סיקור מקיף

התולעת שקובעת לפומה את התפריט

בין 1890 ל-1989, נרשמו בצפון אמריקה 36 תקיפות אנשים על ידי פומות; 11 מהן הסתיימו במוות

דוד רפ

פומה. גדולה כמו נמר, מגרגרת כמו חתול. תצלום: שירות חיות הבר והדגה של ארה

הפומה, שכריסטופר קולומבוס כינה אותה אריה-הרים והאמריקאים מכנים אותה קוגר, היא חיה מתעתעת למדי. במשך שנים התווכחו מדענים אם יש לסווגה בקבוצת החתוליים הקטנים או הגדולים. ייתכן שמבחן הגרגור הכריע את הכף לטובת הקטנים: הפומה, על אף המראה המאסיווי שלה, איננה שואגת כאריות וכנמרים, אלא מגרגרת כחתול.

הגרגור הזה אינו מונע מבני מינה לתקוף – גם אם לעתים נדירות – בני אדם. במשך כמאה שנה, בין 1890 ל-1989, נרשמו בצפון אמריקה 36 תקיפות אנשים על ידי פומות; 11 מהן הסתיימו במוות. 79% מהמותקפים היו ילדים, ומבין 15 הפומות שנורו למוות סמוך לתקיפה, 80% הראו בבדיקה שלאחר המוות סימני מחלה או תת-משקל.

ב-1994 הותקפו שתי נשים למוות על ידי פומות בקליפורניה. מיד לאחר מכן נשמעו דרישות מתלהמות לחסל את החתול הפראי הזה, אך סקרים שנעשו מאז מראים כי מרבית האמריקאים חשים אליו אהדה רבה ומבינים שמקרי תקיפת האדם הם ספורים (ונובעים כנראה גם מפגיעה באזורי הגידול המבודדים של הפומה).

סיטואציות שבהן פומות תוקפות חיות חווה נפוצות הרבה יותר. במשך השנים "טופלה" הבעיה בשתי דרכים: דילול אוכלוסיית הפומות באזור – פעולה שלא הובילה להפחתת מקרי התקיפות; או הרחקת אותם פרטים מעטים מאוכלוסיית הפומות, שנצפו תוקפים שוב ושוב חיות חווה.

בדיקות שעשו לאחרונה מדענים מטעם מדינת אורגון בארצות הברית, מצביעות על גורם אפשרי לנטייה של חלק מהפומות לתקוף חיות חווה, בעוד שמרביתן מעדיפות להתמקד בחיות בר אוכלות עשב.

ברבעון הראשון של 2004, חוואים בדרום אורגון חיסלו שבע פומות, לאחר שאלה תקפו חיות חווה. גופות הפומות הועברו לניתוח לאחר המוות, ואצל שש מהן נמצא טפיל, שאובחן לראשונה במין זה כבר לפני 15 שנה.

היה שוני רב בגודלן של שש הפומות הנגועות ובמצבן הבריאותי, אך הקיבה של חמש מהן היתה ריקה, מה שהראה שהן לא אכלו זה זמן. בקיבתה של הפומה השישית הנגועה – שנורתה למוות בעת שצדה סוסים גמדיים בחווה באזור – נמצא מזון מועט; ובבטנה של הפומה היחידה שלא התגלה בה הטפיל נמצאו שרידי חיית בר.

הטפיל – תולעת העונה לשם ציליקוספירורה פלינאוס – מחליש את הפומות שבגופן הוא מתפתח, ולפי אחת הסברות מפריע בכך לפעילות הטרף הרגילה שלהן, המתמקדת בחיות זריזות תנועה. באין ברירה פונות כך הפומות הנגועות למטרות נייחות למדי: עזים וכבשים ואף סוסים ופרות הכלואים בחוות באזור.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן