חיות / מה פשר מבנה הראש הייחודי של הפטישן
מאת טים רדפורד
תצלום: טוד קנדי פטישן. הראש הוא חיישן ענק
חוקרים פתרו את התעלומה של אחד העיצובים המשונים ביותר בטבע – ראשו של הפטישן, שצורתו כצורת האות T.
עד כה אחד ההסברים המקובלים לצורת הראש המיוחדת היה, שבזכות עיניים הממוקמות במרחק רב זה מזה על קופסת-מוח מורחבת יכול הכריש לראות פלח גדול יותר מהעולם שסביבו, ולהתמקד בטרף בדיוק רב יותר. על פי סברה אחרת, הראש משמש כמעין מנוף הידרודינמי המסייע לבעל החיים הענק לתמרן במים ביתר יעילות.
אבל סטיבן קג'יורה ממכון הוואי לביולוגיה ימית הוסיף אתמול מידע חדש לתמונה. בהרצאה שנשא בכנס של האגודה הפיסיולוגית האמריקאית בסן דייגו טען קג'יורה, שהראש עוזר אמנם לכריש לתמרן במים, אך הוא מהווה גם חיישן ענק המסוגל לאתר את השדות האלקטרומגנטיים של טרפו.
ישנם כמה מינים של הפטישן: אורכם הממוצע 3.5 מטרים, אף כי הפטישן פגום החרטום מגיע לכשישה מטרים. הנקבות משריצות כ-20 עד 30 כרישים קטנים הניזונים מדיונונים, תריסניות, סרטנים, סרדינים, דגי חרב, בוריתנים, כרישים אחרים ולעתים גם בני אדם. הפטישנים קיימים על פני כדור הארץ 25 מיליון שנה.
לכרישים חיישנים אלקטרומגנטיים טבעיים על ראשיהם המשמשים כחוש נוסף. קג'יורה ספר את הנקבוביות האלקטרומגנטיות המכונות “האמפולות על שם לורנציני” אצל כרישים רגילים ואצל פטישנים שנלכדו בטעות ברשתות. הוא גילה כי לפטישנים צעירים היו חיישנים רבים יותר מלכרישי חול על שטח עור נתון. מכיוון שמלכתחילה ראשיהם של הפטישנים רחבים יותר, הניח קג'יורה שיכולות האיתור שלהם טובות יותר.
הוא צילם את הכרישים בעת ששחו: פטישנים תימרנו טוב יותר מכרישי חול, ופנו פניות חדות יותר במהירויות גבוהות יותר. אבל המבחן האמיתי היה כאשר קג'יורה הדליק פתיונות חשמליים במכלאת הכרישים ועקב אחר תנועותיהם בהילוך אטי.
הפטישנים נשכו את הפתיונות בכל הפעמים. לעומת זאת, כרישי החול לעתים החמיצו את האות החשמלי אפילו כשהיה במרחק עשרה סנטימטרים מהם. צורת ה-T לא העניקה לדגי הפטיש רגישות גבוהה יותר, הסיק קג'יורה, אלא איפשרה לחיישניהם לכסות אזור חיפוש רחב יותר. באופן כזה משתפרים סיכוייהם של הכרישים להיתקל בטרף ולחטוף אותו במלתעותיהם.
גרדיאן
https://www.hayadan.org.il/BuildaGate4/general2/data_card.php?Cat=~~~304273083~~~37&SiteName=hayadan
