי והכתב העברי העתיק (כתב דעץ) שמופיע על מטבע השקל נזנח. ספר דניאל וחלקי ספרים אחרים והתלמוד נכתבו בארמית שהייתה ה”אנגלית” של העולם העתיק וספר המכבים נכתב ביוונית שתפסה את מקומה של הארמית. למלכי חשמונאי קראו אלכסנדר והלני. החרדים מתלבשים היום בלבוש של אצילים פולנים במאה ה-17.
אז מה בדיוק יציב לא משתנה?
לוח השנה שהדתיים משתמשים בו פותח על ידי הבבלים והועתק על ידי היהודים ששינו לגמרי את לוח השנה הקדום שנוצר בארץ ישראל.
אפשר לסמוך על הנוצרים שישנו את חישוביהם עוד מספר פעמים ויעדכנו את נוסחאות,
כמו שכתבו לעצמם את הברית ועידכנו לברית ה”חדשה”.
הם לא יציבים כמו ביהדות שלא משנים ונאמנים לחוקים ולספר.
אולי מפני שהם לא מתבססים על אמת ?
שלום,
זה נכון לגבי האיסלם שבו החגים נודדים על פני כל השנה. אולם חגי הנוצרים גם הם קבועים, למשל חג המולד לעולם נופל בחורף. הפיתרון של הנוצרים הושג בצורה הרבה יותר אלגנטית מהיהודית. כמו שכתוב במאמר הם בסך הכל הוסיפו יום אחד לפברואר כל 4 שנים וזהו.
ר.ח
עדיין הזמנים מסודרים, לדוגמא חגי ישראל מצוינים באותן עונות,
בשונה מחגי הגויים שחלים בעונות שונות בגלל חישובי זמנים שונים.
שלום,
אני מציע שתקרא קצת על השיטה ה”פשוטה” לחישוב שנים מעוברות לפני שאתה מדבר על אלגנטית ומדוייקת. זה בכלל לא אחת לשלוש שנים וזה יוצר המון בעיות הלכתיות.
http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A2%D7%99%D7%91%D7%95%D7%A8_%D7%94%D7%A9%D7%A0%D7%94
ההתפלפלות כאן יפה מסובכת ועמוקה מאוד בזמן שהדבר כל כך פשוט ונוח.
ללכת ולחפש שיטות שונות ומשונות שלבסוף גם לא מדויקות זה בסדר,
אך השיטה של היהדות שפותרת את הבעיה בצורה כל כך יפה אלגנטית ומדויקת לא מספיק טובה?
מה יותר מדויק ופשוט משנה מעוברת (הוספת חודש) אחת ל 3 שנים?
האתר יודע למה הוספתי תגובה שניה
WOW, להפסיד שבוע שלם בכל 1000 שנה !
[אתה לא לוח שנה, אני לא אחת מ-52 אלף (שבועות ב-1000 שנה), אתה לא בן האדם, אל תבזבז לי את הזמן…].
נחמד נותן הרבה חומר רק עם אפשר לשים עם תמונות
גם כן אבולוציה….
אתר "מדע" התומך בשיטת מדידה פרימיטיבית וכוחנית שהשתלטה על הזמן שלנו.
משתמשים בלוח שנה "דתי" "פאגאני" מבוסס שמש ונחות מלוחות שהקדימו אותו בזמן.
הלוח הנוצרי מתבסס רק על פי השמש בעוד שכבר לפני אלפי שנים השכילו שבט של חקלאים באתיופיה לחלק את השנה ל13 ירחים.
נכון, בדיוק כפי לוח השנה היהודי או של בני המאיה.
מעניין לראות שעל פי הספירה העברית עד היום הירח נמצא באותו מיקום בכל חג.
מעגליים טבעיים ומתואמים עם גרמי השמיים במקום "אמונה מעוורת" בדרכו של קיסר צמא כוח או אפיפיור מיסיונר.
בקיצור…שלא יעבדו עליכם…האימפריה הרומית שולטת בתרבות עד היום..
מה לגבי המדידה של השבוע – שבעה ימים כיחידה אחת ?
למגיב שאינו מגיב בדרך כלל:
כשאתה אומר משהו כמו" ש כאן היווצרות של הרבה שיטות מקבילות ששכפולן הוא מינורי (מהבבלים ליהודים, בסדר)" אתה מראה שלפחות במשפט זה אתה רואה בשכפול בין עמים אירוע אחד ולא אוסף של המון אירועים ברמת הפרט.
אולי אתה יודע שהאירועים הם ברמת הפרט אבל מודעותך זו לא באה לידי ביטוי במשפט זה המהווה מרכיב חשוב בטיעונך.
אבולוציה כוללת גם את התהליך של עירוב התורשה ממקורות שונים. למעשה זה מרכיב אבולוציה הרבה יותר שכיח מן המוטציות.
זה מה שקורה כאן, כאשר בכל מפגש של שיטות שורדת בסופו של דבר שיטה המיישמת את היתרונות של השיטות הקודמות ונפטרת מחלק מבעיותיהן.
זו אבולוציה פר אקסלנס.
לא, חוששתני שלא הבנת אותי נכון… הלגיטימציה שבשימוש ברעיון הממים הוא ברעיון ההמשלה הביולוגית והאבולוציה.
כדאי לקרוא את הגן האנוכי, בכדי להבין את ההמשלה המקורית שעברה במוחו של דוקינס, והיא רדוקציה של התהליך הגנטי לרמת הגן, לרמת יחידת השכפול. במקרה שכזה, כמובן שהשכפוך מתארע ברמת הפרט, אינני מבין כיצד ניתן להבין מדברי אחרת…
על כל פנים, שים לב למה שקורה כאן בניגוד למערכת הביולוגית:
במקום שיהיה ‘אב’ אחד שמשתכפל הרבה פעמים ותוך כך מוטציות המעודדות ‘יעילות’ יחלקו את צאצאיו לסוגים שונים, כאן מדובר במקורות שונים וחסרי קשר ביניהם, שלא עוברות כלל מוטציות בתהליך השכפול.
לפיכך, אין כל טעם באזכור רעיון הממים, כיוון שלא מזכיר את התהליך הגנטי. זה נחמד להזכיר כי זה מושג נחמד (וכאמור- הקלישאה הישנה על כך שה’ממים’ הם המם היעיל ביותר…), אבל אין כל צורך בכך, ואם תשימו לב ברוב המקרים בהם משתמשים במושג הנמשל איננו מתאים- זהו מקורו של ההרגל.
כדאי לקרוא עוד, בנימה בלתי משוחדת, שוב את הפרק (הפחות טוב, לדעתי) שבגן האנוכי, כמו גם בספר בשם ‘ממטולוגיה’ או משהו בדומה, המקבץ מספר מאמרים של אנשים המתקראים ‘ממטולוגים’ (שוב, אני מקווה שאני לא משנה את השם, הספר הוא באנגלית כמובן ואת הביקורת שלי על התופעה כתבתי לפני חמש שנים בערך…).
על כל פנים, כדאי שלא להגיב עוד, בכדי שלא להסיט את הדעת מן הכתבה הנחמדה כשלעצמה, שוודאי שירצו אנשים להגיב גם עליה עניינית. אני אהיה בסדר גם אם לתשובה זו תתלווה ביקורת כלשהי על חוסר הבנתי בגנטיקה או כדומה, אתם מוזמנים לשפוך את ביקורתכם- בקשתי היא רק שלא תבוא ביקורת זו מתוך חוסר התעמקות בטיבו של המנגנון הגנטי לתפיסתו של דוקינס, חוסר התעמקות המאפיינת לדעתי ולצערי את מרבית המשתמשים במושג.
בברכת שלום לכולנו
יום טוב
למגיב שאינו מגיב בדרך כלל:
מוטציות מצליחות הן מוטציות המעניקות כשר הישרדות גבוה יותר או כאלו שהן בעלות סבירות התרחשות גבוהה.
ככה זה בגנים.
בממים זה אותו דבר.
לא ברור לי על הרגלו של מי אתה מדבר ולמה אבל דווקא כאן המשל דומה לנמשל.
נראה לי שמה שמבלבל אותך הוא ההתייחסות אל עמים כאל יחידות.
זו התייחסות שגויה! הממים משתכפלים במוחותיהם של פרטים. זה שלפעמים ניתן לקבץ קבוצות גדולות של יחידים על בסיס מם כלשהו אינו מקטין את מספר המופעים של הממים המקובצים.
הכתבה נחמדה, אבל האזכור של הממים – כהרגלו – לא הולם את הנמשל.
השיטה למדידת זמן היא בדיוק לא ההמשלה הביולוגית לגנים- במקום שתיווצר שיטה אחת שתשתכפל הרבה פעמים ותשתנה תוך כדי, יש כאן היווצרות של הרבה שיטות מקבילות ששכפולן הוא מינורי (מהבבלים ליהודים, בסדר), ושלא משתנות תוך כך בכלל.
זוהי לא בעיה ספציפית של כותב המאמר, זוהי בעיה של דוקינס עוד במאמרו המקורי. דוגמת שיר חג המולד בו טעות אחת משתרשת גם כן איננה דוגמא לאבולוציה, אלא לאותה מוטציה שמתרחשת פעם אחר פעם ללא קשר.
בדרך כלל אני לא נוהג להגיב, אבל נדמה לי שיש חוסר טעם מה באזכור הממים, וחבל.
WOW! יופי של כתבה! מעניין לאללה ואני מאוד שמח שיש אתר כמו הידען שמרכז מאמרים טובים כאלה.
תודה לאמנון ותודה לידען