השנה של הביומד

לקראת כנס ביומד, יש לציין כי ענף מדעי החיים היה מבין אלו שמיהרו להתאושש מהמשבר הכלכלי, לבורסה הוכנס מדד ביומד, והוקמה קרן הביוטכנולוגיה

מאת: נחום דוניצה*

שנת 2009 היתה שנה “מכוננת” לתעשיית מדעי החיים הישראלית. במבט מאקרו, על כלל התעשייה, ובמיוחד על התחום ממנו נגזרת תעשייה זו – ההיי-טק, ברור שמדובר באחת השנים הקשות למשק. פיטורים, הידוק חגורה, קיצוצים – שלא פסחו גם על מדעי החיים (ביוטכנולוגיה, מכשור רפואי וביו-פארמה). אבל, כשהחלה היציאה ההדרגתית מהמשבר, היה הענף בן הראשונים להתאושש.

אם מחפשים את נקודות הציון הבולטות והמשמעותיות ביותר לתעשייה המקומית שקרו השנה, צריך, כנראה, לשים את האצבע על הכרזתה של הבורסה לניירות ערך בתל אביב על הכנסתו לשימוש של מדד חדש – מדד הביומד, על המכרז להקמת קרן הביוטכנולוגיה, על השקת תוכנית התמריצים של ממשל אובמה, ועל עסקאות הענק בתחום – של השנה ושל התקופה הקרובה.

ההחלטה על הוספת מדד הביומד (לחמישה המדדים הסקטוריאליים הקיימים – תל-טק, תל-טק 15, נדל”ן 15, פיננסים 15 ות”א-בנקים) באה על רקע התפתחות המסחר במניות חברות הביומד, והעליה בשווי השוק המצרפי שלהן, שהגיע ל-8.5 מיליארד שקל. נראה, שעם הגידול בפעילות גדל גם הביקוש לתעודות סל ולמוצרים פיננסים על מניות הביומד, מה שהיווה תמריץ לקביעת מדד הביומד. המדד כולל 26 חברות שעיקר עיסוקן הוא מחקר ופיתוח בתחומי מדעי החיים, הביוטכנולוגיה, התרופות והמכשור הרפואי וכלולות בו חברות בעלות שווי שוק של לפחות 50 מיליון שקל ששיעור אחזקות הציבור בהן הוא לפחות 20% (כשמהרשימה נעדרות טבע ופריגו הגדולות והמבוססות). מדד הביומד הוא, ללא ספק, עדות נוספת להתחזקות מעמדן של החברות בתחום מדעי החיים. השקת המדד מצביעה על תפיסה של התחום כמהימן, ומכשירי ההשקעה החדשים, דוגמת תעודות סל, פונות כבר לציבור הרחב ולאו דווקא לספקולנטים. לדברי האנליסטים, המשקיע שבוחר בתעודת סל ביומד מביע בפועל אמון ביכולתו של הענף כולו. מעבר לכך, עליית העניין בחברות הביומד תקל גם על כניסתן של חברות חדשות ומעניינות בתחום הביומד להיסחרות בבורסה.

גם כספי המדינה בתמונה

תנאי המכרז להקמת קרן הביומד שפורסמו במהלך השנה הסעירו אף הם את השוק. לפי המכרז, את כספי המדינה ינהלו שתיים-שלוש קרנות הון סיכון ,כשהקרנות הפרטיות ישתמשו בכסף שיקבלו מהממשלה ובהון העצמי שלהן כדי למנף את הסכום שברשותן פי שלושה או ארבעה. כיום יכולות להשתתף במכרז קרנות ישראליות המנהלות יותר מ-100 מיליון דולר וקרנות זרות המנהלות יותר מ-250 מיליון דולר.

נכון, התקציב הממשלתי קצת רחוק מאותם 300 מיליון דולר עליהם דובר בעבר, אבל, החדשות הטובות הן שכסף חדש רוצה להיכנס לתחום.

על פי התוכניות משרד האוצר יקצה 125 מיליון שקל לקרן הביומד והמדען הראשי הקצה לקרן עוד 125 מיליון שקל מתקציבו. הכוונה היא למנף את הסכום באמצעות השקעה של גופים מוסדיים, כגון קרנות הון פרטי וחברות ביטוח. אלי אופר, המדען הראשי, אישר בלא מעט ראיונות, כי זוהי אכן הקרן המדוברת עליה הכריז בעבר וכי אחרי המינוף היא יכולה להגיע ל-300 מיליון דולר המדוברים, בשיטה של מכרז.

לדברי שר האוצר יובל שטייניץ “מדובר במהלך מרכזי במסגרת מדיניות קידום תעשיות עתירות הידע. תעשיות אלה הן מנוע הצמיחה הישראלי, ועלינו כממשלה לחזק אותו על מנת למצות את היתרון היחסי של הכלכלה שלנו. זיהינו את תחום הביוטכנולוגיה על כל מרכיבו כבעל פוטנציאל אדיר ונפעיל את כלי המדיניות האופטימלים בכדי לקדמו”.

שר התמ”ת, בנימין (פואד) בן-אליעזר: “הסיוע הנקודתי הניתן לחברות הצעירות בתחומי הפארמה, הביוטכנולוגיה והציוד הרפואי, בעצם הקמתן וקיומן של הקרנות, מהווה חוליה נוספת במערך הפעולות שנוקט המשרד להגשמת חזונו לביסוס תעשיות העתיד של מדינת ישראל בתחומי מדעי החיים, הננוטכנולוגיה והקלינטק”.

לדברי ישראל מקוב, לשעבר מנכ”ל טבע המשמש כיו”ר גיוון אימג’ינג וכיו”ר משותף של ועדת ההיגוי של שבוע ILSI – ביומד 2010, אחד הדברים החשובים ביותר לגבי הקרן הוא המידה בה יצליח האוצר למנף אותה: “כשיגיעו למיליארד שקל, אפשר יהיה לנהל אותם כקרן אחת או כשתי קרנות, האחת קרן השקעה והשנייה הון סיכון”.

מקוב אומר כי ברור לו שבהסתכלות לטווח הארוך, תעשיית מדעי חיים אמיתית (ובמיוחד בתחום הביוטק) לא תתרומם לגובה הרצוי ללא מקורות מימון נכונים. הכסף הזורם כיום בעורקי התעשייה, שמגיע ברובו מקרנות ההון סיכון, הוא כסף עם אופק זמן מוגבל, הוא אומר. “המהפך ה’גדול’ כן יקרה, אם לדוגמה, יתפתח כאן שוק ‘פרייבט אקוויטי’ אשר ישלים את פעולת קרנות הון הסיכון, דהיינו קרנות הסיכון ישקיעו בשלבים ראשונים של התפתחות החברה והפרייבט אקוויטי יכנסו בשלבים יותר מתקדמים ויאפשרו EXIT לקרנות ההון סיכון.

“חייבים לפתח כלים לעודד יזמים להשאר כאן ולתת לחברות שלהם לגדול בארץ. המכרז של לשכת המדען הראשי ומשרד האוצר להקמת קרן ביוטכנולוגית, שתפקידה לגייס בתמיכה ממשלתית כמיליארד שקל להשקעות בתעשיית הביוטכנולוגיה, הוא בהחלט צעד ראשון ונכון בכיוון. יעד האוצר הוא השקעה של שלושה שקלים פרטיים על כל שקל ממשלתי, מינוף שיביא את הסכום הכולל של הקרן ל־1–1.2 מיליארד שקל. וזו בהחלט התחלה טובה להתניע את מהלך השינוי לו כולנו מייחלים”.

התמריצים של אובמה

אירוע מפתח נוסף שהתרחש ב-2009 היה השקת תוכנית התמריצים של ממשל אובמה, במסגרתה הוקצה תקציב של 32 מיליארד דולר להפיכת מערכת הבריאות האמריקאית ל”יעילה הרבה יותר”. על פי ההערכות, אחד מתחומי ההשקעה שיזכו לתקציבים רבים בשנים הקרובות הן טכנולוגיות חדשות לבתי החולים, שיאפשרו להם לצמצם הוצאות ולהפוך את הטיפול הרפואי לכלכלי, כמו גם הטמעה של טכנולוגיות מידע (IT) בענף הבריאות האמריקאי. אין ספק שחברות ישראליות יושפעו מהמהלכים בשוק האמריקאי, בין אם מדובר בחברות IT ובין אם בחברות בתחומים “מבוקשים”, דוגמת סוכרת, השמנת יתר, התחום הקרדיו-ואסקולרי, הטיפול בשבץ, והטיפול במחלות דוגמת פרקינסון ותחום ההדמיה הרפואית.

הרפורמה תשפיע לא רק על מאות מיליוני אמריקאים אלא גם על כל אותן חברות מדעי חיים ישראליות, הפעילות במערכת הבריאות האמריקאית, דוגמת טבע, גיוון אימאג’ינג וחברות מחשוב רפואי נוספות. החברות שלא צפויות להגדיל את רווחיותן, הן חברות התרופות הישראליות המייצרות תרופות גנריות.

בראיון ל-TheMarker, אמרה לא מכבר ד”ר אורה דר, אחראית תחום מדעי החיים במשרד המדען הראשי, כי כבר רואים את הפירות של הרפורמה. לדבריה, גם אם עדיין אין לישראל יתרון יחסי לכאורה בתחומי הפארמה והביוטכנולוגיה, קשה שלא להתייחס להצלחות של חברות כמו פרוטליקס, שחתמה על הסכם שיתוף פעולה עם פייזר, ושל מדיוונד של כלל ביוטכנולוגיה, גמידה סל וקמהדע, שטרם הגיעו לקו הגמר, בו ישיקו מוצר רב מכר בעל אישור למכירות בארה”ב ואירופה, אך הן ממש לקראת קו הגמר.

מבט קדימה

וזה מביא אותנו לנקודה נוספת במשוואה: העסקים קדימה. ארבע עסקות ענק בלטו ב-2009 בתחום מדעי החיים: שוויין הכולל – למעלה ממיליארד דולר, כשהבולטת בהן: וונטור שנמכרה למדטרוניק תמורת 335 מיליון דולר. גם הנתונים של חברת המחקר IVC, מעודדים: החלק היחסי של התעשייה מכלל הגיוסים כמעט שהכפיל עצמו. על פי החברה, במהלך הרבעון הראשון של שנת 2010, 91 חברות היי-טק ישראליות גייסו סכום של 234 מיליון דולר ממשקיעי הון סיכון ישראלים וזרים, כאשר סקטור מדעי החיים הוביל את הגיוסים ברבעון הראשון של 2010 עם 86 מיליון דולר, 37 אחוזים מסך הגיוסים. אחריו הגיע סקטור התוכנה עם 32 מיליון דולר (14 אחוזים), וסקטור מוליכים למחצה עם 31 מיליון דולר (13 אחוזים).

גם השקעות המדען הראשי עלו, כחלק ממדיניות הגדלת התמיכה בסקטורים אלה – ב-2009 הושקעו בתחומי הפארמה, הביוטכנולוגיה והמכשור הרפואי כ-409 מיליון שקל – עם התחזקות ברורה של תחומי המכשור הרפואי והביוטכנולוגיה. על פי התחזיות של המדען הראשי ההשקעה בשני התחומים צפוי לעלות לכ-500 מיליון שקל.

בראיון ל-BioSearch אמר ד”ר בני זאבי, שותף מנהל בתמיר פישמן כי “העשור הבא יכול להיות עשור של פריצה לחברות ישראליות רבות במדעי החיים. אם יהיה מימון עבורן – העשור הבא יהיה עבורן עשור של פריצה משמעותית”.

הדו”ח השנתי של חברת ארנסט אנד יאנג שסקר את תחום מדעי החיים הישראלי העריך במהלך השנה, כי מספר חברות הסטרט-אפ הישראליות שיגיעו להנפקה בחו”ל ב-2010 יהיה כשתיים עד חמש, וההון שיגוייס יסתכם בכ-400 מיליון דולר לכל היותר. בחברה העריכו כי חברות בתחום מדעי החיים הן אלה שיובילו את המגמה. לפי הדו”ח היקף ההשקעות בתחום הביוטק בארה”ב הולך וגדל בהתמדה והוא מגיע כבר לכ-70% מההשקעה בתחומי המחשבים – 41 מיליארד דולר בחמש השנים האחרונות. בישראל, לפי הדו”ח, היחס הוא עדיין אחת לשלוש אבל הוא הולך ומצטמצם בהתמדה.

הנתח הגדול ביותר

סקר של חברת המחקר IVC על גיוסי הון של חברות בתחום מדעי החיים בישראל ברבעון הראשון של 2010, שנערך לקראת שבוע ביומד גילה כי חברות מדעי החיים משכו את הנתח הגדול ביותר של ההשקעות בשלבי המחקר ופיתוח (Early Stage) ותחילת מכירות (Mid-Stage), מכלל ההשקעות בשלבים אלה בקרב חברות ההיי-טק הישראליות, עם 53 אחוז ו-37 אחוז מההשקעות, ברבעון הראשון של 2010, בהתאמה.

על פי הסקר הרבעוני האחרון (Q1 2010) של חברת המחקר IVC על גיוסי הון של חברות ההיי-טק הישראליות, סקטור מדעי החיים הוביל את הגיוסים עם 37 אחוזים מסך הגיוסים. סבב הגיוס הממוצע במדעי החיים ברבעון הראשון של שנת 2010 עמד על 3.58 מיליון דולר, בהשוואה לממוצע של 2.14 מיליון דולר ברבעון הרביעי של שנת 2009.

24 חברות מדעי חיים גייסו סכום של 86 מיליון דולר, בהשוואה ל-62 מיליון ברבעון הרביעי של 2009 (22.5 אחוז מסך גיוסי תעשיית ההי-יטק ברבעון), ובהשוואה ל-50 מיליון דולר, שגוייסו ברבעון הראשון של 2009 (19 אחוז מסך הגיוסים ברבעון). הסכום שגויס אף היה גבוה ב-39 אחוז מהסכום שגויס על-ידי 29 חברות ברבעון הקודם, וגבוה ב-72 אחוזים מהסכום שגויס על-ידי 25 חברות ברבעון הראשון של 2009.

חברות מדעי החיים משכו את הנתח הגדול ביותר של ההשקעות בשלב המחקר ופיתוח (Early Stage) ובשלב תחילת מכירות (Mid-Stage), עם 53 אחוזים ו-37 אחוזים ברבעון הראשון של 2010, בהתאמה.

בתוך סקטור מדעי החיים, תחום המכשור הרפואי משך 58 מיליון דולר (67 אחוזים) מהסכום שגויס בסקטור מדעי החיים כולו, ו-25 אחוזים מההון שגויס בכל הסקטורים ברבעון הראשון של 2010.

בתחום המכשור הרפואי חלה עליה של 93 אחוזים בגיוסי הון ברבעון הראשון של 2010 בהשוואה לרבעון הרביעי של 2009 שבו 20 חברות גייסו 30 מיליון דולר, ועליה של 107 אחוזים בהשוואה לרבעון הראשון של 2009, בו 16 חברות גייסו 28 מיליון דולר.

קובי שימנה, מנכ”ל IVC, מציין כי “התחזקות סקטור מדעי החיים ברבעון הראשון של השנה, בולטת על רקע ירידות בגיוסים בשאר תחומי ההיי טק. אקזיטים משמעותיים שהתרחשו בשנה האחרונה, הסכמי מסחור של טכנולוגיות רפואיות ישראליות לחברות רב לאומיות, המכרז הממשלתי להקמות קרנות ביוטק והפשרת שוק ההנפקות המקומי לחברות בתחום, נותנים רוח גבית להשקעות בסקטור מדעי החיים בישראל”.

700 חברות

כ-700 חברות פועלות בישראל בתחומי מדעי החיים, רובן חדשות, מיעוטן בעלות מפת דרכים ברורה ולוחות זמנים באשר למעבר לפסים מסחריים. אבל אפשר להתרשם שקיימת לפחות ודאות אחד בענף: ההון, שהענף כה משווע אליו, נמצא וממתין לאפיק ההשקעה הנכון. חברות שישכילו להציג פוטנציאל אמיתי למשקיעים יוכלו להזיג את הזינוק לו הם מייחלות באמצעות הבורסה בישראל, ואולי אף בארה”ב.

“על פי ההערכות, כ- 10% מתוך 8,000 הסטארט-אפים המוקמים בשנה בעולם בתחום, מוקמים בישראל”, אומרת רותי אלון, השותפה הבכירה בקרן ההון הסיכון פיטנגו האחראית בקרן על תחום מדעי החיים ויו”ר משותף, יחד עם ישראל מקוב, ל שבוע “ILSI- ביומד ישראל 2010”. “ישראל ממוקמת כבר מספר שנים בצמרת העולמית של רשימת הפטנטים שאושרו פר-קפיטה בתחום המכשור הרפואי והביופארמה וגם התשואות של חברות בתחום בישראל היו מכובדות”, ועדיין, להערכתה, השנה הקרובה בהחלט תהיה שנת מבחן לתעשייה. “אנו חייבים לראות כאן את המסה הקריטית, עם תשתית, מנהלים, קרנות, כסף וידע”.

ד”ר אלי אופר, המדען הראשי במשרד התמ”ת, רואה במחקר ובפיתוח את המשאב המרכזי של התעשייה. “כדי לשמור על מעמדנו, עלינו לשאוף ולהאבק בכדי להמצא כל הזמן בקצה העליון של שרשרת הערך של המחקר, הפיתוח החדשנות. למדינת ישראל יש מרכזי מצויינות מעולים באקדמיה, ידע רחב ועמוק בנושאים רבים ורוח יזמית. אם נפעל לתגבור ההשקעה במו”פ, ונקדם את הכיוונים המרכזיים נוכל להפוך את המדינה למובילה תעשייתית וכלכלית גם בענפי הביוטכנולוגיה והתעשייה המסורתית בדומה לענף ההייטק”.

ד”ר אופר, רואה כאחד הכיוונים המרכזיים בהם צריך לפעול, את טיפוח ענפי הביוטכנולוגיה וענפי הננוטכנולוגיה כסקטורים מועדפים בעלי פוטנציאל צמיחה כלכלית גבוה במיוחד אשר לא ניתן למשוך ללא סיוע מסיבי של המדינה. “חייבים להבין שהיתרון היחסי האמיתי של מדינת ישראל בנושאים עתידיים אלה הינו במו”פ ובחדשנות”, אומר ד”ר אופר.

לדברי ד”ר אופר, הביו-טכנולוגיה הוא תחום מבטיח ביותר ואף קרא ליזמים הישראלים “להסתער” עליו מבעוד מועד. “יש כאן מצויינות מדעית וחברות הזנק רבות וכמה חברות בינוניות בגודלן, שנלחמות על הישרדותן, אך אין זו תעשייה”. לדבריו, משרד המדען מקצה תקציבים גדולים יחסית לתחום מדעי החיים, במאמץ לפתח בישראל תעשייה משמעותית. “שיעור המענקים בתחום כמעט והכפיל את עצמו בתוך עשור. ב-2000 היה היקף המענקים לתחום מדעי החיים 14.3% מההיקף הכולל שמעניק המדען, ועד 2009 זינק ל-27.7%. על ישראל להיות ערה להתפתחויות בעולם בתחום המו”פ ולהשקעה האדירה שמבצעות מדינות אחרות בתחום. יש להגדיל את תקציב המדען הראשי בעוד מיליארד שקלים, בנוסף ל-2 מיליארד השקלים הקיימים, כדי לענות על צרכי המו”פ התעשייתי בישראל”.

* הכותב הוא מנכ”ל “דוניצה תקשורת-DMC”, משרד יחסי ציבור המתמחה בתחום הביוטכנולוגיה והמכשור הרפואי www.donitza.co.il