האם ישנם בעלי-חיים היכולים לחיות בחלל?

טארדיגריידים הם חיות קטנות המקורבות כנראה לפרוקי-הגפיים (החרקים). הבוגרים הגדולים ביותר של המין מגיעים לאורך של 1.5 מילימטר שנשלחו לשהות בתנאי החלל. הקפסולה כבר נחתה אבל האם הם הצליחו לשרוד? נחכה ונראה

בתמונה : טארדיגריידים (מתוך מוויקיפדיה)
חיים בחלל – מסעם של הטארדיגריידים

“בפעם הראשונה בעולם, בעלי-חיים נחשפו עתה לחלל החיצון, בתנאים הקשים של ואקום וקרינה קוסמית,” אומר האקולוג אינגמאר ג'ונסון, חוקר באוניברסיטת קריסטיאנטד בשוודיה.

טארדיגריידים הם חיות קטנות המקורבות כנראה לפרוקי-הגפיים (החרקים). הבוגרים הגדולים ביותר של המין מגיעים לאורך של 1.5 מילימטר. הם חיים על חזזיות וטחבים, אך ניתן למצוא אותם גם בדיונות, בחופים, בעפר ובמשקעי מים מלוחים ומתוקים (שם ניתן לעיתים קרובות למצוא עד 25,000 חיות בכל ליטר). הטארדיגריידים יכולים לשרוד בתנאים קיצוניים שיהרגו כמעט כל חיה אחרת. הם יכולים לשרוד בטמפרטורות המתקרבות לאפס המוחלט (-273 מעלות צלזיוס) כמו גם בטמפרטורות גבוהות של 150 מעלות צלזיוס. הם חסינים לקרינה פי 1000 יותר מכל חיה אחרת, מסוגלים לשרוד כמעט עשר שנים מבלי מים, ואפילו לעמוד בואקום הדומה לזה שבחלל.

אחת מהמטרות בשליחת הטארדיגריידים (tardigrade) הזעירים לחלל היתה למצוא האם הם יכולים להתמודד עם התנאים הקשים בחלל. התחזיות קובעות שהם מסוגלים לכך, אך הדבר לא נבדק מעולם.

הטארדיגריידים הם מהחיות העמידות בעולם להתייבשות ולקרינה – תכונה הנחוצה כדי לשרוד את המסע בחלל החיצון. אך הפרוייקט הוא גם חלק ממחקר הבוחן את הפיזיולוגיה הבסיסית של הטארדיגריידים, ובמיוחד את המנגנונים שמאפשרים להם לעמוד בפני התייבשות.

הפרוייקט, המכונה 'טארדיס', נבחר על-ידי סוכנות החלל האירופאית להיות אחד מעשרת הפרוייקטים האירופאיים להם ניתנת ההזדמנות לממש את הניסויים המדעיים בסביבת חלל אמיתית.

חשיפת אורגניזמים לסביבת החלל החיצון מספקת לנו ידע על תגובתם של תאים חיים לגורמים המזיקים בחלל. קיימות קבוצות מעטות של בעלי-חיים שיש ביכולתן לעבור מסע בחלל בחיים, והן יהוו מקור ידע חשוב אם וכאשר יגיע הזמן להקים מערכות אקולוגיות בחלל.

הטארדיגריידים נישאו לחלל ע”י חללית הפוטון-M3, שחגה מסביב לכדור הארץ במהלך שנים-עשר הימים האחרונים. הקפסולה המכילה את הטארדיגריידים נחתה בהצלחה ב- 26 לספטמבר בקזחסטן. החללית הבלתי-מאויישת נשאה 43 ניסויים אירופאיים ממגוון רחב של אסכולות מדעיות, כגון פיזיקת נוזלים, ביולוגיה, גדילת גבישים, חשיפה לקרינה ואקסו-ביולוגיה. על המשימה פיקחו 65 מהנדסים ומדענים באסרנג'ה, קירונה, שוודיה ורוסיה.

מיד לאחר נחיתת הקפסולה הוזנקו מסוקים למקום. לא אובחן נזק לכלים המחזיקים את הטארדיגריידים, והם הוחזרו למעבדה השוודית ברביעי לאוקטובר. עתה החוקרים מתכננים לבדוק את החלק הרך יותר של הניסוי – הטארדיגריידים. חלק זה של הניסוי צפוי לארוך מספר חודשים. תיבחן הישרדותן של החיות שנחשפו ושלא נחשפו לחלל, ויתועדו תבניות הרביה שלהן. תהליך אומדן הנזק לדנ”א שלהן יחל בקרוב.
רק כאשר כל האנליזות הללו יסתיימו, נדע האם חלוצי החלל הטארדיגריידים אכן עמדו במסעם בחלל.

הכלים המחזיקים את הטארדיגריידים במסעם בחלל

תמונה שלישית : קפסולת הפוטון-M3, הנושאת את הטארדיגריידים, חלוצי החלל.

המקור : אוניברסיטת קריסטיאנסטד