2001: מה התגשם במציאות – חלק ב' – תיירות בחלל

"אודיסיאה – "2001 היום אפשר לבדוק עד כמה קלע הסרט למציאות של ימינו

בתמונה: קצה גלגל התחנה יוכל להיבנות ממכלי דלק חיצוניים של מעבורות, שיאפשרו למעצבי הפנים להתפרע.

חברת Space Island מתכננת להקים בחלל תחנת חלל בצורת מעגל שתיבנה מחלקים של ספינות חלל קיימות.

ג'ין מאייר רוצה אתכם בחלל

נשיא קבוצת Space Island רואה בחזונו יום שבו טיסות חלל יהיו דבר ששיגרה, ומלונות חלל ענקיים וכן גם מרכזי בידור יסתחררו במסלול ארץ נמוך. שהות של שבוע תעלה בהן רק 10,000 דולר, מחיר שהיום עולה לשגר קילוגרמים אחדים של מטען מועיל למסלול נמוך. ולא תחשבו שמדובר בעתיד שמעבר לקדנציה שלכם בעולם. מאיירס מעריך שיחל לקבל הזמנות בשנת 2007.

הרעיון של מלונות בחלל וטיסות חלל לנוסעים אזרחיים איננו חדש. בסרט 2001 – אודיסאה בחלל, הגיבור ד"ר היווד פלויד טס לתחנת החלל על סיפונה של חללית פאן-אם. התחנה נקראת "ההילטון במסלול". יש בה אפילו מסעדה של האווראד ג'ונסון. כותבי התסריט, סטנלי קובריק וארתור סי. קלארד ראו את העתיד של תיירות החלל והעריכו שהיוזמה הפרטית תשחק בה תפקיד חשוב.

כיצד תוכל קבוצת איי החלל להציב שם נוסעים כה מהר וכה זול (לפחות במונחים של היום). החברה אומרת כי טכנולוגיות המפתח לביצוע התוכנית כבר קיימות. "אנחנו לוקחים ציוד שקיים כבר 20 שנה ומשפרים אותו, מוסיפים פה ושם דברים קטנים ומתאימים אותו לעסקי הטיסות המסחריות לחלל". אומר מאירס. לדוגמא, תארו לעצמכם את מכל הדלק החיצוני של המעבורת. אלו הגלילים הענקיים בצבע תפוז המביאים את המעבורת למסלול. המכלים הללו בסופו של דבר ניתקים מן המעבורת ונופלים בחזרה לאטמוספירה כדי להשרף בה. מאירס רוצה להשאיר אותם בחלל ולהפוך אותם למגורי אדם. " הם ענקיים". הוא אומר. "כל מכל חיצוני כזה כולל בתוכו 30 אלף מ"ק של נפח פנימי, שהוא כפול מהנפח של תחנת החלל הבינלאומית. "אתה יכול למקם את רובעי המגורים, המעבדות ומתקני הייצור של שתי תחנות בגודל תחנת החלל הבינלאומית בתוך כל אחד מהמכלים הללו. ובכוונתנו לחבר תריסר עד עשרים מכלים כאלו בטבעת ענקית, כך שכל התוכנית תכיל פי 20 נפח הודות לחיבור זה."

תארו לעצמכם גלגל אופניים ענקי מרחף בחלל כאשר המכלים מחוברים קצה לקצה ומרכיבים את האופן. כעת יש לכם מושג על מה מדבר מאירס. "תחנת החלל בצורת גלגל תסתובב בערך אחת לדקה, ופירוש הדבר שמי שנמצא בתוך הגלגל ירגיש כבידה של שליש מעוצמתה בכדור הארץ." לפי מאירס. "תוכל ללכת מסביב, לאכול, להשתמש במקלחת ובשירותים. הדברים הללו יעבדו בזכות הכבידה החלקית. אבל כל דבר שתעשה ייראה אקזוטי בגלל שתשקול רק שליש ממשקלך על כדור הארץ."

לאלו שירצו את החוויה המושלמת של חוסר משקל, מעליות מיוחדות יקחו אותו למכלים נוספים שייצרו את מרכז הגלגל. באיזור זה לא יהיה כלל כוח משיכה מלאכותי שיחזיק אתכם למטה. איזור זה יהיה מרכז הבידור לאורח המלון, ואחד מהם יוכל לשמש זירה בכוח משיכה אפס לצורך פעילויות ספורט באפס משיכה, שאותם גם ניתן יהיה לשדר לכדור הארץ." אומר מאירס.

כמובן שמשהו צריך להיות שם כדי שהאזרחים ירצו לנסוע ולפיכך קבוצת איי החלל מסתמכת בעיקר על הטכנולוגיה הקיימת. היא מתכננת להטיס תיירים לחלל על מעבורת שתתוכנן מחדש. המעבורות מהדור השני יכילו תא מטען גדול שיוכל להכיל 75 אנשים. ברגע שהמעבורת תגיע למסלול, יועברו הנוסעים לספינת חלל קטנה יותר לתחנת החלל.

המטרה של החברה היא לשגר את הספינה מחדש כל שבועים. מאחר ולנאס"א לוקח חודשים להכין את המעבורת לשיגור חדש בכל פעם, כיצד מצפה מאיירס להאיץ את התהליך? לדעתו הצי הנוכחי לא תוכנן מעולם לשימוש מסחרי סדיר. "זהו אחד מהמרכיבים שאנחנו רוצים להנדס מחדש בתוכנית ולהוציא את זמני ההכנה הללו."

"המטרה שלנו", אומר מאיירס, יותר מאשר שיהיו לנו כלי רכב שיעלו לחלל ויחזרו, זה שיהיה לנו כלי רכב שיעלה ויחזור בצורה כדאית מבחינה כלכלית, בטוחה יותר ובעלת סבב מהיר יותר מאשר נאס"א השיגה."

כל זאת אמור לעלות כסף. לפי ההערכות של מאירס, יעלה הפרוייקט 10 מיליארד דולר בחמש השנים הראשונות. בשלב הראשון, תנסה החברה לגייס כסף בעזרת חסויות מחברות מסחריות, כמו האולימפיאדות. בסופו של דבר היא מתכננת לפתות חברות לעלות לחלל תוך שהיא מציעה השכרה במחיר סביר של מקומות למחקר ופיתוח ואף ייצור מוצרים באפס כוח משיכה.

וזהו רק חלק מן החזון. מאיירס רואה בחזונו גם לווינים מיוחדים למשימות הצלה, בתי חולים, מעבדות ואפילו מפעלים מסתובבים כמו גלגלים ענקיים בשמים. ואולי, יום אחד, גם אתם תהיו שם.

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

תגובה אחת

  1. האם הדברים עדיין רלוונטים לעת הזו
    או שהכל מתאים לזמן כתיבת הדברים.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן