הרבה מוטל על הכף במרוץ לפענוח גנום האדם שבו משתתפים פרויקט הגנום הציבורי וחברת סלרה: יוקרה מדעית, אגו, וכמובן – הזכות להיחרט בדפי ההיסטוריה.
מאת תמרה טראובמן
פרויקט הגנום התחיל למעשה במאי 1987, כאשר ג'יימס ווטסון, שזכה בנובל על פענוח המבנה הסליל הכפול של הדנ"א, הופיע לפני הקונגרס האמריקאי וביקש תקציב התחלתי של מיליון דולר. התוכנית היתה לפענח את הגנום עד שנת 2005, בעלות של 3 מיליארד דולר. היום חברות 50 מדינות בפרויקט הגנום הציבורי, ובהן ישראל.
ההכרזה הרשמית על תחילת הפרויקט הציבורי היתה ב-1990. ההכרזה שינתה את דפוסי העבודה של המדענים. עד אז, הם היו מפענחים במעבדתם רצפי דנ"א בעלי רלוונטיות למחקרם הספציפי, ובגלל התחרות, הם בדרך כלל שמרו על המידע הזה בקנאות. היום כל פיסת מידע חדשה מתפרסמת תוך 24 שעות באינטרנט.
ווטסון היה המנהל הראשון של פרויקט הגנום במכונים הלאומיים לבריאות בארה"ב. בין השאר הוא היה אחראי על תאום וחלוקת התקציבים בין האוניברסיטאות האמריקאיות המשתתפות בפרויקט.
באותה עת עבד קרייג ונטר, היום נשיא סלרה, במכונים הלאומיים. שם הוא התחיל לפתח שיטות לא מקובלות לפענוח גנומים, וזיהה בעזרתן כמה גנים. המכונים הלאומיים החליטו לנסות לרשום פטנט על כמה מהגנים האלה.
ווטסון לא אהב את היוזמה הזאת. עד היום, כאשר עולה לדיון נושא הפטנטים על הדנ"א פניו מאדימות: "אני שונא את זה!", הוא אומר, "הדנ"א צריך להיות חופשי, אסור שיהיו עליו פטנטים".
באפריל 1992, ווטסון עזב את המכונים הלאומיים. הוא לא היה מוכן להשלים עם כך שגוף פדרלי רושם פטנטים על גנום האדם. במקביל, הוא הואשם בכך שקנה מניות של חברות תרופות וגנומיקה פרטיות – והעמיד עצמו במצב של ניגוד אינטרסים. מחליפו עד היום הוא פרנסיס קולינס, שזיהה גן הקשור למחלת הסיסטיק פיברוזיס.
חמש שנים אחר כך, התאגיד פרקין-אלמר פיתח אב הטיפוס של מכונה לפענוח דנ"א בשם ABI Prism 3700. אנשי החברה קלטו את הפוטנציאל העצום הטמון בה, והחליטו להקים חברה חדשה – שלימים תקרא סלרה – שתפענח את הגנום בעזרת מאות מכונות כאלה.
הם פנו לקרייג ונטר, שתחילה דחה את הרעיון. שנה אחר כך הקים אתם את חברת סלרה.
https://www.hayadan.org.il/BuildaGate4/general2/data_card.php?Cat=~~~292338875~~~47&SiteName=hayadan
