רשת העצבים המלאכותית שפיתחה מבנים ביולוגיים הקיימים במוח אנושי

בחודש האחרון פרסמו חוקרים בחברת דיפ מיינד – אחת החברות המתקדמות ביותר בעולם בפיתוח בינה מלאכותית – מחקר חדש בכתב-העת המדעי היוקרתי נייצ'ר, אודות רשת עצבים מלאכותית שפיתחה מבנים הדומים לאלו הקיימים במוח ביולוגי

רשת נוירונים. איור: shutterstock
רשת נוירונים. איור: shutterstock

בחודש האחרון פרסמו חוקרים בחברת דיפ מיינד – אחת החברות המתקדמות ביותר בעולם בפיתוח בינה מלאכותית – מחקר חדש בכתב-העת המדעי היוקרתי נייצ'ר, אודות רשת עצבים מלאכותית שפיתחה מבנים הדומים לאלו הקיימים במוח ביולוגי.

כדי להסביר במה מדובר, צריך קודם לפרט קצת אודות רשתות עצבים מלאכותיות. מדובר בסימולציות המורצות במחשב, ובהן מיליוני מרכזי חישוב פשוטים המתקשרים זה עם זה, בדומה לדרך בה תאי העצבים במוח מתקשרים אחד עם השני. כל אחד מהתאים במוח הביולוגי הוא מכונה פשוטה יחסית ונטול-בינה משל עצמו, אך פעולתם המתואמת של מיליארדי תאי עצב ביחד יוצרת מחשבה, רגש ואפילו מודעות עצמית. באופן דומה, כאשר מיליוני מרכזי חישוב מתקשרים ביחד ומעבירים מידע אחד לשני במחשב, ניתן לאמן אותם לבצע משימות שמוחות ביולוגיים מותאמים במיוחד עבורן: עיבוד תמונה, למשל, או ניווט במרחב.

ברור שיש דימיון בין דרך הפעולה של רשתות עצבים מלאכותיות ובין מערכות עצבים ביולוגיות, אך חוקרי מוח וחוקרי בינה מלאכותית כאחד מבינים גם את ההבדל הגדול בין השתיים. תאים במוח, למשל, יכולים להגיב למגוון רחב של שליחים עצביים – חומרים כימיים המופרשים על-ידי תאי עצב אחרים. רשתות עצבים מלאכותיות, לעומת זאת, מעבירות רק מסרים פשוטים בין ה- 'תאים' הממוחשבים, אך עושות זאת במהירות שגדולה בהרבה מקצב מעבר המסר האיטי יחסית לאורך תאי העצב הביולוגיים. יש דימיון, בוודאי, אך השוני גדול עד מאד.

זו, כנראה, הסיבה שרבים כל-כך הופתעו כאשר רשתות עצבים מלאכותיות החלו לאחרונה לפתח מבנים שאנו מכירים ממוחות אנושיים.

במוחות אנושיים – ובאופן כללי במוחותיהם של בעלי-חיים – ניתן למצוא מבנים ייחודיים של תאי רשת. תאי עצבים אלו מסודרים במשושים, ו- 'נדלקים' לפעולה בהתאם למיקומו של האדם. כאשר אני הולך ימינה, מופעלים תאי רשת מסוימים, וכאשר אני הולך שמאלה – מופעלים תאי רשת אחרים. אפשר לומר כמעט שתאי הרשת יוצרים מפה מנטלית – מעין GPS פנימי – באמצעותה מסוגלים בעלי-חיים לפענח את מיקומם, ולפתור בעיות הקשורות בתנועה במרחב. תאים אלו מאפשרים לנו לציית, אפילו בעיניים עצומות, להוראות בסגנון – "צעד חמישה צעדים קדימה, פנה תשעים מעלות שמאלה ואז המשך ישר עוד שלושה צעדים אל המטמון."

במקור מ- DeepMind.

קיומם של תאי הרשת נחשף בעשרים השנים האחרונות, ומגליהם זכו בפרס נובל ברפואה בשנת 2014. הם מהווים דוגמה ניצחת לפרדוקס פולניי – "אנו יודעים יותר מכפי שאנו יכולים להסביר."[3] אנו ניחנים אמנם במערכות ניווט משוכללות המתבססות על תאי הרשת, אך הן מאפשרות לנו להגיע לתובנות אינטואיטיביות, מבלי שנוכל להסביר אותן. אם נושלך, למשל, לחדר מבולגן, נוכל לזהות בו דרכים קצרות ומהירות להגיע ליעד, בזמן שבינות מלאכותיות משוכללות יצטרכו לתכנן מספר נתיבי תנועה שונים לפני שיבחרו בדרך הקצרה ביותר – מטלה מייגעת שמבזבזת משאבי חישוב יקרים.

תבונה מלאכותית. איור: shutterstock
תבונה מלאכותית. איור: shutterstock

אבל מה אם הבינות המלאכותיות המשוכללות והפופולריות ביותר כיום – אלו הנסמכות על רשתות עצבים מלאכותיות – היו ניחנות בעצמן בתאי רשת?

כדי לבדוק את השאלה, הריצו החוקרים בחברת דיפמיינד (DeepMind) רשת עצבים מלאכותית, ודרשו ממנה להשלים בהצלחה מטלות ניווט בסביבות וירטואליות. הם גילו שבתוך הרשת מתפתחים באופן ספונטני אזורים הפועלים באופן דומה לתאי הרשת. תאי רשת וירטואליים אלו אפשרו לבינה המלאכותית לפתור בהצלחה חידות מבוכים פשוטות במהירות וביעילות – ולפי החוקרים, "ברמה על-אנושית". הבינה המלאכותית "התעלתה על יכולותיהם של שחקנים אנושיים מקצועיים, והפגינה את סוג הניווט הגמיש המקושר בדרך-כלל עם חיות, תוך שהיא בוחרת בנתיבים חדשים ועושה קיצורי-דרך כאשר אלו מתאפשרים."[4]

במקור מ- DeepMind.

כל זה טוב ויפה, אבל במבט ראשון לא נראה מרשים במיוחד. הרי רבים מבינים כבר שבינות מלאכותיות מתחילות להגיע לרמות על-אנושיות במטלות חישוביות רבות. מה שונה בתגלית הנוכחית?

התשובה כפולה: ההבנה שייצוגים וירטואליים של תאי רשת מסייעים לבינות המלאכותיות לפעול, והופעתן הספונטנית ברשתות עצבים מלאכותיות, יכולות לעזור לנו לפענח גם את פעילות המוח האנושי עצמו. אבל יותר מכך – היא עשויה לרמז אודות הדרך לעתיד הרשתות העצבים המלאכותיות.

נתחיל בקביעה הראשונה. המוח, מבחינות רבות, מהווה עדיין קופסא שחורה. אנו מבינים, באופן גס וכללי, את אופן פעולתם של תאי העצב השונים ואת הדרכים בהן הם מתקשרים בינם לבין עצמם. אנו יודעים כי אתרים שונים במוח אחראים על מטלות שונות: ההיפוקמפוס אחראי על פיתוח זכרונות לטווח ארוך, למשל, בעוד שהאמיגדלה קשורה לוויסות הרגשות ולקבלת החלטות. אנו מבינים כי סך-כל הפעילות המוחית יוצרת חשיבה ומודעות עצמית. אבל עדיין אין לנו מודל מדעי ברור בנוגע לדרך בה זרימת המידע במוח – מחשב-על במשקל קילו וקצת, עם צריכה אנרגטית נמוכה להפליא – מאפשרת לכל הדברים הללו להתרחש. אנו מתקשים לערוך ניסויים ברזולוציה הנדרשת – ברמה התאית – כדי להבין את דרך פעולתו של המוח.

רשתות העצבים המלאכותיות מאפשרות לנו, לראשונה, להתחקות אחר דרך פעולתו של המוח האנושי. איני מנסה לטעון שהן מהוות סימולציה מושלמת של מוחות ביולוגיים. האמת היא שהן שונות מאד מבחינות רבות ממוח ביולוגי, אבל העובדה היא שייצוגים וירטואליים של תאי רשת התהוו ספונטנית ברשתות עצבים מלאכותיות. ולא זאת בלבד, אלא שייצוגים אלו תומכים בפעילות דומה לזו של תאי רשת ביולוגיים. ברור לנו שהמוח 'רץ' על מערכת חישובית בעלת דימיון מובהק לרשתות עצבים מלאכותיות, וכל תיאוריה שנמצא עבור דרך פעילותן של הרשתות העצביות שבמחשב, תהיה בעלת השלכות גם על הבנתנו את המוח עצמו. לכן, הרצת סימולציות של אזורים במוח ברשתות עצבים מלאכותיות, תעזור לנו לפענח את דרך פעולתם של מבנים ואזורים במוח האנושי.

אם קביעה זו תוכח כנכונה, הרי שיש לה משמעות עצומה לחקר המוח. הפיזיקאי זוכה פרס הנובל ריצ'רד פיינמן אמר כי – "מה שאיני יכול ליצור, איני מבין". אם לא נוכל ליצור מבנים דמויי-מוח ולבחון אותם ברזולוציה גבוהה, לא נוכל להגיע להבנה מלאה של המוח האנושי. רשתות העצבים המלאכותיות מספקות לנו דרך לבחון רעיונות אודות המוח, שמעולם לא יכולנו לבדוק בעבר.

וזוהי רק התחזית הראשונה לעתיד.

התחזית השנייה נבנית על העובדה שרשתות העצבים המלאכותיות במחקר של דיפמיינד, פיתחו באופן ספונטני 'תאי רשת', כתוצאה מהדרך בה אומנו לפתור בעיות ניווט. האם ייתכן שרשתות עצבים מלאכותיות משוכללות יותר (הרבה יותר) יוכלו לפתח באופן ספונטני בעתיד גם מבנים מורכבים יותר, המדמים חלקים מהמוח האנושי?

אני יודע שרעיון זה נשמע מוזר על פניו. המבנים של 'תאי הרשת' הווירטואליים פשוטים מאד, ואי אפשר להשוות אותם למבנים המורכבים יותר במוח, כהיפוקמפוס או כאונות הקדמיות. אבל אנו מתחילים להיכנס לתקופה של ניסים ונפלאות: רשתות עצבים מלאכותיות מסוימות כבר מסוגלות כיום 'להעמיד צאצאים' – כלומר, ליצור ולפתח תת-רשתות עצבים מלאכותיות שמתאימות במיוחד לביצוע מטלה מסוימת, ומוציאות אותה לפועל ברמת הצלחה גבוהה יותר ממתכנתים אנושיים[5]. תהליך הפיתוח של רשתות העצבים המלאכותיות הללו מתבסס על ניסוי וטעייה – הבינה המלאכותית מריצה אלפי רשתות עצבים מלאכותיות, בוררת את היעילות ביותר וגוזמת ומשפרת אותן עד שהן מסוגלות לבצע את המוטל עליהן.

האם מוגזם כל-כך לחשוב שבתהליך האבולוציה אין-סיליקו (כלומר, במחשב) של רשתות עצבים מלאכותיות משוכללות, יוכלו לצוץ גם איזורים מורכבים המחקים פעילויות של מוחות ביולוגיים?

אם כך אכן יקרה, אנו עשויים לגלות שסופר המדע הבדיוני רוברט היינליין צדק אחרי הכל. בספרו "עריצה היא הלבנה", תיאר היינליין מחשב-על עתידי המפתח מודעות עצמית מהרגע שהוא הופך להיות מורכב וגדול מספיק. האם ייתכן שרשתות עצבים מלאכותיות יוכלו לפתח – אפילו בשוגג – מבנים שיספקו להן מודעות עצמית, בדומה לזו של המוח האנושי?

גם אם כן, ברור שהתפתחות שכזו לא תתממש בשנים הקרובות. הרצת סימולציה מלאה של המוח האנושי היא מטלה שאיננו קרובים עדיין לממשה, ורשתות עצבים מלאכותיות מייצגות רק אספקטים מסוימים של מוחות ביולוגיים, תוך שהן מתעלמות מרבים אחרים. ואף על פי כן, מרתק לתהות ולחשוב האם אפילו רשתות העצבים המלאכותיות הפשוטות כל-כך (ביחס למוח האנושי) יכולות לפתח מודעות עצמית, ואם כן – איך נוכל לזהות אותה.

תור ה- EM

הפיזיקאי וחוקר הבינה המלאכותית רובין הנסון הוא אחד האקדמאים שרעיונותיהם הצליחו כבר לשנות את העולם. הוא פיתח ושכלל את קונספט "שווקי התחזיות", למשל, בהם משתמשות חברות רבות כיום כדי לחזות את העתיד טוב יותר[6]. הכלכלן בריאן קפלן כתב כי –

"כשכלכלן טיפוסי מספר לי על המחקר האחרון שלו, תגובתי הרגילה היא "הא, אולי." ואז אני שוכח מזה. כשרובין הנסון מספר לי על המחקר האחרון שלו, תגובתי הרגילה היא "אין סיכוי! בלתי-אפשרי!" ואז אני חושב על זה שנים."

בספרו האחרון, תור ה- EM (The Age of EM)[7], מנסה הנסון לפתח רעיון "בלתי-אפשרי" חדש ולפענח כיצד יראה עולם בו ניתן יהיה להריץ סימולציות מלאות של מוחות אנושיים במחשב (Emulated Minds). הוא מתאר עולם עתידי בו 'מוחות במחשב' יחליפו את בני-האדם ברוב המטלות, יבצעו עבורנו עבודות ביעילות ובקלות, ואפילו יפתחו רעיונות חדשניים אודות החיים, המוות והאנושות. זהו עתיד שרחוק מאיתנו כדי מאה שנים, לפי הנסון, אך אם הוא צודק – הרי שילדינו יהיו כבר חלק ממנו, וכך גם רבים מהצעירים החיים כיום.

Image result for The Age of Em

כדי להגיע לעתיד שמתאר הנסון, אנו זקוקים עדיין למספר רב של פריצות-דרך מדעיות וטכנולוגיות – שלחלקן אפילו איננו מודעים כיום. אולי המחקר שסיקרתי כאן, בו פיתחה רשת עצבים מלאכותית מבנה דמוי-ביולוגי, מהווה אחת מהן, ומספק לנו סימן נוסף בדרך לעתיד של מוחות ממוחשבים. נראה שזוהי גם כוונתם הסופית של החוקרים בחברת DeepMind, שכבר הסבירו בראיון כי –

"אישית, אנו לא חושבים על אף שימוש אחר מלבד יצירת אלגוריתם למטרות-כלליות. המוח הוא הדוגמה היחידה שיש לנו לאלגוריתם למטרות-כלליות, אז למה לא להעתיק ממנו?"


אתם מוזמנים לקרוא עוד על עתיד הבינה המלאכותית והמוח האנושי בספריי המדריך לעתיד ו- "השולטים בעתיד", בחנויות הספרים המובחרות (וגם אלו שסתם בסדר).

עוד בנושא באתר הידען:

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

10 תגובות

  1. יוסף
    אחת הבעיות היא שאנחנו עדיין לא בטוחים שיש כזה דבר "תודעה". נכון, ככל שיש יותר שכבות אז יש תופעה של הפשטה. אבל, אם יש בכלל תודעה, מי מבטיח שיש קשר בין תודעה להפשטה?

    אבל, זה סתם ויכוח פילוסופי. אני בכלל טוען שיש מנעד של תודעה. בקצה אחד יש טרמוסטט פשוט שיודע להדליק את הדוד כשקר. ומצד שני – מהטמה גנדי שהרגיש את כאבם של מאות מיליונח בני עמו.

    אני חושב שיש בעיה עמוקה בבינה מלאכותית. אני רואה בינה כטכניקה לקבל החלטה טובה בהעדר כל הנתונים. זיהוי כתב יד, נהיגה אוטונומית, שח, בורסה, איבחון רפואי – כל אלה מתאימים להגדרה הזו.

    איפה הבעיה? טכניקה כזו בהכרח תבצע שגיאות. כשמשחקים של – לא קרה כלום. אבל ' כשמאבחנים סרטן? מחליטים לצאת לעקיפה?

    שים לב לעוד משהו -לא הזכרתי בשום מקום "רשתות ניורונים". אבל זה כבר נושא לדיון אחר 🙂

  2. מודע לעצמו במובן שאנו מודעים לעצמנו: "אני חושב משמע אני קיים", לא ברמה של איסוף נתונים חישתיים.
    הרשת מתחילה להבין שהיא קיימת ומה היא עושה כישות אחת.
    כל נושא הרשתות הרבודות מראה שבשכבות העמוקות של הרשת, נוצר מידע יותר ויותר מופשט. אין עוד מישהו שלגמרי מבין איך נוצרת התודעה שמבינה את עצמה, אך לכמת את רמת המופשטות של התודעה יודעים באמצעות מונחים מתקשורת ספרתית (הגדרת אינפורמציה של קלוד שנון) או מפיזיקה סטטיסטית: (E*log(E-.
    יש הגדרה אקויולנטית של אנרגיה כאינפורמציה ושל אינפורמציה כ (log(P כפונקציה של ההסתברות. היות ומשקלות של רשת נוירונים הן הסתברויות. מתי שהוא יבוא מישהו ויקדם את התחום. טונוני מגדיר תודעה – אולי הוא מצליח להסביר.

  3. יוסף
    תחשוב על רחפנים מודרניים. הם יודעים את "מצבם" – הגובה, מצב הסוללה, מרחק מהשלט, המיקום יחסית לנקודת ההמראה, סל"די המדחפים, מצב האף, המהירות, מצב שמישות מערכות רבות, הרוח, קירבה לסכנות וכן הלאה.

    הרחפן יכול להחליט, על דעת עצמו, שהוא חוזר לנחיתה, וכך הוא יעשה.

    אז איך אפשר לטעון שהוא אינו מודע לעצמו?

  4. ניתן לדוגמא 3 תיאוריות עיוניות לגיטימיות לחלוטין מדעית על תודעה או הבנה אבסטרקטית יותר של רשתות.
    טונוני – תיאוריה של תודעה
    נפתלי תשבי – information bottleneck
    אמנון שעשוע – ביאור של רשתות רבודות (convolutional – דוגמא של תרגום עברי שמשמר את התובנה) ע"י מכניקת הקוונטים

    קשה לאנשים וגם לי שמאמין בבורא, לקבל שניתן לפתח כלי שמבין את עצמו – אך זה הכיוון.

  5. מודעות עצמית. הפעלת חשיבה. שליטה ברגשות. ועוד. הכל מכל כל הינו אשליה אחת גדולה בה כולנו שרויים. וכפי שבא לכדי ביטוי לאורך כל ההיסטוריה האנושית. דרכי פעולה נכונות צריכות להיות כאלה שיסתמכו על מספר גדול של "מוחות"!!!

  6. "כל אחד מהתאים במוח הביולוגי הוא מכונה פשוטה יחסית ונטול-בינה משל עצמו, אך פעולתם המתואמת של מיליארדי תאי עצב ביחד יוצרת מחשבה, רגש ואפילו מודעות עצמית".
    באמת?
    אם, ורק אם, נוכל להגדיר מהי "מחשבה", מהו "רגש" ומהי "מודעות עצמית", אפשר יהיה לדון בשאלה כיצד "פעילותם המתואמת של מיליארדי תאי עצב ביחד" עשויה להיות קשורה להיווצרותן של התופעות המנטליות האלה. אישית, אני מסופק אם ניתן לעשות כן. נראה לי שכל נסיון להגדיר, למשל "מודעות עצמית" – יסתיים בהיגדים טאוטולוגיים, או לרגרסיה אינסופית. לא נראה שניתן לעשות רדוקציה מלאה של תופעות מנטליות לתופעות מטריאליות, וזאת גם אם נצביע על קשר של מובהקות מסוימת בין שינויים סביבתיים מטריאליים מסוימים לשינויים מקבילים מבחינה מנטלית.
    כך, סביר להניח ש"פעולתם המתואמת של מיליארדי תאי עצב ביחד" תשאר בגדר "פעולתם המתואמת של מיליארדי תאי עצב ביחד " ותו לאו; פעולה פונקציונלית משוכללת של מכונה מתוחכמת. לא מעבר לזה. גם אם המכונה הזו תשדר מסר שנראה אינטלגנטי, זה לא יהפוך אותה לבעלת מחשבה. גם אם היא תצהיר שיש לה "רגש עז של אהבה" כלפיך – אל תאמין לה, כי היא לא מסוגלת לחוות ולאהוב. גם אם היא תקבע שהיא ב"מודעות עצמית מלאה" – תוכל לנתק את החיבור לחשמל ולהוכיח שאין שם שום דבר מלבד חשמל וחיווטים, לכשתחבר אותה שוב לחשמל והיא תחזור על קביעתה המיכנית.

  7. "פעולתם המתואמת של מיליארדי תאי עצב ביחד יוצרת מחשבה, רגש ואפילו מודעות עצמית"

    ומה הקשר שבין אותם נוירונים, אותם חיווטים לבין אותם יסודות שהגיעו לנו עם המפץ הגדול והסופרנובות?
    את זה עדיין לא גילינו.
    ולשם זה נצטרך לפתח בתוכנו מכשיר מתאים, נצטרך לכייל את חושינו.
    ואז נגלה שקיימת במציאותנו אינפורמציה נוספת שאינה נתפסת בחמשת החושים.
    נגלה שחיבור בין אלמנטים יוצר התחדשות.
    אם ברמת הגזים, אם ברמת החי, ואם ברמת האדם.
    ובזה האחרון יתקיים הגילוי שיקים לתחייה את הפרדיגמה החדשה של המאה ה 21.
    חכמה עתיקה שהיתה ניסתרת אלפי שנים והיתה בהשגתה של יחידים, תתפשט ותתגלה בעולם
    ועל זה כתבו אותם יחידי סגולה: "השאלות הרוחניות הגדולות, שהיו נפתרות רק לגדולים ומצוינים, מחויבות הן להיפתר עכשיו בהדרגות שונות לכלל העם. ולהוריד דברים נישאים ונשגבים ממרום עוזם עד עומק הדיוטא הרגילה ההמונית, צריך לזה עושר רוח גדול ואדיר, ועסקנות קבועה ומורגלת, שרק אז תתרחב הדעה ותברר השפה, עד כדי להביע הדברים היותר עמוקים בסגנון קל ופופולרי, להשיב נפשות צמאות".

  8. יפה מאד. זו אחת מחזיתות הטכנולוגיה בבינה. בראש אחד הצוותים עומד יהודי ד"ר דיוויד סילבר UK.
    אחד המייסדים מוסלמי סולימן. ללמדנו שעובדים במחיצה אחת.
    מרכז הפיתוח יושב באנגליה. מבית היוצר שלו יוצאות פריצות דרך בבינה מלאכותית.

    החזית השניה היא בתחום התיאורטי, ושם יש שני פרופסורים ישראליים: נפתלי תשבי, ושעשוע אמנון – לחוד.
    אמנון כתב השני, או צרף חתימה (האיש חכם מאוד וגם שווה 4.3 מילארד ש"ח) לשני מאמרים שנראה לי בהחלט עם פוטנציאל פורץ דרך, חיפשתי כמותו ולא מצאתי. יש פרופסור ג'פרי הינטון capsule networks, beleif networks, ופרופסור יהושוע בנג'יו, וד"ר גודפלו. הם יושבים בטורונטו. שלושת האחרונים כולם מקושרים לגוגל כמו הצוות בכתבה הנוכחית.

    את הרשת החזקה הראשונה התחיל אלכס קריצ'בסקי בטורונטו אצל בנג'יו ומשום מה לא זכה לתהילה.
    לפניו התחיל ב 1998 יאן לה-קון.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן