המצלמה המשנית של האבל – בעלת השדה הרחב יותר הפיקה תמונה נאה של כוכב בשלב ההתפוצצות
תמונה חדשה שצולמה בידי טלסקופ החלל האבל מראה את מה שמכונה “התרועה האחרונה” של כוכב הדומה לשמש שלנו. התמונה צולמה ב-6 בפברואר 2007 ע”י המצלמה בעלת השדה הרחב מס' 2 המכונה גם המצלמה הפלנטרית, שתוכננה וניבנתה במעבדה להנע סילוני של נאס”א בקליפורניה. זו אינה המצלמה שהתקלקלה בהאבל – זו שהתקלקלה היא המצלמה המתקדמת לסקרים – ששדה הראיה שלה צר יותר והיא מיועדת לצילום גלקסיות רחוקות. בלית ברירה יצטרכו להשתמש בהאבל יותר במצלמה הפלנטארית ולהפיק את המירב ממנה.
כוכב מסיים את חייב בהשלת שכבת הגז החיצונית שיצרה מעין מעטפת סביב שאריות גרעין הכוכב. הכוכב שכילה את המימן שלו הפך כעת לננס לבן והוא הנקודה הלבנה שבמרכז התמונה. השמש שלנו תכלה את המימן ותקיף את עצמה בשאריות כוכביות, בעוד כ-5 מיליארד שנים.
שביל החלב שלנו מלוכלך בשאריות כוכביות אלה המכונים ערפיליות פלנטריות. לעצם זה אין קשר לכוכבי לכת. האסטרונומים במאות ה-18 וה-19 קראו להם כך משום שבטלסקופים קטנים הם הזכירו דיסקות של כוכבי לכת מרוחקים כאורנוס ונפטון.
הערפילית הפלנטרית שבתמונה מכונה NGC 2440. הננס הלבן במרכזה הוא אחד החמים המוכרים. טמפטרורת פני השטח שלו היא כ-200 אלף מעלות צלזיוס. המבנה הכאוטי של הערפילית מעיד על כך שהכוכב פיזר את החומר שלו בשלבים. בכל התפרצות כזו, הכוכב זרק את החומר לכיוון אחר. דבר זה ניתן לראות בשתי אונות דמויות עניבת פרפר. הערפילית גם עשירה בענני אבק, שכמה מהם יוצרים קווים ארוכים כהים המצביעים החוצה מהכוכב. NGC 2440 נמצא במרחק של כ-4,000 שנות אור מכדור הארץ בכיוון קבוצת הכלב הקטן.
הצבעים בתמונה מתאימים לחומרים שהועפו מן הכוכב. כחול מתאר את ההליום, כחול-ירוק את החמצן ואדום את החנקן והמימן.
לתמונות נוספות של הערפילית NGC 2440
6 תגובות
אבי בן כמה אתה וכמה זמן אתה לומד פיסיקה ואסטרונומיה ? אני לא הבנתי ממש את הכתבה אני בן 12 לומד על החלל המן זמן על החלל ויש מאת מאוד דברים שלא הבנתי מדוע לוקח כל כך הרבה זמן לשגר חלליות שימריאו לירח או למאדים למה לוקח המון זמן ? אתה יודע שלוקהיד מרטין חברת המטוסים הידועה שניצחה את בואינג זכתה בחוזה שמנמנן של טריליון דולר תאר לך איזו תרומה זו הייתה לחלל בשביל מה אמריקה צריכה מטוסי קרב ? הם נמצאים במלחמה ? יכלנו לשגר טלסקופים חזקים המאבל כברכ עכשיו לזרז את תהליכי הננו טכנולוגיה לפתח מנועי אנטי חומר משבשי קרינת גמא אבל מטוסים !! ועוד איזה מטוסים יכלנו להגיע למאדים ולבנות מושבות על הירח!
1. מדובר בפיצוץ דרמטי מהיר.
2.מקצת החומר שנפלט מהכוכב המת מגיע לאיזורים שבהם יש ריכוזים של גזים ואבק והוא מעשיר אותם בחומרים כבדים יותר, וכן מערער את יציבותם וגורם להם להתחיל ליצור כוכבים חדשים. המימן שעדיין יהווה את רוב המסה של הכוכבים החדשים יגיע מענן האבק והגז שבו הם נמצאים.
3. זה לא אחד לאחד אלא עניין של ערעור הערפילית כדי שתתחיל לייצר כוכבים.
אכן היתה מתקפה. נקווה שהיא עברה, אם כי את רובה המערכת הדפה לבד. וכמובן אמחוק את התגובות ואציב את הכותבים ברשימה שחורה.
מישהו מוכן להסביר לי מה הולך עם מערכת התגובות כאן? איך יתכן שנכנסות לכאן תגובות נלוזות כמו שלושת התגובות הראשונות כאן אם כל הודעה צריכה לעבור אישור לפני פירסומה? האם מישהו פרץ לאתר?
כמו כן השאלות של המגיב האחרון מעניינות מאד, מצפה גם כן לתשובה, איפה בעל הבית? אבי אתה כאן?
1. האם כאשר שמש מסיימת לכלות את כל מאגרי המימן שלה היא פשוט מתנפחת לה לאיטה באופן הדרגתי עד שהיא הופכת לערפילית? או שמדובר בפיצוץ דרמטי מהיר?
2. הבנתי שערפיליות מסוג כזה מהוות בית גידול עבור שמשות חדשות, איך זה יתכן? הרי השמש הפכה לערפילית לאחר שכל המימן בה התכלה, אם כך איך יוכלו להיווצר שמשות חדשות ללא מימן? מאיפה הוא יגיע?
3. (נזכרתי בעוד שאלה) החומר בערפילית נוצר משמש אחת בודדת, האם הכמות שלו תספיק ליצירה של יותר משמש אחת חדשה? חומר יש מאין או מה?
תודה מראש, ומצפה לתשובות.
לאבי בילוזסקי האטנטיס בדרך לכן השיגור בטלויזיה של נאסא