עשרת אלפים עצמים קרובי ארץ התגלו

בנאס"א מעריכים כי גילו 90% מהעצמים קרובי ארץ שקוטרם יותר מקילומטר אחד – שעלולים לגרום להכחדות המוניות

אסטרואידים חולפים ליד כדור הארץ. איור: נאס"א
אסטרואידים חולפים ליד כדור הארץ. איור: נאס"א

 

באותו נושא: גל ההדף של המטאור שפגע ברוסיה בפברואר הקיף את העולם פעמיים בתוך שלושה ימיםש

למעלה מ־10,000 אסטרואידים ושביטים העלולים לעבור בקרבת כדור הארץ התגלו עד כה. העצם העשרת אלפים – האסטרואיד 2013 MZ5 התגלה לראשונה בליל 18 ביוני 2013 בידי טלסקופ פאנסטארס-1 של פרויקט PanSTARRS הממוקם על פיסגת הר הגעש האליקלה באי מאואי ומנוהל בידי אוניברסיטת הוואי. סקר פאנסטארס זכה למימון של נאס"א.

"גילוי 10,000 עצמים קרובי ארץ הוא אבן דרך חשובה" אומר לינלדי ג'ונסון, מנהל בכיר בתכנית תצפית עצמים קרובי ארץ של נאס"א (NEOO) במטה נאס"א בוושינגטון. "ואולם יש עוד לפחות פי 10 עצמים שצריך עדיין למצוא לפני שנוכל להבטיח שגילינו כל עצם שעלול להתנגש בנו ולגרום נזק משמעותי לתושבי כדור הארץ."

עצמים קרובי ארץ הם אסטרואידים ושביטים שעלולים להגיע עד למרחק של 45 מיליון קילומטר ממסלול כדור הארץ סביב השמש. גודלם נע מסלעים קטנים בקוטר של כמה מטרים ועד לקוטר של 40 קילומטרים – קוטרו של העצם קרוב הארץ הידוע ביותר – האסטראיד גנימד (1036). 98% מכל העצמים קרובי הארץ הידועים התגלו בידי מערכות סקר הנתמכות ע"י נאס"א.

קוטרו של האסטרואיד 2013 MZ5 הוא כ־300 מטרים, ומסלולו ידוע היטב והוא לא יתקרב מספיק כדי לגרום לסכנה פוטנציאלית בעתיד הנראה לעין. "העצם הראשון ממנו החלה הספירה, התגלה בשנת 1898", אומר דון יאומנס, מנהל משרד העצמים קרובי ארץ במעבדה להינע סילוני (JPL) של נאס"א בקליפורניה. במהלך מאה השנים שלאחר מכן התגלו רק עוד כ־500 עצמים ואולם מאז, בזכות תכנית התצפיות של נאס"א NEOO שנוסדה ב־1998 התחלנו לגלות אותם בכמויות גדולות. כעת כאשר מערכות משוכללות יותר עומדות להיכנס לפעולה, אנו לומדים אפילו יותר על עצמים קרובי ארץ.

מתוך עשרת אלפי העצמים שהתגלו קוטרם של כ־10% גדול מקילומטר – בערך הגודל שעלול לגרום לנזקים בקנה מידה גלובלי אם יפגעו בכדור הארץ. אולם תכנית NEOO של נאס"א גילתה כי אף אחד מהעצמים הללו לא נמצא במסלול התנגשות אפשרי עם כדור הארץ, וההערכה היא שרק עצמים מעטים בגודל הזה עדיין לא התגלו.
"הרוב המוחלט של העצמים הללו קטנים מקילומטר, וכמובן מספרם הולך וגדל ככל שגודלם קטן, לדוגמה ההערכה היא שיש כ־15 אלף עצמים בקוטר של עד 150 מטר, ולמעלה ממיליון עצמים בקוטר של 30 מטר. 30 מטר הוא הגודל המינימלי של עצם שעלול לגרום לפגיעה משמעותית אם יפול באזור מאוכלס. רק כ־30% מהעצמים בקוטר של 150 מטר התגלו ואולם רק 1% מהעצמים בקוטר של כ־30 מטר התגלו.

כאשר נוסדה התכנית, היא סיפקה תמיכה לתכניות חיפוש של מעבדת לינקולן ב-MIT המכונה LINEAR, לתכנית NEAT של JPL, לתכניות של אוניברסיטת אריזונה (Spacewatch ומאוחר יותר – סורק השמים קטלנה), ומצפה לוול (LONEOS). המקום המרכזי בו כל התצפיות הללו מרוכזות ומתואמות הוא המרכז לעצמים קטנים במערכת השמש של נאס"א וניתנים להם שמות ייחודיים, כמו גם נערך מעקב אחריהם לחישוב מדויק של מסלולם.

האסטרואיד 2013 MZ5 כפי שנראה בטלסקופ פאנסטארס-1 של אוניברסיטת הוואי. בתמונה המתחלפת - האסטרואיד נע יחסית לרקע הקבוע של הכוכבים. צילום PS-1/UH
האסטרואיד 2013 MZ5 כפי שנראה בטלסקופ פאנסטארס-1 של אוניברסיטת הוואי. בתמונה המתחלפת – האסטרואיד נע יחסית לרקע הקבוע של הכוכבים. צילום PS-1/UH

"כאשר התחלתי לחפש אחר אסטרואידים ושביטים ב־1992, גילוי של עצם קרוב ארץ היה אירוע נדיר" אומר טים ספאהר, מנהל מרכז העצמים הקטנים במערכת השמש. "היום מגלים עצם קרוב ארץ חדש מדי יום בממוצע, ובכל חודש מתאם המשרד שלי מאות אלפי תצפיות על אסטרואידים, כולל אלו הנמצאים בחגורת האסטרואידים המרכזית. העבודה בסקרים הממומנים על־ידי נאס"א נעשית בידי אסטרונומים מקצוענים וחובבים מכל העולם. גילוי ומעקב אחרי עצמים קרובי ארץ נעשה באופן מרשים במיוחד."

"בתוך תריסר שנים, התכנית השיגה את מטרתה – גילו 90% מהעצמים קרובי הארץ בקוטר של למעלה מקילומטר. בדצמבר 2005 נאס"א קיבלה הנחיה מהקונגרס לאתר, לגלות ולקטלג 90% מהעצמים קרובי ארץ בקוטר של 500 מטרים ומעלה. כאשר מטרה זו תושג, הסיכון של פגיעה עתידית בכדור הארץ יופחת לרמה של אחוז אחד בהשוואה לסיכון שהיה לפני שהחלו בסקרים. הדבר יפחית את הסיכון לפגיעה בבני האדם משום שברגע שאיום של עצם קרוב ארץ יתגלה מספיק זמן מראש, אפשר יהיה להדוף אותו בטכנולוגיות החלל הנוכחיות.

 

נכון לעכשיו, הגופים העיקריים העוסקים בגילוי עצמים קרובי ארץ הם סורק השמים קטלינה, סקר פאנסטארס של אוניבריסטת הוואי ולינאר של MIT. קצב הגילוי הנוכחי עומד על אלף עצמים קרובי ארץ בשנה.

לידיעה באתר נאס"א

 

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

3 תגובות

  1. א. ממשרד תיירות בחלל ,
    מה קורה עם הכרטיסים שהזמנתי לסוף שבוע במאדים?
    לא עונים לי במשרד שלכם!

  2. בנימין, תרשה לי לתקן אותך
    לא חייב שהאסטרואיד יפגע ישירות בבני אדם, כדי שיהיה הכחדה המונית.
    מספיק שמערכת האקולוגיה, תפגע ואנחנו זה רק עניין של זמן.
    ראה דוגמת הדינוזאורים (לא כולם מתו ברגע הפגיעה)

  3. כשמחשבים את הסיכון להיפגע, צריך לזכור שרוב פני ככדור הארץ אינם
    מיושבים ע"י בני אדם, כלומר רק עצם היכול לגרום לפגיעה גלובלית
    מסוכן בהכרח לבני אדם, עם כל היתר נסתדר….

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן