סיקור מקיף

האם ישנם בעלי-חיים היכולים לחיות בחלל?

טארדיגריידים הם חיות קטנות המקורבות כנראה לפרוקי-הגפיים (החרקים). הבוגרים הגדולים ביותר של המין מגיעים לאורך של 1.5 מילימטר שנשלחו לשהות בתנאי החלל. הקפסולה כבר נחתה אבל האם הם הצליחו לשרוד? נחכה ונראה

בתמונה : טארדיגריידים (מתוך מוויקיפדיה)
חיים בחלל – מסעם של הטארדיגריידים

"בפעם הראשונה בעולם, בעלי-חיים נחשפו עתה לחלל החיצון, בתנאים הקשים של ואקום וקרינה קוסמית," אומר האקולוג אינגמאר ג'ונסון, חוקר באוניברסיטת קריסטיאנטד בשוודיה.

טארדיגריידים הם חיות קטנות המקורבות כנראה לפרוקי-הגפיים (החרקים). הבוגרים הגדולים ביותר של המין מגיעים לאורך של 1.5 מילימטר. הם חיים על חזזיות וטחבים, אך ניתן למצוא אותם גם בדיונות, בחופים, בעפר ובמשקעי מים מלוחים ומתוקים (שם ניתן לעיתים קרובות למצוא עד 25,000 חיות בכל ליטר). הטארדיגריידים יכולים לשרוד בתנאים קיצוניים שיהרגו כמעט כל חיה אחרת. הם יכולים לשרוד בטמפרטורות המתקרבות לאפס המוחלט (-273 מעלות צלזיוס) כמו גם בטמפרטורות גבוהות של 150 מעלות צלזיוס. הם חסינים לקרינה פי 1000 יותר מכל חיה אחרת, מסוגלים לשרוד כמעט עשר שנים מבלי מים, ואפילו לעמוד בואקום הדומה לזה שבחלל.

אחת מהמטרות בשליחת הטארדיגריידים (tardigrade) הזעירים לחלל היתה למצוא האם הם יכולים להתמודד עם התנאים הקשים בחלל. התחזיות קובעות שהם מסוגלים לכך, אך הדבר לא נבדק מעולם.

הטארדיגריידים הם מהחיות העמידות בעולם להתייבשות ולקרינה – תכונה הנחוצה כדי לשרוד את המסע בחלל החיצון. אך הפרוייקט הוא גם חלק ממחקר הבוחן את הפיזיולוגיה הבסיסית של הטארדיגריידים, ובמיוחד את המנגנונים שמאפשרים להם לעמוד בפני התייבשות.

הפרוייקט, המכונה 'טארדיס', נבחר על-ידי סוכנות החלל האירופאית להיות אחד מעשרת הפרוייקטים האירופאיים להם ניתנת ההזדמנות לממש את הניסויים המדעיים בסביבת חלל אמיתית.

חשיפת אורגניזמים לסביבת החלל החיצון מספקת לנו ידע על תגובתם של תאים חיים לגורמים המזיקים בחלל. קיימות קבוצות מעטות של בעלי-חיים שיש ביכולתן לעבור מסע בחלל בחיים, והן יהוו מקור ידע חשוב אם וכאשר יגיע הזמן להקים מערכות אקולוגיות בחלל.

הטארדיגריידים נישאו לחלל ע"י חללית הפוטון-M3, שחגה מסביב לכדור הארץ במהלך שנים-עשר הימים האחרונים. הקפסולה המכילה את הטארדיגריידים נחתה בהצלחה ב- 26 לספטמבר בקזחסטן. החללית הבלתי-מאויישת נשאה 43 ניסויים אירופאיים ממגוון רחב של אסכולות מדעיות, כגון פיזיקת נוזלים, ביולוגיה, גדילת גבישים, חשיפה לקרינה ואקסו-ביולוגיה. על המשימה פיקחו 65 מהנדסים ומדענים באסרנג'ה, קירונה, שוודיה ורוסיה.

מיד לאחר נחיתת הקפסולה הוזנקו מסוקים למקום. לא אובחן נזק לכלים המחזיקים את הטארדיגריידים, והם הוחזרו למעבדה השוודית ברביעי לאוקטובר. עתה החוקרים מתכננים לבדוק את החלק הרך יותר של הניסוי – הטארדיגריידים. חלק זה של הניסוי צפוי לארוך מספר חודשים. תיבחן הישרדותן של החיות שנחשפו ושלא נחשפו לחלל, ויתועדו תבניות הרביה שלהן. תהליך אומדן הנזק לדנ"א שלהן יחל בקרוב.
רק כאשר כל האנליזות הללו יסתיימו, נדע האם חלוצי החלל הטארדיגריידים אכן עמדו במסעם בחלל.


הכלים המחזיקים את הטארדיגריידים במסעם בחלל


תמונה שלישית : קפסולת הפוטון-M3, הנושאת את הטארדיגריידים, חלוצי החלל.

המקור : אוניברסיטת קריסטיאנסטד

6 תגובות

  1. אני לא רואה שום סיבה שאין חיים בחלל החיצון כפי שהתבו חיים בכוכב שלנו אין שום סיבה שלא יתבו חיים
    בכלל היקום.
    אולי אלה חיים שאנחנו לא מקרים אך נכיר אותם עם הזמן מה רמתם האינטלקטואלית איך הם מתפקדים
    מה התנאים שבהם הם חיים כל זה נושא למחקר עמוק ורציני ואני חושב שעם התקדמות המחקר של החיים
    בחלל נקבל תשובות שאולי יפתיעו אותנו.
    אנחנו מתמקדים לצוא מקום שבו אנחנו יכולים לחיות מוץ לכוכב שלנו ולא מתמקדים כדי למצוא חיים ולא משנה איזה צורת חיים או יצורים אולי הם בכלל יצורים שאנחנו צרכים ללמוד עליהם ואולי נהפוך הוא הם עלינו הזמן יגיד את שלו.
    תמשיכו בעבודת הקודש
    גולן פנחסיו

  2. הי… אני ממש מצטערת, אבל אני לא מגיבה בקשר לכתבה, אני פשוט חייבת את עזרתך.
    אני עושה עכשיו עבודת גמר בנושא צמיחת המיתוס על ערפדים. חיפשתי על זה מידע באינטרנט, ובדרך ראיתי שלפני שנתיים עשית על נושא זה הרצאה בפסטיבל אייקון 2005.
    אני ממש אשמח אם תוכל לעזור לי על ידי נתינת חומר שיש לך…

    אני הודה לך אם תיצור איתי קשר דרך המייל: [email protected]

    תודה מראש! 🙂

  3. ראשון –
    לא הצלחתי למצוא הסבר של ממש היכן הטארדיגריידים נכנסו לתוך הפוטון-M3.
    מכל מקום, גם אם הטארדירגיידים מייצגים אורגניזם רב-תאי קדמוני כלשהו שהגיע מן החלל (דבר שאני מטיל בו ספק, משום שהם מקורבים לפרוקי-הרגליים, ואנחנו רואים תבניות התפתחות באבולוציה שפשוט מרוחקות מפרוקי-הרגליים ולא 'עוברות' דרכם), הם היו צריכים לעבור אבולוציה מאד כבדה כדי להפוך לעושר הזואולוגי הרב שיש לנו כיום.

    עמי –
    זה באמת נשמע ניסוי מרתק, אבל אם להודות על האמת, אני מקווה למצוא שימושים יותר מועילים לירח בזמן הקרוב. מלבד זאת, לפי קצב התפתחות השמש הנוכחית, תוך 500-600 מליון שנה החיים על כדה"א (שלא להזכיר הירח) יהיו בלתי-נסבלים עקב החום הרב.
    (טווח הזמנים נלקח מויקיפדיה, כך שיתכן שיש כאן טעות כלשהי)

  4. כן, יצור מרתק. הוא יכול להיות קנדידט לא רע במידה ונמצא מים זמינים בירח למשל ונוכיח מעל לכל ספק שאין עליו חיים, נוכל לשלוח לשם כמות של החרק הזה ולראות אם הוא מצליח לגדול ולהתפתח שם יחד עם פאונה מיקרוביאלית. הירח כמעבדה אבולוציונית מנותקת מכדור הארץ. בעוד מיליארד שנים, שעדיין הטמפ כאן יהיו יחסית סבירות, וודאי יוכלו להתפתח שם בעלי חיים מוזרים וגדולים שיתאימו לסביבה הירחית.

  5. לא הבנתי מהכתוב מה עשו איתם –
    שמו אותם בתוך הלוויין? מחוצה לו?
    בתוך מיכל? על אבן?

    בכל מקרה ניסוי מרתק על יצור מרתק, שיכול אולי לאמת או להפריך את ההשערה שהבסיס הגנטי המשותף לרוב החיות (כגון ראש, צוואר, מרכז וכו..) ייתכן שמקורו באורגניזמים שאכן הגיעו מהחלל.
    ואולי סתם.. אבולוציה!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן