כך עולה מדוח מקבלי תארים במסלולים מחקריים באוניברסיטאות, בשנים תשס”ז-תשע”ז (2016/17-2006/07) שפרסמה אתמול הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, עם זאת, שיעור מסיימי תואר מחקרי (עם תיזה) במדעי הטבע ובמדעים המדויקים גבוה בהרבה מהשיעור של הלומדים לתואר שני במשפטים עסקים וניהול – שרובם סיימו ללא תיזה
מספר מקבלי תואר שני במסלול מחקרי נשאר יציב יחסית בעשור האחרון – כ-3,800 לשנה. למעשה 3,777 בתשס”ז (2006/07) ו-3,884 בתשע”ז (2016/17). כך עולה מדוח מקבלי תארים במסלולים מחקריים באוניברסיטאות, בשנים תשס”ז-תשע”ז (2016/17-2006/07) שפרסמה אתמול הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה,מקבלי תואר שני מחקרי ותואר שלישי, שלמדו באוניברסיטאות בישראל לקחו חלק חשוב במחקר המתבצע באוניברסיטאות.
בתשע”ז (2017), 5,503 איש סיימו את לימודיהם לתארים מחקריים באוניברסיטאות, 13.5% מכלל מסיימי התארים באוניברסיטאות בשנה זו. מספר מקבלי תואר שני מחקרי נשאר יציב יחסית בעשור האחרון, 3,777 בתשס”ז (2006/07) ו-3,884 בתשע”ז (2016/17). לעומת זאת, מספר מקבלי תואר שלישי היה במגמת עלייה, מ-1,288 בתשס”ז ל-1,619 בתשע”ז. מקבלי תאר שני במסלול המחקרי היו פחות משליש (28.1%) מתוך כלל מקבלי תואר שני בתשע”ז, לעומת כשני שלישים (66.8%) בתשנ”א (1990/91). הדבר נובע מגידול שחל בשנות התשעים במספר מקבלי תואר שני ללא תזה.
בתחומים הניסויים של מדעי הטבע היה אחוז גבוה של מקבלי תואר שני שהגישו עבודת תזה, 94.8% במדעים הפיזקליים ו-87.9% במדעים הביולוגיים. לעומת זאת, במשפטים ובעסקים ומדעי הניהול היה אחוז נמוך של מגישי תזה בקרב מסיימי תואר שני (2.7% ו-4.2%, בהתאמה).
אחוז המסיימים ללמוד במסלול המחקרי בקרב מקבלי תואר שני במדעי הרוח והחברה היה נמוך יחסית (28.5% ו-23.1%, בהתאמה), עם זאת חלקם היחסי שונה באופן ניכר בין האוניברסיטאות השונות. בקרב מקבלי תואר שני במדעי החברה באוניברסיטת בן-גוריון 42.6% סיימו במסלול המחקרי, לעומת 13.7% באוניברסיטת חיפה. בקרב הפקולטות למדעי הרוח באוניברסיטה העברית אחוז המסיימים תואר שני עם תזה היה הגבוה ביותר (42.2%) ובאוניברסיטת חיפה – הנמוך ביותר (20.1%).
המשך לימודים לתואר שני במסלול המחקרי (עם תזה)
6.4% ממקבלי תואר ראשון בתש”ע (2009/10), סיימו עד תשע”ז גם תואר שני עם תזה. בקרב מקבלי תואר ראשון במדעים הפיזיקליים והביולוגים בתש”ע, אחוז אלה שהמשיכו וסיימו תואר שני במסלול המחקרי היה גבוה מאוד (41.6% ו-35.6% בהתאמה; תרשים 5). כלומר, אחד מכל 3-2 בוגרי תואר ראשון בתחומים האלה המשיך למחקר ברמת תואר שני. במדעי החברה והרוח הכלליים הסיכוי של בוגרי תואר ראשון לסיים תואר שני מחקרי היה 1 ל-12 לערך. לעומת זאת, בקרב בוגרי תואר ראשון בתחומים עסקים ומדעי הניהול ובמשפטים פחות מאחוז אחד המשיכו לתואר שני מחקרי (0.3% ו-0.6%, בהתאמה). כלומר, רק אחד מ-300 בוגרי תואר ראשון בעסקים ומדעי הניהול ואחד מ-170 בוגרי משפטים המשיכו לתואר שני מחקרי.
בקרב מקבלי תואר ראשון מהאוניברסיטאות בשנת תש”ע, הסיכוי להמשיך לתואר שני במסלול מחקרי באוניברסיטאות עמד על 11.8%, לעומת 2.3% בקרב בוגרי המכללות האקדמיות, 2.2% בקרב בוגרי האוניברסיטה ו-1.6% בקרב בוגרי המכללות לחינוך. אומנם הסיכוי של בוגרי תואר ראשון במדעים פיזיקליים ובמדעים ביולוגיים מהמכללות האקדמיות להמשיך לתואר שני מחקרי היה גבוה יחסית (33.3% ו-32.0%, בהתאמה), אך הוא עדיין נמוך מהסיכויים של בוגרי האוניברסיטאות בתחומים אלו (46.0% ו-36.9%, בהתאמה).
המשך לימודים לתואר שלישי
2.2% מתוך כלל מסיימי תואר ראשון בתשס”ז סיימו תואר שלישי בתוך כעשור. אחוז המסיימים תואר שלישי בקרב בוגרי האוניברסיטאות היה גבוה (4.0%) לעומת בוגרי המכללות לחינוך (0.2%) והמכללות הלא מתוקצבות (0.1%). 1 מ-5 בוגרי תואר ראשון במדעים הפיזיקליים (22.5%) והביולוגיים (19.0%) קיבל תואר שלישי, לעומת 1 ל-77 בקרב בוגרי חינוך ומדעי החברה.
תרשים 6 – אחוז הממשיכים לתואר שלישי בקרב כלל בוגרי תואר ראשון בתשס”ז, לפי סוג המוסד שבו קיבלו את התואר הראשון
תחום לימוד
בתשע”ז, תחום הלימוד של כמחצית (46.7%) מכלל מקבלי תואר שלישי היה מתמטיקה ומדעי הטבע לעומת כשליש (33.8%) בקרב בוגרי התואר השני המחקרי ו-13.5% בלבד בקרב בוגרי תואר הראשון. לעומת זאת, במדעי החברה המגמה הפוכה, 13.2% ממקבלי התואר השלישי, 19.7% מבוגרי תואר שני מחקרי ו-37.0% ממקבלי התואר הראשון.
נשים
אחוז הנשים בקרב מקבלי תואר שני מחקרי בתשע”ז (57.3%) היה דומה לאחוז שלהן בקרב מקבלי תואר ראשון (56.7%), ונמוך מעט בקרב מקבלי תואר שלישי (53.1%). בתחום מתמטיקה סטטיסטיקה ומדעי המחשב אחוז הנשים בקרב מקבלי תואר שלישי זהה לאחוז שלהן בתואר הראשון (27.5%). לעומת זאת, במדעים פיזיקליים אחוז הנשים בקרב מקבלי תואר שלישי (39.3%) היה גבוה מאחוז הנשים בקרב מקבלי תואר הראשון (33.0%). מאידך, בתחום משפטים אחוז הנשים שקיבלו תואר שלישי (46.1%) היה נמוך באופן ניכר מהאחוז בקרב מקבלי תואר ראשון (56.0%).
משך לימודים לתארים השונים
משך הזמן המקובל בישראל לסיום תואר שלישי הוא 4 שנות לימוד. בפועל, 17.1% מבוגרי תשע”ז סיימו את התואר תוך 4 שנות לימוד. כשני שלישים מבוגרי תשע”ז את התואר סיימו תוך שש שנות לימוד ו-83.3% – סיימו תוך 7 שנות לימוד. משך הזמן השכיח ביותר לסיום תואר שלישי הוא 5 שנות לימוד (26.6% מהבוגרים סיימו בפרק זמן זה).
משך הזמן המקובל בישראל לסיום תואר שני הוא 2 שנות לימוד. בפועל, 38.7% מבוגרי המסלול מחקרי בתשע”ז אכן סיימו תוך 2 שנות לימוד את התואר, לעומת 66.4% בקרב בוגרי המסלול הלא מחקרי. משך הזמן השכיח ביותר לסיום תואר שני במסלול המחקרי הוא 3 שנות לימוד (29.6%). כשני שלישים מבוגרי המסלול בתשע”ז סיימו תוך 3 שנות לימוד את התואר ו-85.2% סיימו תוך 4 שנות לימוד.
המשך לתארים מחקריים לפי קבוצת אוכלוסייה
בקרב בוגרי תואר ראשון בתש”ע, אחוז הממשיכים לתואר שני מחקרי בקרב יהודים (6.6%) היה גבוה מאשר בקרב ערבים (3.9%). גם אחוז הממשיכים לתואר שלישי בקרב יהודים בוגרי תואר ראשון בתשס”ז (2.4%) היה גבוה יותר מאשר בקרב הערבים (0.5%). כלומר הסיכוי של יהודי בוגר תואר ראשון לקבל תואר שלישי גבוה פי 4.5 מהסיכוי של ערבי.
מדעי טבע וההנדסה מול מדעי הרוח והחברה לפי קבוצת אוכלוסייה
החלוקה של בוגרי תואר ראשון למדעי הטבע והנדסה מצד אחד ולחברה ורוח מהצד השני בקרב יהודים וערבים דומה, כ-70% סיימו בתחומי מדעי הרוח והחברה מול כ-30% במדעי הטבע וההנדסה. בשתי הקבוצות אחוז המסיימים במדעי הטבע וההנדסה בתארים המחקריים (שני מחקרי ושלישי) גבוה יותר מאשר בקרב התואר הראשון. בתואר השני מחקרי חלקם היחסי של המסיימים במדעי הטבע וההנדסה גבוה יותר בקרב הערבים (59.0%) מאשר בקרב היהודים (55.8%). לעומת זאת, בתואר שלישי, מחצית מהערבים סיימו את התואר במדעי הטבע וההנדסה לעומת 60% בקרב היהודים.
המשך לתארים מחקריים לפי זרם חינוך
בקרב בוגרי תואר ראשון בתש”ע, אחוז הממשיכים לתואר שני מחקרי בקרב יהודים בוגרי החינוך הממלכתי (7.5%) גבוה מאשר בקרב בוגרי החינוך הממלכתי-דתי (6.1%). גם אחוז הממשיכים לתואר שלישי בקרב בוגרי תואר ראשון שלמדו בחינוך הממלכתי (2.8%) היה גבוה יותר מאשר בקרב אלו שלמדו בחינוך הממלכתי-דתי (2.2%).
חלקם היחסי של המקבלים תואר בתחומי מדעי הטבע וההנדסה היה גבוה יותר בקרב בוגרי החינוך הממלכתי מאשר בקרב החינוך הממלכתי-דתי. הבדלים אלו ניכרים במיוחד בתואר השלישי, 71.9% בקרב בוגרי החינוך ממלכתי לעומת 56.9% בקרב בוגרי הממלכתי-דתי.
תגובה אחת
האם הנתונים מתוקנים ביחס לגודל האוכלוסייה? ביחס למסר הסטודנטים הכללי? אחרת, זה מידע חסר בעליל.