סיקור מקיף

דיפ אימפקט מצאה עדויות לקיום מים על כוכבי השביט טמפל

ניתוח תצלומים שנעשו לאחר פגיעת החללית "דיפ אימפקט" בכוכב השביט טמפל 1 מעלה, שעל השביט יש מינרלים שנוצרים רק בנוכחות מים  *  החללית עברה למסלול זמני עד שיקבע יעד חדש למחקר


צילום באינפרה אדום של השביט טמפל-1 בעת ההתפרצות ב-4 ביולי, מטלסקופ סובארו היפני בהוואי

חוקרים נדרשו לכמה חודשים כדי לטחון את כל הנתונים שנאספו במבצע דיפ אימפקט בו היא ריסקה קליע על השביט טמפל-1. המחקרים האחרונים שפורסמו בכתב העת סיינס השתמשו בממצאים של שלושה טלסקופי ענק בהר מאונה קיא שבהוואי. התצלומים הללו גילו כי כמות עפר שנזקקים לה בכדור הארץ ל-25 סמי טריילרים עמוסים, התפרצה החוצה בהתנגשות. נראה שהשביט עשוי מתערובת מורכבת של סליקטים, מים ורכיבים אורגניים, מתחת לפני השטח.

אף ששביטים נוצרים בקצוות הקפואים של מערכת השמש, נראה שהם מכילים מינרלים שנוצרים רק בסביבה חמה הרבה יותר, שבה יש מים נוזליים. כך עולה מניתוח תצלומים שנעשו לאחר פגיעת החללית "דיפ אימפקט" בשביט טמפל 1.

ב-4 ביולי התנגש בשביט חודרן שיצא מהחללית ונע במהירות של כ-40 אלף קמ"ש. בעקבות ההתנגשות נפלטו מהשביט אלפי טונות של קרח ואבק, שצולמו על ידי טלסקופים בחלל ועל פני כדור הארץ. אחד מהם היה הטלסקופ "שפיצר", שזיהה מאפיינים של אור אינפרה-אדום, שהעידו כי השביט מכיל חרסיות (Clays) וגירים (Carbonates), חומרים שנוצרים רק בנוכחות מים.

"שפיצר" זיהה גם מינרלים הנקראים גבישים סיליקטיים. אסטרונומים ידעו ששביטים מכילים סיליקטים, אבל סיליקטים מסתדרים במבנים גבישיים רק כאשר הם נמצאים בטמפרטורה של 700 מעלות צלסיוס – טמפרטורה השוררת באזור כוכב חמה, כוכב הלכת הקרוב ביותר לשמש – ואז מקוררים. לחוקרים לא ברור כיצד גבישיים סיליקטיים קיימים בשביט שנוצר מעבר לכוכב הלכת המרוחק פלוטו.

ד"ר קארי ליסה מאוניברסיטת ג'ונס הופקינס, שהציג בשבוע שעבר לפני עיתונאים את ממצאיו של "ספיצר", אמר ל"ניו יורק טיימס" שיש כמה הסברים אפשריים לקיומם של המינרלים בשביט. הסבר אפשרי אחד הוא שהמינרלים נוצרו בגלל תגובה כימית לא צפויה. הסבר אחר הוא שהמינרלים נוצרו בשלב הרבה יותר מאוחר, עשרת אלפים השנים האחרונות, כאשר טמפל 1 הגיע לאזורים פנימיים יותר, וחמים יותר, של מערכת השמש.

דיפ אימפקט למסלול חדש
ב-21/7/05, 17 ימים לאחר המשימה המוצלחת של התרסקות הקליע על השביט טמפל-1 מבקשת נאס"א לשמר את חללית היעף למשימות עתידיות. אנשי נאס"א ביצעו תמרון שינוי כיוון שיביא את החללית לקרבת כדור הארץ ב-31 לדצמבר 2007.
הפעלת המנועים למשך 900 שניות שינתה את מהירות החללית בכ-600 קמ"ש ושימרה את האופציה שיש לנאס"א לבצע שימושים עתידיים בציידת השביטים.

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

לוגו אתר הידען
דילוג לתוכן