סיקור מקיף

שלושה מאגדי מגנ"ט חדשים: ננו צינוריות, פתרונות אנרגיה סולארית ווידאו HD ברשת

מאגדי מגנ"ט הפועלים תחת המדען הראשי בתמ"ת מאגדים חברות תעשיה, גופי מחקר ואחרים המפתחים מערכות שתוכלנה אחר כך להוות בסיס גנרי למוצרים של החברות המשתתפות במאגר ושאר החברות בתחום

חלקיקי חומר הסיכה הננומטרי nanolub של חברת אפלייד ננו מטריאילס מרחובות
חלקיקי חומר הסיכה הננומטרי nanolub של חברת אפלייד ננו מטריאילס מרחובות

ועדת מגנ"ט, בראשות המדען הראשי במשרד התמ"ת, אישרה הקמתם של 3 מאגדים חדשים בתקציב כולל של 48 מליון ₪, שהחלו לפעול בימים אלה. המאגדים מייצגים את ההתפתחויות הטכנולוגיות בעולם, כמו גם את הדגשים בקידום יישומים חדשניים. המאגדים החדשים נוספו למאגדים ותיקים יותר שממשיכים בשנת 2009 בהיקף תקציב כולל של כ-180 מליון ₪.

שלושת המאגדים החדשים הם:

ננו-צינוריות “Nanotubes Empowerment Solutions (NES)”

גילוי הפולרניים שזיכה את מגליו בפרס נובל לכימיה, יצר את הבסיס לפיתוח הננו-צינוריות ולשינוי משמעותי בעולם החומרים. ננו-צינוריות שייכות למשפחה של חומרים מתחום הננו-טכנולוגיה, הבנויות ממאות אלפי עד מליוני יחידות פחמן, אשר יוצרות צינוריות בקוטר ננו-מטרי ואורך של עד מילימטר. החדרה של ננו צינוריות לחומרים קיימים, מביאה לשינוי משמעותי בתכונות החומרים כמו: חוזק, צבע, מוליכות וכד'. אולם, השילוב של ננו-צינוריות בחומרים קיימים כדי להשיג תכונות אלה אינו פשוט, ובהתגברות על חסמים אלה מתמקדת פעילות המאגד.
לדברי אילן פלד, מנהל מגנ"ט, במאגד זה שותפות 13 חברות ממגוון יישומים תעשייתיים, חברו יחד עם מיטב קבוצות המחקר באקדמיה, לפיתוח כלים לאפיון ואנליזה של חומרים משולבי ננו-צינוריות, כמו גם יישומים בחומרים מוצקים, בנוזלים ובארגון מבנים לשכבות דקות. היישומים הנצפים הם בתחומי המיגון, חומרים שקופים, אלקטרודות חשמליות וכיו"ב.

המאגד הוקם ביוזמת רפי קוריאט שחבר עם חברת "קילו-למבדא" להובלתו, ושותפים בו בתי מערכות כ"תע"א", "אלביט", "רפאל", חברות מהתעשייה המסורתית כ"חניתה קוטלב", "פלסן סאסא", "אורן צובה" וחברות מתחום האנרגיה כ"וולקן", "אל-מול" ו- "G3 סולאר".

התקציב המאושר לשנה ראשונה הוא בהיקף כ-18 מליון שקלים.

פתרונות באנרגיה סולרית "Solar Energy Solutions (SES)"
בכל העולם ניתן להבחין בצמיחה מואצת בכל הקשור בייצור חשמל סולארי. צוואר הבקבוק היה ונשאר – עלות ההפקה הגבוהה, כאשר מהצד השני, המודעות לאיכות הסביבה והרצון העז להקטנת התלות בנפט מניבים פעילויות מו"פ רבות ומגוונות.

בשנים האחרונות מתפתח בצד השוק התרמו-סולארי שלישראל היתה תרומה משמעותית בפיתוחו – שוק נרחב למוצרים פוטו-וולטאיים. לתעשייה הישראלית יש עניין להיות פעילה בשוק חשוב ומתפתח זה.

חברות המאגד, בהובלת "טאוור" ו"ברייט סורס" ("לוז2" לשעבר) בשיתוף עם קבוצות מהאקדמיה מזהות שתי גומחות ייחודיות ופורצות דרך. תאים פוטו-וולטאיים מרוגשי צבע המיועד לאזורים מרוחקים מרשת חשמל סדירה ומוצריהם ניתנים להרכבה עצמית, ושוק יישומים ארכיטקטוניים (גגות וקירות מסך) על בסיס הפחתה משמעותית של כמות הסיליקון הנדרש לכל וואט חשמל.
חברי המאגד יפתחו חומרים חדישים לשיפור יעילות והקטנת עלות מערכות תרמו-סולאריות. לתאים פוטו-וולטאיים יתרון בכך שהם יעילים וזולים מחומרים ושיטות לשיפור האופטיקה במערכות סולאריות היברידיות.

התקציב המאושר לשנה ראשונה הוא בהיקף 13 מליון ₪.


NET-HD הדור הבא של רשת האינטרנט – וידאו באיכותHDTV בזמן אמת על רשת האינטרנט הפתוחה

הדגמה של שידורי HD. מתוך פרסום של חברת YES
הדגמה של שידורי HD. מתוך פרסום של חברת YES

חזון המאגד: בתוך 5-7 שנים כל תכני הוידאו (סרטים, סדרות טלוויזיה, תכניות אירוח ובישול, ריאליטי ועוד) שקיימים בעולם יהיו זמינים ונגישים דרך האינטרנט.
בדומה למהפכת הטלפון הסלולארי – זמינות בכל מקום – כך גם מהפכה זו תאפשר זמינות צפייה בתכני ווידאו (וטלוויזיה) בכל זמן.

יותר לא נהיה תלויים בלוח הזמנים שמוכתבים ע"י ערוצי הטלוויזיה, מושגים כמו "מהדורת החדשות המשודרת בשעה 20:00" יתחלפו במושג "מהדורת החדשות הערב זמינה לצפייה משעה 20:00".

הבעיה היא שרשת האינטרנט הקיימת איננה בנויה להתמודדות עם תעבורת וידאו בהיקף הנדרש. המאגד יחקור וייצור פתרונות טכנולוגיים הדרושים למפעיל הרשת כדי להתמודד עם האתגרים הנ"ל, יפתח פתרונות שייתנו מענה לדרישות הרשת מבלי לשדרג (פיזית) את התשתיות הקיימות. על ידי מו"פ מתקדם וחדשני, ניתן יהיה להגדיל את רוחב הסרט בכל הרמות בעלות נמוכה משום שהיא אינה מבוססת על התשתית הפיזית הקיימת.

המאגד יתרכז בפיתוח טכנולוגיית רשת עבור מפעילי רשת מקומיים (כדוגמת בזק בינלאומי)לצורך הפחתת רוחב הפס החיצוני הנדרש על מנת לספק את דרישות הוידיאו של מנויי הקצה. תקציב המאגד לשנה ראשונה הוא בהיקף כ-17 מליון שקלים.

לדברי אייל צפריר סמנכ"ל טכנולוגיות בבזק בינלאומי תוכנית המחקר עתידה להישען על בסיס רשת האינטרנט של בזק בינלאומי שהינה בעלת הקיבולת הגדולה ביותר ובעלת מספר הקישורים הגבוה ביותר לספקיות אינטרנט בינלאומיות.

מסביר צפריר: הטכנולוגיה מתפתחת כל הזמן, הקצבים גדלים והולכים ראינו את זה בהשקעה של בזק בהקמת רשת ה-NGN. גם טכנולוגית השידורים הולכת ועולה, ורואים כבר ביוטיוב סרטים ב-HD. קח אפילו משתמש רגיל שמסריט את הילדים ב-HD ומעלה לרשת. אתה בתור משתמש היית רוצה לראות אותו באיכות הכי טובה שיש. צריך את האמצעי שיאפשר לסרט להגיע אליך. אין ספק שמשתמש בודד שיינסה לצפות בסרט HD ביוטיוב יצליח אבל מה יקרה כש-30-40 אלף איש בו זמנית ינסו לראות תוכנית בשידור חי ב-BBC ב-HD?"

עם זאת, אמר צפריר, אנו גם רואים שישראל נמצאת במקום נמוך בעולם מבחינת צריכת רוחב הפס. "אין בעיה להגדיל קיבולות. אבל מדובר בהשקעות עתק של עשרות מיליארדי דולרים שאף ספק אינטרנט בעולם לא יכול להרשות לעצמו, כי בסופו של דבר ספק האינטרנט חייב לספק זמינות בכל זמן, בכל מקום בכל צורה – דרך הנייד, דרך המחשב ועוד. ולכן צריך למצוא את הדרכים לתת את האיכות הטובה ביותר. עדיין נצטרך לעשות הגדולת משמעותיות ברוחב הפס, אבל מספיק כדי לתת את האיכות הגבוהה ביותר."

לדברי צפריר, בזק בינלאומי נקראה להשתתף במאגד ולייצג בו את הפן של ספקיות האינטרנט בזכות היותה החברה הגדולה ביותר לאורך זמן, בזכות הטכנולוגיה. "כל המאגד יפעל על בסיס הרשת של בזק בינלאומי. בסופו של דבר צריך לתרגם את הרצונות ואת הדרישות למשהו מוחשי, וכן לבצע בדיקות והתחלה של יישום.. מעבר לזה שקיימים היום בבזק בינלאומי האנשים שייסדו את תשתית האינטרנט בארץ ויש המון ידע בתוך החברה. העובדה שבזק בינלאומי היא חברת האינטרנט היחידה שמובילה את הפרויקט שם אותה במקום אחר ממתחרותיה. אפקט הראשוניות. ברגע שאתה לומד את זה ומתנסה, היישום שלך הרבה יותר איכותי ויותר טוב. יהיה לנו יתרון תחרותי כי היישום הראשון של הטכנולוגיה יתבצע על התשתית של בזק בינלאומי."

ד"ר אלי אופר, המדען הראשי מציין, שמאגדי מגנ"ט תורמים, בנוסף לעושר הטכנולוגי, גם תרומה ישירה לתעסוקה. החלק הארי של התקציב מיועד למימון כ"א בחברות ואצל קבלנית המשנה בארץ, ופעילות זו מייצרת תעסוקה נוספת של כל הגופים המספקים שירותים ישירים לקבוצות הפיתוח ולחברות הפעילות במאגדים.

אילן פלד, מנהל מגנ"ט הוסיף שהשנה החברות מבקשות להעמיק ולהרחיב את המחקר כדי להיות ערוכות ומוכנות טוב יותר ליום אחרי המשבר הכלכלי ובהתאם היקפי הבקשות גדלו.

סה"כ תקציב מגנ"ט עומד לפי שעה על כ-200 מליון שקלים והגדלתו תאפשר לתת מענה למאגדים נוספים המוכנים לפעילות ולמכלול הצרכים של המאגדים הקיימים.

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

תגובה אחת

  1. מעניין בפועל מה התרומה של המגנ"טים, בהתחשב ב:
    א. תקציבם הקטן
    ב. חוסר הרצון של החברות לחשוף פיתוחים יחודיים להם.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

לוגו אתר הידען
דילוג לתוכן