הצלבנים והבעיה היהודית

תולדות היהודים בממלכת הצלבנים, יהושע פראוור. תירגם מאנגלית: משה סלוחובסקי, הוצאת יד יצחק בן צבי, 284 עמ', 95.90 שקלים

כל ספר מוסיף, כידוע, למכלול הידע האנושי, אך ישנם כאלה שתרומתם גדולה מן האחרים, שכן הם מעניקים חיים לתחומי ידע שהוזנחו, התנוונו או נשכחו. כזה לכאורה הוא ספרו של יהושע פראוור, העוסק במסעי הצלב וביישות הצלבנית שהתגבשה בארץ ישראל, מזווית שזכתה לתשומת לב פחותה

יחסית – זו של יהודי ארץ ישראל.

הצורך הדחוף לגאול ולטפח תחום מחקר זה נובע בראש ובראשונה מייחודה ההיסטורי והאנושי של התופעה: נוכחותם של יהודים בארץ ישראל במאות הנדונות לא נבעה ממניעים חומריים וגם לא מתוך תקווה להשיג ביטחון אישי וקבוצתי. להיפך, מן הראיות עולה כי במאות ה-12 וה-13 חיו כאן היהודים בעוני יחסי, חשופים להתנכלות ולפרעות. המניע הכמעט יחיד להתקבצותם ולישיבתם בחבל ארץ זה היה השאיפה להימצא על אדמתה של הארץ המובטחת. דבקות אידיאולוגית מרשימה זו לא היתה נחלתם של הנמצאים בארץ לבדם: יהודי הגולה גם הם נאחזו כיסופים פעילים לציון ומימשו אותם בצורת גלי הגירה ומסעות עלייה לרגל.

ההגירה הפכה את ההווי היהודי בארץ ישראל הצלבנית לתופעה מרהיבה גם מבחינת חקר התרבות. עולי הרגל והמהגרים שבאו מצפון אפריקה, מעיראק, ממצרים, מתימן ומסוריה, וכן מגרמניה, מצרפת, מאיטליה ומספרד – חיו

בקהילות סגורות ומלוכדות, וקיימו מגע מינימלי עם העולם הלא-יהודי. הם הביאו עמם מטענים של תרבות וידע ממקומות מוצאם, ונזקקו לשפה משותפת שבאמצעותה יוכלו לחלוק אותם עם יוצאיהן של תפוצות אחרות.

מטבע הדברים נבחרה לשם כך העברית, שהודות לכך ידעה, דווקא בצל המצוקה, עידן של תחייה תרבותית ולשונית. יצירות דתיות והגותיות שמקורן בחבלי עולם שונים התמזגו כאן לכלל יצירה משותפת, לא גדולה בהיקפה אך שופעת חיוניות, ובה נפגשו, כפי שמתאר זאת פראוור: “זרמי המחשבה היהודית, מן הרציונליזם האריסטוטליאני שנרתם לתיאולוגיה, דרך גישות פונדמנטליסטיות של חסידות אשכנז ועד לגבולות המסתורין של זרמי הקבלה, על ריבוי גוניהם”.

הפליאה על מיעוטם היחסי של מחקרים בנושא היישוב היהודי בארץ ישראל בתקופה הצלבנית גוברת עוד יותר בהתחשב בריבוים ובעושרם היחסי של המקורות שבידי ההיסטוריונים. פראוור עצמו מעיר במבוא לספר זה כי “היהודים, אם כי היו מיעוט בתוך האוכלוסיה הנכבשת, השאירו מגוון מקורות העולה בכמותו על המצוי בידינו ביחס לנוצריי המזרח ולאוכלוסייה המוסלמית, שהיוותה רוב מוחלט בין אוכלוסי ארץ ישראל”.

אחד ההסברים לעושר זה ולמידת הגיוון שלו היא ההתכתבות הענפה שניהל הציבור היהודי היושב בארץ עם קרוביו שבגולה. כדרכם של מכתבים, שיקפו הללו נאמנה את המצב החברתי, הכלכלי, הדתי ואפילו הרגשי של האוכלוסייה היהודית בתקופת הכיבוש הצלבני, שלטון הצלבנים, ולבסוף – גם תבוסתם.

החלל שבא ספרו של פראוור למלא הוא איפוא גדול ומקיף תחומי חיים רבים. אולי בשל כך, אין הספר מתמקד בהיבט זה או אחר של החיים היהודיים כאן אלא מתפרש על פני שטחים רבים ושונים. הוא פותח בתיאור מצבן הפיסי, הארגוני ובעיקר המנטלי של הקהילות היהודיות בארץ ישראל ובמחוזות שנמצאו על נתיבו של מסע הצלב הראשון, ערב מסעי הצלב. לתיאור זה נסמך נספח (שמידת הרלוונטיות שלו תידון בהמשך) בדבר מיקומן המדויק של שכונות ירושלים היהודיות. הפרקים הבאים עוסקים בגורלן של הקהילות היהודיות בתקופת הכיבוש הצלבני, בפעולות השיקום והבנייה של היהודים בערי הארץ השונות, בארגונן של הקהילות, בסדרי המשפט והחברה שהיו נהוגים בהן, בעלייה לרגל, בהגירה ובהתיישבות.

פרק נפרד מביא מתיאורי המסע שפירסמו נוסעים עבריים בארץ ישראל הצלבנית, ובהם נוסעים ידועים פחות וגם יותר, כפתחיה מרגנסבורג, יהודה אלחריזי ובנימין מטודלה. גם אל פרק זה נסמך נספח, שעיסוקו ב”מרחקים ומהירות תנועה בדרכי הארץ על פי הנוסעים העבריים”.

הפרק הבא נושא את הכותרת “המאה הי”ג”, אך עוסק רק בהיבטים מסוימים של החיים היהודיים במאה ההיא, ובעיקר בנדידתו של המרכז הרוחני והחברתי של יהודי ארץ ישראל בעקבות השלטון הצלבני מאזור פנים הארץ אל ערי החוף. פרק הסיום עוסק ב”פולמוס עכו” – הוויכוח על כתביו הפילוסופיים של הרמב”ם שפרץ בעיר עכו כארבעים שנה לאחר ששכך באירופה.

הפירוט דלעיל משקף את רב-גוניותו של הספר, אך גם מידה לא מעטה של התפזרות רעיונית. סדר הפרקים הוא בדרך כלל כרונולוגי, אך מבחינה תמאטית לא ברורה השיטה שלפיה מתחלפים הדגשים. כך, למשל, מתייחס הפרק החמישי באופן כללי לארגונן המשפטי והחברתי של הקהילות היהודיות תחת שלטון הצלבנים, אך פעילותן הכלכלית של קהילות אלה, שהיתה משמעותית ביותר מבחינת התפתחות המסחר בארץ ושימור האינטרס החומרי של אירופה בהמשך קיומן של ממלכות הצלבנים – נסקרת רק אגב אורחא וגם זאת תוך כדי התייחסות לתקופה מאוחרת יחסית – שלהי המאה ה-12 ומהלך המאה ה-.13

גם “פולמוס עכו” משובץ במקומו הנכון מבחינה כרונולוגית, בשלהי המאה ה-.13 אלא שמבחינה תמאטית הוא משתלב דווקא בפרק השישי, “עלייה לרגל, הגירה והתיישבות”, שכן הוא משקף את התוצר האופייני של התהליכים הללו – ההטרוגניות התרבותית שזימנה יחד כוחות של המשך וכוחות של שינוי

מתפוצות שונות.

עדיין ניתן היה לטעון כי שמירתו של הסדר הכרונולוגי מחייבת סטיות כאלה מן ההיגיון התמאטי, אלמלא מקרים אחדים שבהם הופר או לפחות נקטע הרצף הכרונולוגי מסיבות שטיבן לא ברור. כך, למשל, הפרק השביעי, “תיאורי מסע עבריים בארץ ישראל בתקופה הצלבנית”, הוא יחידה-לעצמה שאינה משתלבת במכלול התיאורי. בפסקאות מסוימות נראה כאילו ראוי היה להפוך את הפרק לנספח של מקורות, ובפסקאות אחרות – כאילו היה מוצא את תיקונו אילו פוזר בין הפרקים, תוך כדי העשרתם והוספת גוון של אותנטיות בת-הזמן לתיאוריו של המחבר.

מתמיה עוד יותר מיקומו של הנספח לפרק הראשון, הנושא את הכותרת “השכונות היהודיות בירושלים”. אין בו כדי להוסיף תרומה מהותית להבנת העניינים שלפניו ואחריו, ודומה שכמו סיפורי המסע, ניתן היה לשלבו בחומר הכללי או אפילו להופכו להערת שוליים. רק תוך כדי הקריאה מתברר כי המניע לתופעה הוא ככל הנראה הרצון ליישב פולמוס שהמחבר ניהל עם חוקר אחר בנושא.

התבדרותו התמאטית של הספר היתה אולי פחות מצערת, אלמלא גררה אחריה את העדרה של תזה מרכזית. חיבורו הידוע של פראוור, “תולדות ממלכת הצלבנים בארץ ישראל”, מכיל גישות ותובנות מאלפות, ההופכות אותו מדיווח גרידא למפתח להבנת התמורות שחלו בעולם הנוצרי ובאירופה באותה תקופה. החיבור הנוכחי, לעומת זאת, נעדר מידה מספקת של לכידות רעיונית שתאפשר לו להמריא ולהפוך את מכלול החומרים שבו למשנה סדורה.

“תולדות היהודים בממלכת הצלבנים” ראה אור בשנת 2000 עשר שנים לאחר הסתלקותו של מחברו. ייתכן שאפשר היה להבין את העדר השיטתיות שבארגונו אילו הוגדר כאסופה של מאמרים, הרצאות והערות שליקטו תלמידיו של פראוור וממשיכי דרכו, כפי שעשו חניכיהם של מארק בלוך, מישלה, קליוצ'בסקי ורבים אחרים.

אלא שמן המבוא, החתום בידי המחבר, עולה שמדובר דווקא בחיבור שלם ואינטגרלי, שנכתב אנגלית, ראה אור בהוצאת אוניברסיטת אוקספורד ותורגם לעברית. בכך יש רק כדי להגביר את התמיהה, ולכן דומה שהספר היה יוצא נשכר אילו נפתח בהערה מאת המביא לבית הדפוס שתבהיר את נסיבות כתיבתו ופרסומו, ועוד יותר מכך – את ההיגיון שעל פיו נערך.

https://www.hayadan.org.il/BuildaGate4/general2/data_card.php?Cat=~~~304526236~~~42&SiteName=hayadan