סיקור מקיף

תחנת החלל הסינית טיאנגונג 2, התרסקה באוקיאנוס השקט

שעון אטומי מדויק, ירקות ואורז שגדלים יותר לאט ועוד ניסויים שנערכו בתחנת החלל הזמנית, וייושמו בתחנת החלל הסינית הקבועה המתוכננת לפעול החל משנת 2022

דגם המתאר חללית מדגם שנז'ו המתחברת לתחנת החלל טיאנגונג 2.
דגם המתאר חללית מדגם שנז’ו המתחברת לתחנת החלל טיאנגונג 2.

תחנת החלל הסינית טיאנגונג 2 בדרך להתרסקות מבוקרת. צילום: סוכנות החלל הסינית, מתוך שידורי תחנת CGTV
תחנת החלל הסינית טיאנגונג 2 בדרך להתרסקות מבוקרת. צילום: סוכנות החלל הסינית, מתוך שידורי תחנת CGTV

תחנת החלל הנסיונית הסינית טיאנגונג 2 נכנסה אתמול (ו’) באופן מבוקר לאטמוספירה והתרסקה בבית הקברות לחלליות שבדרום האוקיאנוס השקט. זאת בניגוד לקודמתה טיאנגונג

טיאנגונג 2 (מילולית “ארמון השמים 2”) שוגרה ב־15 בספטמבר 2016 על גבי משגר לונג מארץ’ 2F מנמל החלל ג’יוקואן שבמדבר גובי.

מטרתה של התחנה היה לבחון את הטכנולוגיות הנחוצות כדי להגשים את היעד של תוכנית החלל הסינית להכנסתה לשירות של תחנת חלל מבצעית ומודולרית בסביבות שנת 2022. היעדים המרכזיים שייבחנו במהלך משימת התחנה הם יכולת שהייה למשך זמן בינוני בחלל והעברת אספקה לתחנה ותדלוקה בחלל על ידי חללית מטען, כדי לאפשר שהייה ארוכת טווח בחלל.

התחנה צוידה ב־14 חבילות ניסוי מדעי שונות ובהן: גלאי התפרצויות גמא בשם POLAR שנבנה על ידי מדענים מסין, שווייץ ופולין. ניסוי בתקשורת הצפנה קוונטית בשיטת החלפת מפתחות קוונטית. השעון האטומי הקר הראשון ששוגר לחלל, וכן
ניסוי בגידול צמחים בחלל שהיה לדברי הסינים גולת הכותרת של המבצע.

אל התחנה שוגר באוקטובר 2016 צוות מאויש של שני טייקונאוטים במשימת שנג’ואו 11, אשר שהה בתחנה במשך 30 יום במטרה להוכיח יכולת שהייה בחלל לתקופת זמן בינונית.

ג’נג הואיקיונג, חוקרת במכון לפיזיולוגיה של הצמח ואקולוגיה באקדמיה הסינית למדעים עדיין נזכרת כיצד היא חיכתה בעצבנות לאסטרונאוטים בנובמבר 2016 לקבל בחזרה קופסה קטנה המכילה Arabidopsis thaliana סוג של ירק, שגדל בטיאנגונג 2. כהמדענית הראשית של הניסוי, היא הייתה הראשונה לראות את הצמח מוציא פרח קטן. “זה היה רגע מרגש שלא כמוהו,” אמרה ג’נג.

הצוות של ג’נג שלח לתחנה זרעים של Arabidopsis thaliana ואורז כדי לאשר להם להשלים את תהליך הצמיחה מזרעים ולהפיק זרעים בחלל – ניסוי ראשון מסוגו שבוצע על ידי מדענים סינים. מהתיבה הקטנה שהחזירו האסטרונאוטים, הצוות הפיק תשעה זרעים.

“משימתה של טיאנגונג – 2 הייתה ההזדמנות. הראשונה שלנו לבצע ניסוי הצמח לטווח ארוך בחלל ניסוי זה משמעותי משום גידול דגנים וירקות יהיה הכרח אם בני האדם רוצים לעזוב את הארץ ולשרוד בטיסה ארוכת טווח בחלל” אמרה ג’נג בראיון לסוכנות הידיעות הסינית שינחואה.

“מצאנו שצמחים גדלים לאט יותר בחלל מאשר בכדור הארץ ופורחים מאוחר יותר. עם זאת, הם חיים זמן רב יותר בחלל מאשר על פני כדור הארץ. תוחלת החיים של Arabidopsis thaliana בחלל הייתה בערך כפליים מאשר על כדור הארץ. אנו מאמינים כי הגנים הקשורים להזדקנות עוברים שינוי בחלל, אמרה ג’נג.

“אם נמצא את השיטה כדי לווסת את הצמיחה של צמחים, אנחנו יכולים לדחות את הפריחה של ירקות כדי לגרום להם להצמוח יותר עלים ולהאיץ את פריחת האורז כדי להפוך אותה לזרע בהקדם האפשרי. לכן, אנו יכולים להשתמש במשאבים המוגבלים בחלל כדי למקסם את היבול. המחקר יכול להיות יישומי גם על פני כדור הארץ, אמרה ג’נג.
כאמור שתי תחנות החלל עד כה טיאנגונג 1 ו-2 היו מעין הכנה לקראת תחנת החלל הקבועה הסינית שבנייתה צפויה להסתיים ב-2022. משקלה של התחנה 66 טון, והיא תהיה בנויה בצורת האות T כאשר מודול הליבה המכונה טיאנחה במרכז ומעבדה בכל צד.
התחנה, שתקיף את כדור הארץ במסלול בגובה 450-340 ק”מ תוכל לגדול עד 180 טונות ולהכיל שלושה עד שישה אסטרונאוטים. היא מיועדת לפעול לפחות כעשר שנים אבל ניתן יהיה להאריך את חייה באמצעות תחזוקה במסלול.

בתחנת החלל Tiangong-2 נבדק השעון האטומי הראשון אי פעם בחלל, אשר היה כל כך מדויק עד כדי איבוד שנייה אחד כל שלושים מיליון שנה. תהיה לכך השפעה מרחיקת לכת על חקר החלל העמוק, מחקרים בפיזיקה בסיסית ומדידת דיוק, על פי המפתחים שלה ממכון שנגחאי לאופטיקה ומכניקה עדינות של האקדמיה הסינית למדעים.
תחנת החלל של סין תישא שעון מימן, שעון אטומי קר ושעון אופטי כדי שיאפשרו דיוק ותדירות גבוהים. מרווח השגיאה של המערכת יהיה פחות משניה אחת לכל שלושה מיליארד שנים.

וכאמור, מכשיר המכונה POLAR שפותח על ידי מדענים מסין, שוויץ ופולין הותקן על גבי טיאנגונג 2 במטרה לחפש התפרצויות קרני גאמא – הפיצוצים החזקים ביותר ביקום. מדענים מסין, שוויץ, גרמניה ופולין מתכננים להמשיך את שיתוף הפעולה שלהם ולפתח את POLAR-2 שיוצב על תחנת החלל של סין, אשר צפוי לתרום למחקר בשאלות כמו היווצרות של חורים שחורים.

סין מבקשת להגביר את שיתוף הפעולה הבין-לאומי בניסויים בתחנת החלל כדי לקדם פיתוח ושיתוף פעולה גלובלי בר קיימא. תשעה ניסויים מדעיים בהם מעורבות 23 מוסדות מ-17 מדינות התקבלו ויתבצעו בתחנת החלל של סין.

לדיווח המלא באתר שינחואה

תגובה אחת

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.