סיקור מקיף

חתן פרס נובל, חוקרים, סופר, אשת ציבור צרפתית ותורמים יקבלו תארי ד”ר כבוד של אוניברסיטת ת”א

בין מקבלי התואר: סימון וייל, פרופ’ רות ארנון, הסופר יורם קניוק, פרופ’ הרולד קרוטו, עדינה טל, טארון דאס, פרופ’ מייקל וטרמן, דונלד סיל וברונו לנדסברג 

סימון וייל. מתוך ויקיפדיה
סימון וייל. מתוך ויקיפדיה

סימון וייל, אישיות בולטת בהנהגה הצרפתית, פרופ’ רות ארנון, נשיאת האקדמיה הלאומית למדעים וחוקרת בעלת שם בתחום האימונוכימיה, הסופר יורם קניוק, פרופ’ סיר הרולד קרוטו, חתן פרס נובל לכימיה, פרופ’ מייקל ווטרמן, מהמנהיגים המובהקים של הביולוגיה החישובית, טארון דאס, מהכלכלנים המובילים בהודו, עדינה טל, מקימת עמותת “נא לגעת” המפעילה ביפו מסגרת תיאטרון ייחודית לעיוורים ולחירשים, התעשיין, ברונו לנדסברג מישראל ועו”ד דולנד סיל מקנדה, ידיד אוניברסיטת תל אביב, הם חתני תואר דוקטור לשם כבוד של האוניברסיטה לשנת 2011. טקס הענקת התארים ייערך במהלך מושב חבר הנאמנים של האוניברסיטה ב-14 במאי.

סימון וייל, Simone Veil , אשת ציבור מצרפת ממוצא יהודי וניצולת שואה, שימשה בתפקידים ממשלתיים וציבוריים בצרפת והנהיגה את הפרלמנט האירופי. וייל חברה באקדמיה הצרפתית ובמועצה החוקתית הצרפתית, תקבל את התואר כהכרה בהישגיה כאחת הדמויות הפרלמנטרית המרכזיות בצרפת ובקהילה האירופית, וכמי שפעלה כל ימיה לקידום מטרות חברתיות, מוסריות ותרבויות. הגברת וייל זכתה בשורת אותות הערכה ופרסים, ובכלל זה היא נושאת גם בתואר מפקדת במסדר האימפריה הבריטית. בשל מצב בריאותה, סימון וייל תקבל את התואר במהלך השנה בצרפת.

פרופ’ רות ארנון, נשיאת האקדמיה הלאומית למדעים, תקבל את התואר בהוקרה על מחקריה החלוציים ופורצי הדרך בתחום תורת החיסון ופיתוח התרופות, אשר התוו את הדרך לפיתוח התרופה “קופקסון” לטיפול בטרשת

נפוצה, ובהוקרה מיוחדת על הנהגתה רבת ההשראה את הקהילה המדעית בארץ, אשר שיאה בכהונתה הנוכחית כנשיאת האקדמית הלאומית למדעים.

הסופר יורם קניוק יקבל את התואר בהוקרה על יצירתו הספרותית הענפה והמתמשכת בסיפור, ברומן ובנובלה, בה הוא “נותן ביטוי רב עצמה להוויה היהודית והישראלית בכל מימדיה”, כפי שנכתב בנימוקי סנאט של האוניברסיטה.

פרופ’ סר הרולד קרוטו, Harold Kroto, מהמחלקה לכימיה וביוכימיה באוניברסיטת פלורידה סטייט, יקבל את תואר הדוקטור לשם כבוד בעקבות המחקר פורץ הדרך שלו, שהוביל לגילוי צורה חדשה של פחמן, fullerene – אשר היקנה לו את פרס נובל לכימיה בשנת 2006, כמו גם בזכות הישגיו בתחום הננו-טכנולוגיה ופעילותו הכלל-עולמית בתחום הזה, ובכלל זה הסיוע אותו הוא מגיש לאוניברסיטת תל אביב בפרט ולקידום ההשכלה המדעית בכלל.

פרופ’ מייקל ס. ווטרמן, Michael S. Waterman, מהמחלקה לביולוגיה באוניברסיטת דרום קליפורניה, זוכה בתואר בזכות עבודתו בתחום הביולוגיה החישובית, תוך שילוב המתמטיקה, הסטטיסטיקה ומדעי המחשב בשירות הביולוגיה המולקולארית, במיוחד במחקר ה- DNA וה- RNA, שהקנו לו בעבר גם את פרס Gaidner היוקרתי – ותמיכתו בקידום הביו-אינפורמטיקה במדינת ישראל ובמיוחד באוניברסיטת ת”א.

עדינה טל, מקימת עמותת “נא לגעת”, המפעילה ביפו מסגרת ייחודית לעיוורים ולחירשים, תקבל את התואר בהוקרה על תרומתה החלוצית ויוצאת הדופן לתרבות הישראלית בהקמת העמותה, במטרה להביא לשילובם המלא של בעלי מוגבלויות בחברה, ובהוקרה מיוחדת על העלאת ערך החסד כערך יהודי וכערך מוסרי מרכזי בימינו.

טארון דאס, Tarun Das, מראשי התאחדות התעשייה ההודית ומי שזכה לאחד מאותות ההוקרה הממשלתיים הגבוהים ביותר של הודו, יקבל את התואר כהכרה בהישגיו בתחום הכלכלה הגלובאלית, תרומתו למסחר ולתעשייה בהודו , גישתו הידידותית למדינת ישראל והסיוע לאוניברסיטת ת”א.

ברונו לנדסברג, יו”ר חברת “סנו” יקבל את התואר בהוקרה על תרומתו למשק הישראלי, פעילותו הציבורית המגוונת ורבת ההיקף ותמיכתו רבת השנים בקידום אוניברסיטת תל-אביב וההשכלה הגבוהה בישראל.

עו”ד דונלד סיל,Donald W. Seal, Q.C., מקנדה, פעל לאורך שנים ארוכות כיועץ המשפטי של אגודת הידידים של אוניברסיטת ת”א בקנדה, והוביל שורת שינויי חקיקה בחבל קוויבק בעקבות התדיינות אותה ניהל בפני בית המשפט העליון של קנדה בתחום תום הלב בכריתת חוזים מסחריים, והזכות לפיצוי במקרה של הפרה. הוא ממשיך לעסוק גם כיום בעבודה משפטית פעילה, ומאחוריו 55 שנות חברות בלשכת עורכי הדין של קנדה.

3 תגובות

  1. זה סוף הסיפור, הייתי אמור למחוק את השורה האחרונה, ושכחתי. עכשיו אני גם רואה כמה שגיאות ניסוח בתוך הטקסט. השעה… השעה.

  2. סיפור אמיתי לגמרי. במייקל ווטרמן הוא אחד מאבות הביואינפורמטיקה. המון תוכנות שעוסקות בהשוואת רצפי DNA משתמשים באלגוריתם שהוא פיתח יחד עם טמפל סמית. בשנת 2000 מייקל ווטרמן התארח למספר חודשים אצל אחד החוקרים באוניברסיטה בה למדתי בשבדיה. הוא היה מצטרף לפגישות של הקבוצה לביואינפורמטיקה. הפרופסור השבדי הציג את מייקל בשמו הפרטי. כששאלתי אותו על מה הוא עובד הוא אמר (אם זכרוני אינו מטעה אותי) ‘מבנים של RNA’. המשכנו לשוחח והיה נחמד. כך במשך מספר שבועות. לקראת סוף הביקור שלנו היה אצלנו איזה כנס מקומי. בכנס ראיתי על התג שלו את שמו המלא. לא יכולתי להתאפק ושאלתי אותו אם הוא מייקל ווטרמן מהאלגוריתם על שם סמית-ווטרמן, הוא אמר בצניעות ‘כן’.

    בדרך חזרה מהכנס לכיוון המגורים נסענו יחד בחשמלית ומייקל סיפר לי סיפור שהשאיר אותי עם חיוך גדול על הפנים. מייקל סיפר שיום אחד הזמינו אותו לראיון בתוכנית רדיו פופלרית. באותה תוכנית הוא הסביר בשפה יום יומית מה הוא עושה. בסוף התוכנית ביקש וקיבל הקלטה של הראיון. זמן מה לאחר מכן הוא ביקר את ההורים שלו (הוא גדל בישוב קטנטן וחקלאי) והשמיע להם את הראיון, מתוך שאיפה שאולי הפעם יבינו מה הבן שלהם עושה. בסוף הראיון, אחרי שהקשיבו בקשב רב אביו שאל ספק אמר לו “בשביל זה עזבת את החווה? אתה יודע איזה מגדל חזירים טוב יכולת להיות?”

    ערב אכלנו כולנו במסעדת דגים טובה. יצא לנו לחזור ביחד בטראם (רכבת חשמלית) ודברנו. באותה נסיעה מ

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.