המהפכה התעשייתית הרביעית עלולה להוביל לעתיד אפל

כיצד ייראו חיינו בעוד עשור? האם יהיו מלאי אופטימיות כמו שטוענות חברות הטכנולוגיה, או אולי תיעלם הכלכלה כי שאנו מכירים אותה היום?

ג’יימי מורגן, פרופסור לכלכלה, אוניברסיטת לידס בקט

ארגונים מנסים כל הזמן לתפוס חזקה על העתיד על ידי מיפוי המשמעות שלו עבורנו. “המהפכה התעשייתית הרביעית” היא הגרסה האחרונה לכך. היא מוגדרת בדרך כלל כשילוב של טכנולוגיות חדשות, כולל בינה מלאכותית (AI), למידת מכונה, קידוד שפות טבעיות, רובוטיקה, חיישנים, מחשוב ענן, ננו-טכנולוגיה, הדפסת תלת מימד ואינטרנט. לטענת תומכיה של המהפכה התעשייתית הרביעית, טכנולוגיות אלה מיועדות לשנות את החברות בהן אנו חיים ואת הכלכלות בהן אנו עובדים. וסביר להניח שהיא כבר תהיה בעיצומה בשנת 2030.

עם זאת חשוב להבין שהמהפכה התעשייתית הרביעית היא רק מושג, ניסיון לתפוס את המשמעות של מה שנראה כעומד לקרות. הרעיון גורר כותרות מעוררות חרדה בנוגע לאיומים על התעסוקה ושינוי בהתייחסות שלנו ליתרונות הטכנולוגיה מחיוב לשלילה.

עתיד נוצץ
התומכים העיקריים ברעיון המהפכה התעשייתית הרביעית הם מכוני חשיבה ויועצים העובדים עם מודלים, כלכלנים ומומחי טכנולוגיה (וכמובן חברות טכנולוגיה עצמן).

בלב רעיון זה עומדת עבודתו של הפורום הכלכלי העולמי, בראשות יו”ר ההנהלה, קלאוס שוואב, ושל המכון הגלובלי מקינזי. המיקוד של שניהם משוקלל לביטוי היתרונות של טרנספורמציות העתידות להתרחש אם נשקיע הרבה ובמהירות.

לדוגמא, דמיינו עולם שבו האסלה שלך אומרת למקרר שלך שהכולסטרול שלך גבוה. המקרר שלך, בתורו, מתאים את הזמנת מוצרי החלב למוצרים דלי שומן. המוצרים מועברים באמצעות רכב אוטומטי או מזל”ט ממחסן המרכול ובמקביל הם שולחים התראה למוסד הבריאות שאוגר את המידע ועוקב אחר מערכת הלב וכלי הדם שלך. מערכת AI זו, בתורה, מתקשרת עם מתקן הצ’ט-וואט הביתי שלך (אשר נוזף בך ומציע לך לקצץ בשומנים ולנצל יותר את המנוי לחדר הכושר הביתי שלך), ובמידת הצורך, יקבע ביקור ביתי או פגישת מציאות מדומה עם האחות או הרופא המקומיים שלך.

על פי הספרות, המהפכה התעשייתית הרביעית, כמו אפשרויות רבות אחרות, היא בגדר מדע בדיוני על בסיס היותה מבוססת על עובדה מדעית. זהו עתיד ממוסחר, מהעריסה ועד לקבר, מערכת שככל הנראה עשויה לעזור לנו לשרוד את העבר וההווה שלנו ולתת לנו עתיד בר- קיימא, שם מערכת טכנולוגיות מחוברות מאפשרות שימוש מבוקר באנרגיה ומשאבים, תוך יצירת מינימום של פסולת ומיחזור מקסימאלי.

אך מכוני החשיבה והייעוץ הללו כמעט ולא ייטלו על עצמם אחריות ישירה לעתיד שהם עוזרים לייצר. הם אינם ארגונים מרושעים, אך הם גם אינם ניטרליים. “המהפכה התעשייתית הרביעית” אינה סתם הזדמנות. חשוב להבין למי היא מיועדת, ובאילו תנאים. זה נדון לעיתים רחוקות מאוד.

עתיד למי?
הדגש על היתרונות וההתמקדות בצורך בהשקעה, מסיחים בעדינות את הדעת מנושא הליבה של מי יהיה הבעלים של התשתית הבסיסית של העתיד שלנו. חברות גדולות שואפות לשלוט בקניין הרוחני של הטכנולוגיות שישפיעו על כל תחומי החיים.

במקביל, הכותבים על המהפכה התעשייתית הרביעית מכירים בכך שצפויה מה שהם מכנים “אבטלה טכנולוגית”. ההערכות לפי חלק מהמחקרים הן כי בין 30% ל-50% מצורות התעסוקה הנוכחיות עלולות להיעלם. אחרים ממעיטים ומדברים על עשרה אחוזים.

אולם המסר המרומז המועבר על ידי תאגידים ויועצים, למרות העובדה שהיא תשפיע על מרבית מגזרי החברה, הוא ש”העתיד מתקרב וכדאי שתתרגלו אליו”. המסרים והמדיניות הממשלתיים נטו לספוג נקודת מבט זו. עבור הממשלות, ההזדמנויות תורגמו לשפה של איומים תחרותיים: “אם לא נעשה את הדברים האלה, אחרים יעשו זאת.” זה ממקד את תשומת הלב בעדינות לתוצאות כלכליות בלתי נמנעות מבלי לספק מרחב לשקול את ההשלכות החברתיות הרחבות שאולי צריכות להיות מנוהלות.

ובכל זאת טכנולוגיות המהפכה התעשייתית הרביעית עלולות לסכן את היחסים התפקודיים הבסיסיים של הכלכלה הקפיטליסטית. עבודה בשכר היא המאפשרת צריכה, אשר בתורה הופכת לרווח עבור חברות, אשר בתורו שומר על חברות, על שכר עבודה ועל היכולת לשלם מיסים. אם אימוץ טכנולוגיות חדשות יהיה מהיר, אזי פליטת העובדים עלולה להציף את יכולתן של כלכלות לספק צורות עבודה חלופיות.

זו אפשרות קיצונית אחת, אך זו אפשרות שמדיניות הממשלה הבריטית הנוכחית עושה מעט כדי להתמודד איתה. כרגע, בבריטניה, רק איגודים מקצועיים וגורמים בשוליים של מפלגת הלייבור חושבים על ההיקף הטמון בטכנולוגיה חדשה לסוגים שונים של חברות שעלולות לשחרר אותנו מהעבודה. זה חייב להשתנות.

הערת העורך
בישראל – מבדיקות שערכנו לפני הבחירות הראשונות בסדרה – אלו שהתקיימו באפריל, אף מפלגה לא הדגישה במצעה את הצורך להיערך לשינויים בשוק התעסוקה. ככל הנראה, גם כיום אף מפלגה לא מבינה את הקריטיות של האיום הזה. גם לא ידוע על ניתוח של הנושא בידי משרד הכלכלה או כל משרד אחר בסוגיה שעלולה להאפיל על כל שאר הסוגיות הכלליות.

למאמר באתר The Conversation