מאה שנים בדיוק לאירוע טונגוסקה

ב-30 ביוני 1908 פגע עצם מהחלל ביער מרוחק בטונגוסקה שבסיביר וגרם להתפוצצות שקולה ל-185 פצצות הירושימה

בתמונה: עצים נפלו בעקבות ההתפוצצות בטונגוסקה. צילום: משלחתו של ליאוניד קוליק
בתמונה: עצים נפלו בעקבות ההתפוצצות בטונגוסקה. צילום: משלחתו של ליאוניד קוליק

השנה, 1908, מעט לאחר השעה שבע בבוקר שעון מקומי. אדם יושב במרפסת החזית של מתחם מסחרי בואנאוורה, סיביר. דקות מעטות לאחר מכן הוא יוטל מהכיסא והחום יהיה כל כך חזק שהוא ירגיש כאילו החולצה שלו עולה באש. כך הורגש אירוע טונגסקה למעלה מ-60 קילומטרים מנקודת המרכז שלו.

השבוע, ב-30 ביוני 2008, ציינה הקהילה המדעית מלאת מאה שנה לפגיעה האכזרית מהשמים סמוך לנהר פודקאמניה טונגוסקה בסיביר. מאה שנים לאחר האירוע הוא עדיין נושא לשיחה בין מדענים. "אם אתה רוצה להתחיל בשיחה עם מישהו מעסקי האסטרואידים, כל מה שצריך להגיד לו זה 'טונגוסקה', אומר דון יאומנס, מנהל פרויקט עצמים קרובי ארץ במעבדה להינע סילוני של נאס"א. "זו הכניסה היחידה של מטאוריט גדול שאנו מכירים בתקופה המודרנית, ושאנחנו יכולים לבחון את השלכותיה מיד ראשונה."

למרות שהאירוע התרחש בשנת 1908, המשלחת המדעית לאיזור המתינה 19 שנים. בשנת 1921 הוביל האוצר הראשי של אוסף המטאוריטים במוזיאון בסנט פטרבורג את המשלחת לטונגוסקה, אך תנאים קשים בערבה הסיבירית סיכלו את הנסיון של הצוות להגיע לאיזור הפיצוץ עצמו. ב-1927 הצליחה להשיג את המטרה משלחת חדשה, שאף בראשה עמד קוליק.

"בתחילה המקומיים היססו מלספר לקוליק אודות האירוע". אומר יאומנס לאתר נאס"א. "הם מאמינים כי ההתפוצצות היתה עונש משמים בידי האל אוגדי, שקילל את האיזור באמצעות השטחת העצים והריגת בעלי החיים." אך בעוד היה קשה להשיג עדויות מפי בני אדם שהיו נוכחים בקרבת מקום, העדויות הפיזיות היו 800 מיילים מרובעים (כ-2,000 קמ"ר) של יערות מרוחקים שנקרעו לחלקים. 80 מיליון עצים נטו על צידם ונחו בתבנית מעגלית. "עצים אלה סימנו כסמנים והצביעו במדויק החוצה ממרכז ההתפוצצות" אמר יאומנס. "מאוחר יותר, כאשר הצוות הגיע לנקודת האפס, הם מצאו כי העצים שם עומדים זקופים, אך ענפיהם וקליפתם נקרעו מהם. הם נראו כמו יער של עמודי טלפון."

תוצאה כזו דורשת גל הלם שנע במהירות ואשר שבר את ענפי העצים לפני שהענפים יכלו להעביר את תנע הפגיעה לגזע. 37 שנים לאחר ההתפוצצות בטונגוסקה ניתן היה למצוא עצים ללא ענפים גם לצידו של מרכז התפוצצות מאסיבית אחרת – בהירושימה, יפאן.

המשלחות של קוליק (הוא נסע לטונגוסקה בשלוש הזדמנויות נפרדות) הצליחה לבסוף מישהו מהמקומיים שהסכים לדבר. היה זה האיש שישב על המרפס באיזור המסחרי בואנארה, ואשר היה עד ראיה לגל אוויר חם שהרים אותו מהכסא.והנה דבריו. "פתאום בשמי הצפון… השמים התחלקו לשנים, וגבוה מעל היער, כל החלק הצפוני של השמים נראה מכוסה באש.. ברגע זה, היה כל רעש מהשמים והתרסקות ענקית… לאחר ההתרסקות שמעתי רעש שנשמע כמו אבנים שנופלות מהשמים, או כמו יריות רובים. הארץ רעדה".

ההתפוצצות היתה דחוסה ביותר. התוצאה, גלי הלם סיסמיים נרשמו בברומטרים רגישים באנגליה הרחוקה. עננים דחוסים נוצרו מעל האיזור בגובה רב והחזירו את אור השמש מעבר לאופק. שמי הלילה בהקו, ואזרחים מאזורים מרוחקים באסיה יכלו לקרוא עיתונים מחוץ לבית בשעת חצות. קרוב יותר למקום, מאות איילי הצפון, מקור המחיה של הרועים המקומיים, נהרגו, אך אין כל עדות ישירה לכך שבני אדם נהרגו בהתפוצצות.

אתר ההתפוצצות על מפת העולם
אתר ההתפוצצות על מפת העולם

"מאה שנה מאוחר יותר יש עדיין תסריטים שונים באשר לגורם האפשרי להתפוצצות" אמר יאומנס. "אך המוסכמה הכללית היא שבבוקר ה-30 ביוני 1908, סלע גדול, בקוטר של כ-30 מטרים חדר לאטמוספירה מעל סיביר והתפוצץ באוויר." ההערכה היא שהמטאוריד הגיע במהירות של כ-54 אלף קמ"ש. במהלך הצלילה המהירה, הסלע שמשקלו כמאה אלף טונות וחימם את האוויר לטמפרטורה של כ-25 אלף מעלות צלזיוס. בשעה 7:17 דקות בבוקר שעון מקומי, בגובה של כ-8.5 ק"מ. השילוב של לחץ וחום גרמו לאסטרואיד להתפרק לרסיסים ולהתאדות, ויצרו כדור אש ששחרר אנרגיה השקולה לזו של 185 פצצות הירושימה.

"זו הסיבה שאין מכתש פגיעה" אומר יאומנס. "רובו הגדול של החומר באסטרואיד נצרך במהלך ההתפוצצות." יאומנס ועמיתיו בפרויקט העצמים קרובי ארץ ב-JPL, התבקשו לעקוב אחר מסלוליהם של שביטים ואסטרואידי םהחוצים את מסלול כדור הארץ ועלולים להוות סכנה פוטנציאלית לכוכב הלכת שלנו. יאומנס מעריך כי בממוצע, אסטרואיד מהסוג שפגע בטונגוסקה חודר לאטמוספירה של כדור הארץ אחת לכ-300 שנים. "מנקודת מבט מדעית, אני חושב על טונגוסקה כל הזמן" הוא מודה. ואולם אם נכניס את הנושא לפרספקטיבה, "המחשבה על עוד אירוע מסוג זה בתקופה הקרובה אינם גורמים לי לא לישון בלילה."

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

18 תגובות

  1. בנוסף , צודק אתה אריה סתר ולשביט האלי הייתה קבלת פנים ניסערת. אולי אנו סוטים קצת מהכתבה , אבל, אם כבר, קבלו את קבלת הפנים לשביט האלי ב 1910 בירושלים. חוויה לקרוא.

    http://www.e-mago.co.il/Editor/history-1458.htm

    שבוע טוב
    סבדרמיש יהודה

  2. לאריה סתר

    בכל זאת, אם מספר מחזורים לפני כן הו השיל מעליו את גורם טונגסקה אז מה זה בשבילו להקדים או לאחר במספר שנים.
    אבל זה רק סתם ניחוש פרוע והאפשרויות הן רבות.
    אתה לא יכול להכחיש שזו קונספירציה יפה, לא פחות מספינת חיזרים!

    שבוע טוב
    סבדרמיש יהודה

  3. לסבדרמיש
    שביט האלי היה אצלנו ב-1910 ואני מניח ששנתיים לפני זה הוא לא היה מספיק קרוב כדי לזרוק עלינו חתיכה שלו. אגב ב-1910 היה לו מופע לא רגיל, בניגוד למופע המאכזב ב-1986.

  4. באיזה ביטחון מחליטים מדענים ואחרים מה באמת התרחש במקום ובאירוע שמעולם לא נחקר עד הסוף.
    לא הוזכר בכתבה שבמקום נמדדה קרינה חריגה, וההסבר שניתן פעם, של קרינה הנובעת מיסוד יוצא דופן שהיה במטאוריט הוא מאולץ.
    חבל שלא משקיעים באירוע הזה היוצא דופן ביותר, מאמצים רציניים יותר.

  5. לרועי:

    הטיעון על "פצצת מימן טבעית", הועלה באחד המחקרים. מאחר ובמקום נמצאו שרידים רדיואקטיביים ומוטציות בצמחייה, הרי שזה היה בסיס הטענה, בנוסף להרס העצום ולחות הרב שנגרם. טיעון זה (ככל שזכור לי) טען שמדובר היה בניסוי כושל (יש שקישרו אפילו את ניקולא טסלה לעניין) או התרסקות ספינה חוצנית שמנועיה הגרעיניים התפוצצו. האסטרונומים ד'אלסיו והרמס הציעו ב-89 תאוריה שכוכב שביט שהכיל אחוז גבוה במיוחד של דאוטריום, עבר היתוך גרעיני והתפוצץ כמו פצצת מימן טבעית. חוקר נוסף, סזר סירוונט, טען ב-1990 טיעון דומה. לטענתו, פיצוץ ראשוני (ממקור כלשהו – והוא אינו נכנס לפרטים), שיחרר אנרגיה קינטית, שהתניעה תהליך פיצוץ תרמו-גרעיני.

    כמובן, שאיני בא כאן לא לשלול ולא לאמת את התיאוריות האלו, אלא רק לטעון שהם הוצגו ושלא ניתן בכל מקרה להפריך אותם בקלות או לאמת אותם בוודאות.

    חנן סבט
    http://WWW.EURA.ORG.IL

  6. חנן,

    האם ישנן הוכחות לטיעונים כמו 'פצצת מימן טבעית'? משהו שנתמך על-ידי העדויות בשטח? או הסבר איך פצצה כזו מתהווה בכלל בטבע?

    תודה,

    רועי.

  7. על נתון אחד יורשה לי לחלוק – על הטיעון שישנה הסכמה שזה היה סלע. זו דעתו הפרטית של יאומנס והיא אינה הדעה המוסכמת למיטב בכרתי את האירוע.

    לדעתי יותר נכון לומר, שישנם כמה טיעונים: אסטרואיד, מטאוריט, חור-שחור קטן, אנטי-חומר, פצצת מימן טבעית, סופה אלקטרומגנטית, כוכב-שביט, ואפילו דובר על כלי-טיס חוצני.

    בשנים האחרונות הולכת ומסתמנת דעה שהיה מדובר באסטרואיד, אבל גם במקרה זה, עדיין אין הוכחה אלא הנחה. הממצאים שהתגלו מאדבעייתיים, שכן מדובר בהחלט באירוע שונה מאלו המוכרים לנו בפגיעת מטאוריטים.

    חנן סבט
    http://WWW.EURA.ORG.IL

  8. קשה לי לקבל את הביטחון המוחלט של הנתונים במאמר, כגון- 185 פצצות הירושימה ו 54000 קמ"ש, וקוטרו כ- 30 מטר ומשקלו כ 100,000 טון, וכל זה ממסקנות שנעשו על סמך נתונים שהתקבלו עשרות שנים לאחר הארוע.
    אם נתוניי הקוטר והמסה הם כאלה, הרי מדובר בגוף שהצפיפות שלו היא 7 כלומר רובו בנוי מברזל. קרוב לוודאי שגוף כזה היה מגיע לקרקע ויוצר מכתש.
    הגישה שטוענת שהגוף היה בעיקר גוש קרח שלג וחצץ כלומר שבר של שביט היא יותר מקובלת עלי והיתה מסבירה בצורה הגיונית יותר את התפוצצותו גבוה באטמוספירה ואת העובדה שלא נוצר מכתש פגיעה אופייני.

    במלאת 99 שנים לאירוע (לפני שנה), פורסם כאן, באתר הידען, מאמר בנושא, ושם הנתונים היו בצורה הגיונית, פחות נחרצים.

    הייתי רוצה להפנות את הקוראים לנתונים שונים במאמרים אחרים באותו נושא, לדוגמא:-

    http://www2.kinneret.ac.il/bloss/apod/default.asp?date=14/11/2007

    מה שיותר מפחיד, היא התדירות של פגיעת גופים כאלה. קרוב לודאי , כל כמה מאות שנים. ואם ניקח בחשבון גופים קטנים יותר שיכולים להרוס רק כמה עשרות ק"מר ( עיר בינונית)הרי שמדובר על תדירות של כל כמה עשרות שנים.

    נותר לי לנסות לשער מי הוא כוכב השביט שתרם את "גורם טונגוסקה",
    אז, … מה דעתכם על כך ששביט האלי היה בקרבת כדור הארץ באותה תקופה?
    ודרך אגב הוא בנוי מ 80% מים , בנוסף לגזים קפואים ורק מעט מאד ברזל.
    חומר למחשבה.

    שיהיה לנו סוף שבוע שקט
    סבדרמיש יהודה

  9. אני לא רוצה לחשוב מה היה קורה אילו זה היה במקום בו יש צפיפות אוכלוסין גבוהה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן