כך הכריז ראש עירית ניו יורק מייקל בלומברג הערב: “אנו מאיצים היום את כלכלת ניו יורק, זהו יום גדול לעיר ולארה”ב כולה”
במסיבת עיתונאים רבת משתתפים הכריז ראש עירית ניו יורק מייקל בלומברג על זכייתן של אוניברסיטת קורנל והטכניון במכרז להקמת מרכז מחקר הנדסי- יישומי באי רוזוולט.
בלומברג: “אנו מודיעים בהתרגשות לזוכים, מדובר שתי אוניברסיטאות מובילות בעולם שיביאו לעיר שלנו חדשנות, חברות נוספות, עוד מקומות עבודה, עוד חולמים ועוד יזמים.”
לדברי בלומברג בבנייה בלבד יועסקו 20,000 איש, ובעתיד הלא רחוק 600 חברות חדשות ייצאו מהקמפוס הזה. “בחרנו בהצעה הזאת כי היא הייתה הכי שאפתנית, עם ארכיטקטורה מדהימה, עם חממות טכנולוגיות ועם התוכנית הבינתחומית הטובה בארה”ב”, הוא מוסיף.
לדברי בלומברג: “הטכניון מביא כוח בינלאומי לניו יורק הבינלאומית, הוא זה שאחראי שמדינת ישראל היא מדינת סטארט-אפ, עם 120 חברות בנאסד”ק, שמחציתן הוקמו או מונהגות על ידי בוגרי הטכניון.עם 3 חתני פרס נובל והישגים רבים נוספים.”
ראש העיר בלומברג הדגיש את לוחות הזמנים האגרסיביים שהציבו 2 האוניברסיטאות, וכבר ב-2012 ילמדו בקמפוס החדש תלמידים ,כאשר הבניינים יושלמו עד 2017 , זאת לאחר שבית החולים ששוכן באי רוזוולט יפונה.
נשיא הטכניון פרץ לביא אמר: “אני עומד כאן לפניכם בהתרגשות ובגאווה, זה עתה חזרתי משטוקהולם, שם קיבל פרופסור שכטמן שלנו פרס נובל בכימיה ואני מתרגש כמו שהתרגשתי שם. כשהרמנו את הכפפה והחלטנו לגשת למכרז חשבנו שניו יורק רחוקה מדי מחיפה אבל לשמחתנו מצאנו בה שותף נפלא- את אוניברסיטת קורנל. ”
פרופ’ לביא הוסיף: “אנו חוגגים עכשיו 100 שנה להנחת אבן הפינה לטכניון, התמיכה העיקרית באה מניו יורק מהנדבן יעקב שיף, ועכשיו אנו באים לניו יורק וסוגרים מעגל של 100 שנה, מעגל של ניו יורק וחיפה, של קורנל והטכניון.”
נשיא קורנל פרופ’ דיוויד סקורטון אמר: “בנינו ברית אסטרטגית עם הטכניון, ונגשים בניו יורק את חזון שתי האוניברסיטאות.”
ראש הממשלה בנימין נתניהו בירך את המשנה לנשיא ולמנכ”לית הטכניון ד”ר אביטל שטיין ובירך את הטכניון על ההישג המזהיר השני בתוך חודש אחד אחרי פרס נובל. אביו של בנימין נתניהו היה פרופסור אמריטוס באוניברסיטת קורנל.
4 תגובות
מה זה משנה, הרי ממילא גם ניו יורק וגם חיפה יפגעו במלחמה גרעינית פוטנציאלית עד 2016.
אין בעייה לטכניון לגייס מענקי מחקר מהאיחוד וממדינות אסיה: קוריאה, סין, הודו, יפאן.
עיין ערך האף של חוסאם חייק, ומחקרים של פרו”פ צ’חנובר, ומרכזי המוליכים למחצה – מצב מוצק
ומרכז הננו-טכנולוגיה ע”ש זיסאפל. אני בעצמי מלגאי באוניברסיטה אחרת עם מענק מהאיחוד. אנני מלגאי מלא.
עדיף לפזר את הסיכונים. לדעתי האישית השנויה במחלוקת:
לאמריקאים היסטוריה לא נעימה (לפחות לא יותר מאחרות) של תיגמול בעלות ברית נאמנות שלהם. הם משתלטים על ידע ומדירים את השותף מהניהול. אני צופה (נתון לביקורת) שבעתיד טבע תעבור לשליטה אמריקאית מליאה ו 20,000 המשתכרים בישראל – בסכנה.
כשיש סיכון לתעשיה שלהם הם רודפים את המתחרה – קובי אלכסנדר בנמיביה. השיטה האמריקאית היא לא המצליחה ביותר. ייתכן שזו מעצמה בשקיעה.
גם בתחום הדיפלומטי התנהגותם אינה שונה: בשנה אחת איבדו הגמוניה בכל המזה”ת. האובדן במצרים היה מיותר ובפירוש באשמתם. אין מדובר בשגיאה אלא במדיניות. ג’ימי קרטר שבזכותו יש לנו את איראן, הכשיר את הבחירות בעזה. איזו דמוקרטיה היתה שם אם זרקו שם פעילי פתח מקומה חמישית?
גם הנשיא הנוכחי שנוי במחלוקת.לטעמי: כשהציעו לו להשמיד את החמקן מהאויר התנגד להצעה.
לאחרונה הדמוקרטים והרפובליקאנים בבית הנבחרים העבירו הצעה לסנקציות על הבנק המרכזי של
איראן ששולט על כ 90% ממשאבי איראן. הנשיא התנגד. לאחרונה נתפסו 100 מרגלים עבור ה CIA
בלבנון ואיראן. אינני יכול להוכיח – אבל לדעתי יש כאן שיטה. אני הייתי מחפש מימון במדינות אחרות באירופה ואסיה – שם העתיד.
שיתוף פעולה בין אוניברסיטאות מביא להקצאת משאבים למחקר, ישראל מדינה קטנה שצריכה לסחוב על גבה סקטורים טפילים ,שיתוף פעולה עם מדינה עשירה ישפר את המחקר, הרבה כבוד הביא הטכניון למדינה.
כבוד גדול – נכון.
איך זה תורם לשמירת הידע בישראל?
ההסטוריה מראה שבחלק מהמקרים ידע שייצאנו לארה”ב הביא לסגירת מרכז הידע בישראל:
קומברס, בעתיד הלא רחוק טבע, ביטול פרויקט מטוס הלביא.
למה לא להקים את החממה בישראל או לפזר את הביצים ביותר מסל אחד?
לאן יצאו 600 החברות – לישראל או לארה”ב? לאן ילכו המדענים?