סיקור מקיף

תוכניות הלימוד לחטיבות הביניים לא השתנו כמעט עשרים שנה, לא פלא שתלמידי ישראל נכשלים

כך אמר מנכ"ל משרד החינוך לשעבר, פרופ' שמשון שושני שעמד גם בראש ועדות להצלת החינוך, במושב שעסק בנושא "מדוע נכשלים ילדינו" בכנס הרצליה. קורא לקלוט מורים למתמטיקה בחוזים אישיים מכל מקור אפשרי

פרופ' שמשון שושני. צילום: יותם פרום, יח''צ כנס הרצליה
פרופ' שמשון שושני. צילום: יותם פרום, יח''צ כנס הרצליה

"המבחנים הבינלאומים שבודקים את מצבנו בתחום הבנת הנקרא המתמטיקה והמדעים הראו שמיקומנו נמוך -24 מתוך 49, וכי הוא ירד לעומת המבחן הקודם שהיה ב-2003, וזאת על אף ש-23% מתלמידי ישראל לא השתתפו במבחנים – בעיקר החרדים, בתי ספר קטנים, תלמידי החינוך המיוחד. גם אם נוציא את המגזר הערבי שמוריד את הממוצע שלנו, מדינת ישראל תימצא רק במקום ה-19 (במתמטיקה לדוגמה).

"גם המבחנים הפנימיים – המיצ"ב מראים על התדרדרות, ואם עוד בכיתה ד' המצב סביר בכיתה ח' למעלה ממחצית הנבחנים מקבלים פחות מ-40. גם כשמשווים את החזקים שלנו מול מדינות כמו ארה"ב ובריטניה רואים שאנחנו מפגרים אחריהם, וגם אם משווים את חמשת האחוזים התחתונים מקבלים תוצאות עגומות."

"חייבים להתגבר על כך משום שהדימוי העצמי שלנו יורד. האם איננו יכולים ל לעמוד בידע הכללי המקיף ברמה של אנגליה שעשתה קפיצה בלתי רגילה. ולא רק הדימוי העצמי שלנו, אלא גם מעמדנו בעולם נפגע. מערכת החינוך בישראל הייתה סמל ודוגמה למערכת שאפשר להתגאות בהישגים הלימודיים שלה, היום אנחנו מגלים שאנחנו פשוט לא טובים במבחנים. אנחנו פוגעים בעתיד של מדינת ישראל אם לא נתלבש על העניין הזה."

"הבעיה מתמקדת בחטיבות הביניים. המבחנים הבינלאומיים הם בכיתות ח' חייבים להתמקד בחטיבות הביניים מו' ועד ט. שכבת גיל אצלנו היא 100 אלף תלמידים. צריך להתלבש על 300 אלף תלמידים מתוך מיליון ומאתיים."

"לצערי יש אימפוטנטיות כי אין מיקוד בעניין הזה. אם לא נעשה דבר, נתדרדר משנה לשנה. הציונים במבחנים של 2007 היו גרועים יותר מהציונים של 2003. אין כאן שיפור. יש כאן ירידה. הם דומים לציונים של 1996. המטרה של התמקדות בכמה שכבות גיל תהיה שיפור הידע הכולל והמקיף של כל השכבות הללו עם יכולתם לעמוד בסטנדרטים בינלאומיים היא המטרה של מערכת החינוך. אם המיחשוב כאמצעי יכול לעזור נשתמש בו."

"ראשית עלינו לטפל בתוכניות הלימודים.שמונה מהפריטים במבחנים הבינלאומיים לא כלולים בתוכנית הלימודים. התוכנית האחרונה אושרה ב-1990, לתוכנית חדשה אין ספרי לימוד מאושרים. גם בחטיבות העליונות התוכנית נכתבה ב-1975. אני מקווה שהיא עודכנה. היום בחטיבות העליונות תוכנית הלימודים היא תוכנית בחינת הבגרות. חייבים לתת אישורים מיידיים לתוכניות לימודים חדשות בעיקר לחטיבת הביניים."

"בכנס הרצליה ב-2007 הופיעו אנשי חברת הייעוץ מקינזי וכתבו בדוח שלהם שהאנשים הטובים ביותר חייבים להגיע להוראה. לא יתכן שיימצאו מורים שילמדו למשל מתמטיקה או כל מקצוע אחר, שאינם בוגרי הדיסציפלינה, שאין להם תואר בתחום, שהם מורים כוללים שלא התמחו במתמטיקה. גם מי שהתמחה במתמטיקה והוא בוגר מתמטיקה חייב לשלוט בתוכנית הלימודים וחייב להתעדכן כל הזמן.

"חייבים להוציא מיד מורים טובים שמלמדים בשכבות הללו, לשלוף אותם מתוך המערכת ולאפשר להם להיכנס לכיתות. ואם אין מורים – חוזים אישיים, לגייס מיד מכל מקום אפשרי ולשלם למורים במקצועות הנדרשים בחוזים אישיים שכר גבוה."

על כך הגיבה שרת החינוך, יולי תמיר: "עסקנו בטיפוח המודל של החינוך האישי בבת ים שהפך למודל ארצי בחטיבות הביניים על השקעה בהכשרת תלמידים ומורים וגם בתוספת שעות כי אנחנו יודעים שהחטיבות הם החוליות החלשים. הקמנו בית ספר למנהלים, תוכניות לימודים, אתמול (יום ב', 2/2/09) סיימנו שלב מעניין בראשות יו"ר המזכירות הפדגוגית במשרד החינוך, ענת זוהר, של המעבר משינון לחקר כי המקום שאנחנו נכשלים בבחינות הבינלאומיות הן השאלות שעוסקות בחקר. בנקודות החשובות של הכישלון טיפלנו באמצעות החינוך האישי ואופק חדש."

שרת החינוך יולי תמיר: כל שנתיים יתווספו אלף כיתות חכמות

פרופ' יולי תמיר. צילום: יותם פרום, יח''צ כנס הרצליה 2009
פרופ' יולי תמיר. צילום: יותם פרום, יח''צ כנס הרצליה 2009

"במאה העשרים ואחת מחשבים ותקשורת אלקטרונית הם חלק בלתי נפרד מחיינו, בני נוער חיים בסביבות מקוונות ועושים שימוש יום יומי במחשבים ניידים/אישיים, טלפונים סלולאריים ומכשירים מתוקשבים אישיים אחרים. בית הספר חייב להשתלב בתהליכים אלו ולאפשר לכל תלמיד לרכוש כישורי למידה ההולמים את התקופה." כך אמרה אתמול שרת החינוך, הפרופ' יולי תמיר במושב שעסק בנושא "מדוע נכשלים תלמידי ישראל והאם בכוחה של המהפכה הדיגיטאלית לשנות את המציאות החינוכית?"

לדברי תמיר, ממחקרים בינלאומיים עולה כי למחשב ולתקשורת חשיבות בשיפור תפקודו של הלומד; הגברת הנגישות והשימוש המושכל בסביבות למידה ממוחשבות ומעוררות אתגר מחשבתי; ולפיכך יש לשלב בין הרחבת זמן ומסגרת הלימוד באמצעות שימוש בטכנולוגיות תקשוב לצורכי למידה בבית הספר ובבית לבין פריסת תשתית תקשוב לאומית לחינוך, הנגישה לכל תלמיד, מורה ומוסד חינוכי. כן מציעה תמיר להגביר את השימוש בטכנולוגיות מידע לניהול מערכת החינוך, וקראה לצמצם את הפער הדיגיטאלי.

"משרד החינוך (בשיתוף המשרד לפיתוח הנגב והגליל ואורט העולמי) ישלים בשנה"ל הנוכחית התקנת 1000 כיתות חכמות. הכיתות מספקות את מלוא העזרים הטכנולוגיים הדרושים לשם למידה אינטראקטיבית חווייתית. הכיתות מצוידות בלוח חכם טכנולוגי ואינטראקטיבי, עמדת מורה ממוחשבת ומקרן, המחוברים למחשבים הניידים שכל תלמיד מקבל במסגרת הפרויקט. משרד החינוך מלווה את ההתקנה בהכשרת מורים ובהכנת חומרי למידה"

עוד הציגה השרה תמיר את הפורטל הגדול של משרד החינוך: מדובר ב"שער רחב ידיים" הכולל מגוון קישורים לחומרי למידה, הוראה והערכה שפותחו במשרד החינוך, בגופים ובמוסדות חינוכיים במהלך השנים. פרטי המידע בפורטל הגדול כוללים: תכניות לימודים, חומרי הוראה ולמידה, פעילויות לימודיות, מאגרי מידע, כלי הערכה, מאמרים, מצגות, מערכי שיעור, מבחנים דפי עבודה ועוד. הפורטל הגדול על מגוון החומרים שבו משמש מאגר ידע ועזרי הוראה רחב ומהווה כלי עזר חיוני בעבודת המורה, תוך שיתוף הידע הרחב של כל מורה עם משתמשים נוספים.

"שפע של חומרי למידה מצוי במערכת ויכול לתת מענה מהגן עוד יב'. כולל הכנה לבגרות. מתחילה להיות מודעות של המורים לכלי הזה. הם מקבלים את הכלי, שומעים עליו, מתחילים להיות מצויים בו ולכן השימוש בו הולך וגובר. רואים דרישה עצומה של מורים לקבל את הכלים שיאפשרו להם ללמד באופון מתוקשב. והשלב השלישי שהתחלנו – הצטיידות של בתי הספר. אני מניחה שאחרי שנסיים את אלף הכיתות החמות ימשיכו להתקין בקצב הזה כל שנתיים אלף כיתות חכמות."

גילה בן הר, מנהלת מט"ח: המחשבים בבית יותר מתוחכמים מאלו שבבית הספר

גילה בן הר. צילום: יותם פרום, יח''צ כנס הרצליה
גילה בן הר. צילום: יותם פרום, יח''צ כנס הרצליה

מנהלת המרכז לטכנולוגיה חינוכית (מט"ח), גילה בן הר דיווחה על תוצאות סקר שערך המרכז בקרב אלף בתי אב שבהם מתגוררים ילדים בגילאים 6-18 בכל המגגזרים. לרוב המכריע מעל 80% יש מחשב בבית, הן במרכז והן בפריפריה והן במגזר היהודי והן בערבי, ומרביתם מחוברים באינטרנט.

ל-12% מהציבור היהודי אין מחשבים ו-8% (כלומר שני שליש ממספר זה) הם חרדים. עם תוכנית מחשב לכל תלמיד אני מקווה שנגיע גם אליהם. במגזר הערבי 15% אין מחשב, ל-85% מבתי האב במגזר הערבי יש לפחות מחשב אחד. ל-43% מהציבור היהודי יש 2 מחשבים ומעלה."

"מדינת ישראל היא אחת המובילות בכל הקשור לתקשוב בבתים. אנחנו רואים ילדים בגיל 3-4 נמצאים כאילו נולדו עם המחשב. רואים יותר ויותר שתקשוב יכול לשפר השגי תלמידים בבתי הספר. גם מחקרים מראים הסקר של TIMS 2007 אומר שתקשוב הן בבית והן בבית הספר משפר את השגי התלמידים. לא מספיק רק באחד מהם. חייבים להשלים את הפער בין הבתים לבין בתי הספר ורואים בשנה האחרונה שינוי רדיקאלי בין מיחשוב הבתים ובתי הספר.
"גם בסקר ענתה קבוצה גדולה של הורים כי היא סבורה שהבית מתקדם יותר מבית הספר. אם יקבלו את התוכנית הלאומית שאנו נציע לראש הממשלה ולשר החינוך הבאים, תוך שנתיים שלוש נראה שינוי שסביבת בית הספר תהפוך לסביבה עשירה. הרוב מדברים על רצף של בית ספר-בית, והמשמעות של סביבה עתירת טכנולוגיה בבית ובבית הספר. אחוז גבוה של הורים סבורים שהתלמידים לומדים פחות מדי באמצעות מחשב."

מחשב נייד במקום ספרי לימוד

"אלפי מורים נמצאים בסביבות המתוקשבות כאשר יש להם מקורות מידע, צריך להביא סיטואציות לימודיות לשולחן העבודה של המורה. ולספק להם תוכן דיגיטאלי, מאגרי מידע. אני רואה שתוך שנתיים שלוש התלמיד יגיע עם מחשב נייד שבו יהיו ספרי הלימוד הסרוקים והדיגיטליים עם תוספות של מורים על אותם ספרים, עם מאגרי מידע, סימלוציות ופעילויות במקום מבחן." אומרת בן הר.

"יש להקים רשתות תקשורת אלחוטיות בכל בתי הספר ולהוסיף כיתות חכמות. התחיל מיזם יפה של מחשב לכל מורה, שהגיע כבר ל-110 אלף מורים, והוכנסו מערכות לניהול הוראה והערכה ופורטל בית ספרי. אם כל זה ייושם באורח נרחב, נוכל להגיע להוראה איכותית. הנושא לא מורכב. עלות התוכנית ל-5 שנים 3 מיליארד שקל ל-3,000 בתי ספר – לא כולל בתי הספר החרדיים שלא רוצים בכך. מדובר במיליון שקל לחמש שנים לכל בית ספר– 200 אלף שקל לשנה לבית ספר הן עבור התשתית הטכנולוגית והן עבור התכנים הדיגיטאלים."

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

63 תגובות

  1. כנראה שאתם לא מבינים שהדבר האחרון שהשלטון במדינה רוצה זה ציבור שלא מתנהג כעדר.

  2. קצת על המצב כיום

    סיימתי את לימודי בתיכון בשנת 1977.

    ממוצע הציונים של מצטייני המחזור (אני לא בכללם ! ) חלקם מחוננים בתחום המתמטיקה והפיסיקה היה 90.
    כיום,נגשים תלמידים שקבלו ציון 90 לבחינות מועד ב' .הציון אינו גבוה מספיק !

    נתתי לחלקם לפתור בעיות מבחינות הבגרות של שנות ה-70. אסתפק ואומר שלא הו מקבלים 90 .

    מה קרה ?
    הייתי מסכם זאת כך.
    בתקופתי המורים לימדו כדי להרחיב את אופקינו.
    באותה עת ניתן למורה חופש פעולה לחנך את הנער לא רק על פי דרכו של התלמיד אלא גם על פי דרכו של המורה.

    היום מאולצים המורים ללמד כדי לרצות. (את מערכת החינוך,את ההורים,את התלמידים…).

    אני קובע ,קטגורית,שהלימוד מתוך השאיפה לרצות גורמת לירידה ברמת הידע הנלמד.
    בתהליך מתמיד מורידה מערכת החינוך את כמות ורמת החומר הנלמד,מרדדת את הידע התיאורטי ומחנכת לעצלות מחשבתית והסתייעות במחשבונים כתחליף למאמץ המוחי.

    המערכת מחליפה את המאמץ האינטלקטואלי במכשיר שעלותו מספר שקלים.

    לטווח הקצר,גורמת הורדת הרף לעלייה בציונים. בטווח הארוך נאלץ לשוב ולהוריד את הרף.והרצפה הולכת ומתקרבת.

    ילדינו מחוננים,ההורים שמחים והמערכת מרוצה.

    התהליך ברור, התוצאה אומללה.

  3. הסיפור הוא ככה. לתלמידי חטיבות הביניים יש כיום שלוש מקראות הנקראות מגוון. מגוון ז' ח' ו -ט'. ספרים אלו מקובעים ולא ניתנים לשינוי בניגוד למקראות התיכוניים שבהן פועלת חברה אחת לפחות שמוציאה מקראות משתנות. ושימו לב לשוס !!! משרד החינוך מסבסד ושותף במקראות לחטיבות הביניים !!!! וככה נמנע ממנו לעדכן את רשימת היצירות מדי שנה או שנים. בנוסף מגוון השייך להוצאת מעלות מחזיקה בחלק מזכויות היוצרים לסיפורים מסוימיםשמרד החינוך הכניס לתוכנית הלימודים, כלומר משרד החינוך בחר סיפורים שהוצאת מעלות מחזיקה בזכויות אליהן וככה מונע מגופים נוספים להיכנס כמתחרים למקראותהנקראות "מגוון".
    בואו אני ייעשה לכם נוסחא פשוטה:

    משרד החינוך שותף למקראות = משרד החינוך בוחר יצירות רק ששייכות להוצאת מעלות = תוכנית הלימודים בספרות לחטיבות הביניים לא משתנה = תלמידים לא מתקדמים = כשלון ידוע מראש.

    אני לא יודע אם מישהו ייקרא את התגובה הזאת אבל אם כן אשמח לשמוע תגובות בכלל על התגובה שלי והאם מישהו שמע פעם על הסיפור. ובהתחייבות כל הדברים פה נכונים ואמיתים אני מחליט כרגע להשאיר אצלי את מקורות המידע שלי .

    תודה א'

  4. אריה:
    לגבי הדרישות כיום – מדובר בשילוב של ציון פסיכומטרי וציון בגרות הנותן ציון משוקלל.
    כפי שצפית – הנה הקישור הרלבנטי לגבי אוניברסיטת תל אביב:
    http://www.ims.tau.ac.il/md/Ut/Smdp007_L.aspx
    אני התחלתי ללמוד בתל אביב בשנת 1970 כך שאת ידידתך לא פגשתי אפילו כבודק תרגילים.

  5. מיכאל
    לגבי מיון ללימודי מתמטיקה, איני יודע איך זה היום, אך בתקופה שלך וגם אחריך, אכן לא היו מבחני מיון וכבר בשנה הראשונה הייתה סלקציה טבעית (לא במשמעות שאנו רגילים לה) אדירה של נושרים מרצונם.
    סיבות אפשריות לאי קיום מבחני כניסה – אין מעבדות ועלויות אחרות כמו בפקולטות המבוקשות והסתמכות מודעת על הנשירה מרצון.
    האם ידועות לך הדרישות למתמטיקה כיום? (טוב אני יודע בטח תגיד – אפשר למצוא את זה ברשת או שסתם תשים קישור שנותן את התשובה).
    איפה ומתי למדת? אני מכיר מישהי שלמדה בת"א שנה א' ב- 73/74 ופרשה (ולא בגלל שלא הייתה טובה או לא אהבה) לטובת לימודי משפטים – ומצטערת על כך עד היום.

  6. רועי:
    מדובר בהחלטה של הכנסת שדווקא יכלה להחליט את ההחלטות שתיצורנה מצב אידיאלי ואף לדאוג ליישומן.
    החלטה שניתנת לקבלה וליישום היא החלטה ריאלית גם אם לא ריאלי מצדי לצפות מחברי הכנסת שיחליטו אותה.
    המשמעות של הביקורת היא שאינני מסכים עם ההחלטות שהתקבלו – לא בהכרח בגלל שאינן יוצרות מצב שהוא עדיף על המצב הנוכחי אלא בגלל שאינן אופטימאליות ואף מגבירות את הסינדול שלנו לטעויות שכבר נעשו.
    אגב – בטווח רחוק, אני חושש שההחלטות שהתקבלו אכן תיצורנה מצב יותר גרוע מהנוכחי בגלל התסריט אותו תיארתי של החלפה הולכת וגוברת של חומר לימודים מועיל בכזה שאינו מועיל ובגלל הישחקות יכולת הניבוי של המבחנים.
    יכולת הניבוי של המבחנים חשובה ביותר משתי סיבות מרכזיות:
    האחת היא שעם כל כאב הלב שתוצאה גרועה במבחנים אלה יכולה להסב לסטודנט המיועד – זה פחות כואב מבחינת התאמה הנמשכת שנה ואפילו יותר.
    כאשר אני נרשמתי ללמודי מתמטיקה לא היו מבחני התאמה ולכן התחילו – יחד אתי – עוד כארבע מאות תלמידים (זה לא צחוק! כל הרצאה נתנה על ידי שני מרצים במקביל בשני אולמות ענק).
    רק 30 מתור אותם ארבע מאות סיימו את התואר בהצלחה.
    השנייה היא שככל שגדל מספר התלמידים הבלתי מתאימים בכיתה נוצר לחץ להורדת רמת הלימודים.

  7. האידיאלי אמנם מושלם (מהגדרתו), אבל אני מעדיף להיות קצת יותר ריאלי. לא ניתן לסגור את מכוני הלימוד לפסיכומטרי מבחינה מעשית.

  8. אריה:
    אני חושב שניתן לאסור קיומם של מכונים כאלה.
    אחרי הכל – החוקים הם בשליטת הכנסת.
    נכון שהביקוש הרב מקשה על האכיפה אבל אם זה בלתי חוקי כבר יש בעיה לפרסם את השירות ולהציע אותו במחירים סבירים (במקומות שכל אחד יוכל להגיע אליהם וכדומה).
    אמנם מכוני ליווי מצליחים לעקוף מגבלה זו אבל מתח הרווחים שלהם בהתאם.
    אינני רואה מכונים המכשירים אנשים לשקר בהצלחה מול גלאי שקר או להצליח בהונאת מס ואני מניח שאם ייפתח מכון מסוג זה יימצאו דרך לסגור אותו.

  9. מיכאל צודק.
    המצב האידאלי הוא שלא תהיה הכנה לפסיכומטרי וכמובן לא יפרסמו תוצאות. הנבחנים יתמודדו מול שאלות לא מוכרות ותוצאות המבחנים יסווגו את הנבחנים. אז התוצאה של הגאונים תהיה 500 ולא 800, אבל זה בכלל לא משנה שהתפלגות התוצאות תהיה יותר נמוכה בסקלה ובלבד שהתוצאות ינבאו בצורה תקפה ומהימנה את ההצלחה באקדמיה.
    מאידך, איני רואה כל דרך מעשית וחוקית לאסור את ההכנה. ואולי כדאי לחזור לשיטה הישנה בה לכל אוניברסיטה ופקולטה מבחני כניסה משלה (לכאורה אין צורך שמתמטקאי ידע את כל המלים ה"קשות") אבל נראה לי שגם זה לא יתבצע מעשית, עקב כך שהאוניברסיטאות התרגלו ליעילות והחיסכון בפסיכומטרי, עם כל החסרונות שבו.

  10. במילים אחרות – אנחנו בדרך המלך להפוך את המבחן הפסיכומטרי לבעל יכולת ניבוי זהה לזו של מבחן הבגרות שהלימודים לקראתו – בניגוד ללימודים לקראת הבגרות – אינם מקנים כל מיומנות שנדרשת בחיים.

  11. רועי:
    לדעתי זה צעד בכיוון ההפוך. יצירת שוויון צריכה להיות מושגת על ידי סגירת מכוני ההכנה.
    אני כבר יכול לראות לנגד עיני איך בהדרגה יבטלו לחלוטין את כל חומר הלימוד של השנים האחרונות בתיכון כדי להקדיש את הזמן להכנה לפסיכומטרי על ידי עיסוק בשאלונים שילכו ויצטברו במהלך השנים לכמות עצומה של חומר חסר כל ערך ואיך עצם ההמצאה של שאלות חדשות (במקום ליקוטן של שאלות ממבחנים שכבר היו) תהפוך לאתגר צורך זמן עבור מנסחי הבחינות.

  12. מיכאל,

    אני מאמין שמדובר דווקא בצעד חיובי. כאשר לא מפורסמות התשובות הנכונות לפסיכומטרי, האנשים היחידים שיכולים ללמוד לקראת המבחנים בצורה יעילה הם אלו שהולכים לקורסים לקראת הפסיכומטרי. קורסים אלו עולים הרבה כסף, מבלי הבטחה להצלחה.

    כאשר יתפרסמו התשובות הנכונות לפסיכומטרי, יתאפשר ליותר אנשים – גם אלו שאין ברשותם ממון רב – להתכונן לפסיכומטרי בצורה יעילה יותר.

  13. הם ממשיכים להרוס:
    את תגובה 6 שלי פתחתי במילים " רמת הלימודים ירדה כי זה מה ש"העם רצה"".
    מסתבר שהעם ממשיך לרצות.
    כיום, לאור האינפלציה שגרמו לערכה של תעודת הבגרות עם בכך שעשו אותה "שווה לכל נפש" – גם הנפש הטיפשה והבטלנית ביותר, דורשים מקומות העבודה השונים תואר אוניברסיטאי כלשהו.
    כבר שנים פותחים לשם כך כל מיני פקולטות למדעי הדשא ומלמדים כל מיני מקצועות שמקנים תארים ריקים מתוכן אבל ממש בימים אלה מתבצע צעד נוסף בכיוון שנועד לרוקן מתוכן גם את התארים האוניברסיטאים.
    לאחרונה חוקק חוק המחייב את פרסום התשובות הנכונות במבחן הפסיכומטרי כדי שאנשים יוכלו ללמוד טוב יותר למבחן הבא.
    האוניברסיטה מקבלת תלמידים על סמך שני קריטריונים – הידע שלהם (שאמור להתבטא בתעודות הבגרות ובמבחנים מקצועיים שונים) והאינטליגנציה שלהם (שאמורה להתבטא במבחן הפסיכומטרי).
    לכאורה – גם הידע שצבר התלמיד עד כה הוא ביטוי לאינטליגנציה שלו אבל בגלל האינפלציה שהזכרתי ובגלל השוני הגדול בין בתי הספר ותכניות הלימוד כמו גם החשש לעזרה בלתי הוגנת שקבלו תלמידים בבחינות הבגרות, דרוש מדד אינטליגנציה נפרד המנטרל השפעות אלו.
    אינטליגנציה היא היכולת להתמצא במצבים בלתי מוכרים ולכן מושתתים המבחנים הפסיכומטריים על שאלות שמערכת החינוך אינה עוסקת בשכמותן בדרך כלל כיוון שפתרונן אינו נדרש בשום מסגרת אמיתית בחיים.
    הרעיון הוא שתלמיד שמצליח לפתור שאלות שמעולם לא נתקל בשכמותן אכן מסוגל להתמצא במצבים בלתי מוכרים.
    כ"חיסון" נגד יכולת הניבוי של המבחנים הפסיכומטריים קמו בשנים האחרונות כל מיני מכונים המכינים תלמידים לקראתם.
    לדעתי היה על מערכת החינוך לאסור על קיומם של מכונים אלה כיוון שהם – כצפוי – פוגעים ביכולת הניבוי של המבחנים הפסיכומטריים בעשותם את סוגי השאלות הנשאלים בהם למוכרים.
    מעבר לפגיעה ביכולת הניבוי – מכונים אלה גם יוצרים העדפה למי שמסוגל לממן את ההכנה לבחינה וגם מכלים את זמנם של התלמידים בלימוד חומר שאינו מועיל לשום דבר חוץ מליכולת לעבור בחינה פסיכומטרית (בניגוד לחומר הלימוד הרגיל המקנה מיומנויות שנחוצות בחיים).
    אז זהו – מערכת החינוך לא רק שאינה אוסרת את קיומם של מכוני ההכנה לפסיכומטרי אלא שהיא ממשיכה לאסור מלחמה על יעילותו וכיום היא מחייבת את פרסום התשובות הנכונות של המבחנים כדי לאפשר למי שבמבחן הראשון התברר שאינו אינטליגנטי די הצורך להתחזות לאינטליגנטי במבחן הבא.
    זה אנטי-מחיקון מן הסוג הטיפשי ביותר שניתן להעלות על הדעת אבל אנשים בכירים ביותר אותם שמעתי הבוקר בחדשות כבר יוצאים למלחמה נגד כל גורם שפוי שמעכב את הפעלתו.

  14. אני מורה לשעבר , עם תואר במתמטיקה (לא חינוך מתמטי) ותעודת הוראה , שעזב את המערכת לאחר 13 שנות עבודה. לצערי, אין שום דבר חשוב במה שאומרים כל הכותבים במאמר המערכת הנ"ל . לדעתי , הבעיה האמיתי היא , שאנחנו המורים הפכנו לבייבי-סיטרים ולא מצליחים ללמד כמו שצריך, ורוב הזמן הולך על שטויות ולא הוראה פרופר . ביום שתלמידים יגיעו לבית-הספר בלי פלאפונים ועם נכונות אמיתית ללמוד ולא רק להעביר את הזמן בבטלה ( כי ההורים לא רוצים אותם בבית) , אולי אני אחזור.
    בינתיים, שמישהו יחשוב כמה כסף בזבזה עלי (ועוד מורים רבים נוספים שעזבו ) המדינה להכשרה , ואולי סוף-סוף יתעוררו ויבינו שישנה כאן בעיה אמיתית , שלא רק בדיבורים ניתן לפתור אותה.

  15. לאח הקטן:
    לפי מה שזכור לי מדברי יהודה עצמו – הכתבה שהכין בעניין דווקא כן פורסמה – גם אם לאחר התלבטות.
    הטכנולוגיה שהציע אינה זו המקובלת כיום וגם את זה למדתי מתגובותיו – הוא הציע לצייד כל חללית בלווין משלה.
    כאשר כתב את הדברים כבר היתה הטכנולוגיה (שהיום היא בשימוש) עמוק בשלבי הפתוח ופרסומים רבים אודותיה כבר היו בנמצא. את הטכנולוגיה שהציע יהודה – אף אחד לא מתכוון ליישם עד היום.
    הכתבה "להלחיץ את הגלקסיות" היא אוסף אדיר של טעויות מכל סוג אפשרי וגם אם היא מכניסה סוף סוף את המסה האפלה לעולמו של יהודה היא אינה עושה דבר לעולם המדע.

  16. למיכאל ונקודה,

    כתבה אחת לדוגמא היא רק"ז – יהודה הציע לצרף לחלליות רכב רובוטי קטן שיאבחן ואולי גם יתקן בחלל. המאמר נפסל על ידי אבי וטל אז, היום הטכנולוגיה היא קונצנזוס !

    "להלחיץ את הגלקסיות" יש לדעה זאת חשיבות מדעית. לדעתי האישית יהודה הכניס בדלת האחורית את המסה האפלה – הוא ראה אותה כמעטפת חלקיקים מסביב לגלקסיה (בהתאם לרוב המדענים). החשיבות שיהודה מצא (לדעתי) היא שניתן אולי ללמוד על המסה האפילה בעקיפין על ידי הנחה שמדובר בהתנהגות גזית רגילה. זאת צורת מבט מעניינת שלא שמעתי עליה ויתכן שמנקודת מבט זאת ניתן יהיה לחלץ מידע נוסף על המסה האפילה.

    אז מי כאן בת היענה ? ? ?

  17. ליהודה:
    אתה סתם טוען שאנחנו גמלים ואינך מביא ולו עדות אחת לדברים.
    הצעתי לך להביא דוגמה לנושא רציני שנפסל כאן לפרסום ולא עשית זאת.
    הצעתי לך לעמוד מאחרי טענותיך ולהצביע על עיתון או אתר מדעי המפרסם תיאוריה שהוא בטוח שהיא שגויה ללא ביקורת וגם לכך לא נענית.
    בקיצור – לא סיפקת שום ביסוס ולו לטענה אחת מטענותיך.
    אין סיכוי שאנחנו נמציא לעצמנו דבשת רק בגלל שאתה אומר שיש אחת אבל מסרב להראות אפילו רמז אחד לקיומה.
    את הנתונים שבידי הולמת יותר הטענה שאתה בת יענה.

  18. הוגין:
    קשה לדעת מה את בדיוק רוצה לומר אבל ברור שבתיאורך את המחדל כניסיון להיות ככל העמים את טועה כיוון שכפי שהמיצב מראה – הצלחנו לעבור ממצב של טובים בהרבה מכל העמים לגרועים בהרבה מכל העמים.
    לדעתי איש לא חשב כאן ל העמים. זו הייתה בסך הכל גישה סוציאליסטית מלווה בפופוליזם של הממשלה שנכנעה ללחץ האספסוף שדרש שכל אדם יהיה זכאי לתעודת בגרות.
    נלוו לזה פזיזות וחוסר אחריות של כמה מטומטמים שהחליטו שהם יודעים כיצד צריך לחנך אחרת למרות שהחינוך שהיה לפניהם עבד כמו שצריך.
    אני יכול להעיד על עצמי שחזיתי את התוצאות הללו מראש. דברייך מעידים על כך שאת לא.
    לכן אני כועס על הטמטום ואת לא.
    מה שלא יהיה – מעבר לתיאור הבעיה וסיבותיה – תיארתי גם דרכי פתרון אפשריות.
    לא התייחסת אליהן בדברייך אבל זה לא ממש חשוב לי. אחרי שכתבת תחילה שבעצם לא אמרתי כלום הבנתי כבר שמשהו בגישתך לנושא אינו מכוון לעניין אלא אלי.

  19. מיכאל ונקודה
    חשבתי שאני אראה תגובה מעניינת של הגמל על מצב הדבשת שלו אבל הגמל מעדיף שלא לראות את דבשתו. אולי באבולוציה מסויימת הוא כן יסכים להתבונן.
    עד אז, גמלים יקרים תמשיכו לדבר על יהודה אם זה מוצא חן בעינכם.
    אני את הויכוח כאן סיימתי.
    נחזור לכדורגל, שם לפחות יש משחק מצוין.
    לילה טוב
    סבדרמיש יהודה

  20. מיכאל:
    טוב ,אז בכללי כך אני רואה את העניין .
    א.פעם היה חזון מולדת משותף ויכולת לעורר את הילדים והנוער לאותו חזון נפרץ שנגע בכל אחד ואחד על-פי נטיות לבו ושכלו.
    לא היתה שום בושה להשתלם בכל תחום וחונכנו כך,ש'כל מלאכה מכבדת את בעליה' חזון הקמת הארץ היה בראש העניין וכל אחד ראה עצמו חלק מאותו 'חזון הקמה:
    בנקודה מסויימת החזון המשותף מיצה את מרכזיותו/ליבתו.
    ב.אחר כך להבנתי,התחילו גלי ההפרטות בכל מגזרי האוכלסיה וכל המשתמע מכך הוא הכניסה לתחום המשחק הבינלאומי והשוק העולמי שתפס את האידיאולוגיה המרכזית.
    מערכות חינוך מטבען נסחפות אחר גל של 'הכשרה' לפי עיצה וביקוש ה'נחשבים'לעתידיים/או נושאי רווחים.
    ג. תשוקת הרבים בכלל (לדבריך:העם בחר)להיות ולהדמות לכל אחד אחר,, הנושא כאילו 'מותג חברתי נחשב,,' וגם אם לא תואמים ועונים באמת לאישיותם הפנימית גרפה את כל מערכת החינוך לאחידות שאמורה להיות הלימה(מילה מכוערת,,)לכל שכבות האוכלוסיה .
    מה שראינו היום (בבחינות המיצב) הוא מגדל בבל מתנפץ לרסיסים של תערובת-רצונות כוזבים ש'רצו לרצות' את ההמון הכוזב של אמביציות שווא:ולספק את ה'סחורה' הנדרשת(בכל מחיר ובכל רמה,,) גם ל-הללו : ש'רצו-אך לא יכלו' ומקומם יכול היה להיות מכובד
    בנישות ומגמות אחרות בחיים.
    כאן תם מבחינתי עידן ילקוט הכזבים של חנוך לעם על פי דרכו , לכל השלכותיו.
    ****
    מכאן והלאה,לי אין שום דיעה וידיעה לאן מוביל פני הדור הבא ,שהיום כאמור בחטיבות הבייניים וכובד המערכת מאוס עד עייפה בעייני כ-60 אחוז מתוכם אם לא יותר,ומצאו את מפלטם במחשבים,,
    ובקיצור:רשמת כאן כמה 'חוקי חמורבי'/'נוסח מיכאל' לפתרון הבעייה,,,
    יתכן שעם חלק ממסקנותייך הנחרצים בחלק א' אפשר להסכים אך לאו דוקא ,,להאשים,,
    ואין לי חשק ורצון להכנס איתך ל'שיפוט ולדבר בגנות',,
    יתכן וישנו טעם לפגם בתפיסותייך המייצגות רק חלק זעיר באוכלוסייה והשוללות בתיעוב תפיסות אחרות שאין לחלקם מענה (ואולי כן ולא הבינותי לחידודייך),ובמיוחד,אם ברצונם ללכת בדרכם ולא בדרכך.
    עליך לזכור שלא כולם בעלי נטייה ריאלית (עם ובלי שיטת גטניו-הבדידים?)לא כולם בעלי נטייה הומנית ,,(מעטים מבינים עברית,כולל המורים:))?
    ואולי ישנן מגמות רבות טובות וחביבות שאינן באות ליידי ביטוי ויכולת התימרון להגיע אליהם מסובכת מידי וללא שום הצדקה עניינית.
    כאמור,מדובר בגילאים הרכים של התיכון ובתהליך של בניית חזונם ה'פנימי'/או על פי מרכזיות כלשהיא,,,

    ???

  21. חינוך זה ענין של תקצוב.
    ככל שנמשיך לצמרת השלטון להמשיך לבזבז את כספינו, לא תהיה רפורמה.
    האינטרס של בעלי השליטה הוא להשאיר את העם טיפש ולא משכיל בכדי שיהיה יותר קל לשלוט בו.

  22. שלום רב

    מתארגנת קבוצה של אנשים המעוניינים ברפורמה א-פוליטית במערכת החינוך.
    נשמח אם תיצרו עימנו קשר בטלפון 050-7710149

  23. יהודה, אני מדבר לנושא ולעניין. הבעיה זה איתך, יש לך רק עניין אחד. והוא: "יהודה"והתאוריה שלו. שום דבר אחר לא מעניין אותך, וזה נהיה מטריד.

  24. יהודה:
    אתה מנסה ליצור מצג כאילו לא מדובר בך אבל זה פשוט מצג שווא.
    אמנם כתבתי את דברי לפני שהתפרסמה התגובה בה כתבת במפורש שאינך מדבר על עצמך אבל כבר הצלחתי לנחש שזה המצג שתנסה להציג ולכן התייחסתי גם לכך – למרות שידעתי שמדובר במצג שווא – ונתתי לך הזדמנות לענות ברצינות וגם להבין שקלטתי מה אתה מנסה לעשות.
    קרא שוב את הפסקה האחרונה בתגובתי הנדונה.
    אני מצטט כאן:
    " לדעתי מה שחורה לך הוא שמסרבים לפרסם תיאוריות שהוכחו כשגויות ושאתה משום מה עדיין דבק בהן אבל יודע מה? דעתי אינה חשובה. אולי תספר לנו אתה על תיאוריה רצינית שאבי סירב לפרסם?"

    האם זה מקרי שכל תגובתך מנסה לטשטש את עצם קיומה של פסקה זו?
    האם זה מקרי שלא נענית לאתגר שהיא מציבה בפניך?

    לדעתי אף אחת מעובדות אלו אינה מקרית אבל אתה עדיין מוזמן לנסות להיענות לאתגר.

  25. הוגין:
    קודם כל, כדאי שתביני שהכישלון במיצ"ב הוא ביחס לכלל העולם כך שלא מדובר על הילדים של היום או על אלה של הלילה – מדובר בילדי ישראל.
    חוץ מזה – אין כל הצדקה לכך שהמורים יהיו חנטרישים.
    אם יהיו לתלמידים מורים טובים – הם יהיו תלמידים טובים ואכן כל מי שאני אי פעם לימדתי הצליח – גם אם לא הייתי אמא או אבא שלו.
    אינני יודע כיצד הצלחת לא לשים לב לכך שתגובתי עליה התלוננת הסבירה (בין השאר) מדוע המורים הם גרועים ומה ניתן לעשות כדי להביא לכך שיהיו מורים טובים. כמובן שתגובה זו דברה גם על דברים נוספים שבהם לא נגעת בדברייך.
    דברתי גם על הניסויים הנעשים במערכת החינוך שנזכרים בתגובתך ליהודה (האם אמרת שלא אמרתי דבר רק כדי שתוכלי להעתיק את דברי ולטעון שאת אמרת אותם?).
    את טועה קשות בהבנת השפעתם של ניסויים אלה. השפעתם אינה בהעברת האמביציות של האנשים החולניים שתכננו אותם אל התלמידים אלא בכך שתלמידים אלה אינם לומדים את החומר.
    מי שלמד חשבון בשיטת הבדידים לא למד חשבון ומי שלמד לכתוב בשיטה של "מילים שלמות" לא יודע לכתוב ללא שגיאות כתיב.
    אדם שנפל קורבן לניסויים אלה אינו מפתח אמביציה כלשהי – הוא מפתח רגשי נחיתות וחוסר ישע. הוא עלול גם להסיק שבתחומי הידע האמיתיים לעולם לא יצליח ולכן כדאי שיעבור לתחומי השרלטנות כמו קריאה בקלפים ובקפה.

  26. סלח לי מיכאל , מילא נקודה לא הבין את דבריי, אבל אמרת במפורש שכל המאמר לא קשור אלי ולתיאוריה שלי, מה כל כך קשה להבין פה. אתם חוזרים וחוזרים על המסה האפלה.
    כניראה בסתר ליבכם היא מאד מפריעה גם לכם?. אז אולי בכל זאת משהו חדר לכם לראש? אבל זה בסוגריים כי שוב תענו על הגישה החינוכית והמדעית באתר שאותה אני מעלה!
    עצוב שזו הבנתכם את הנאמר ושאנכם מסוגלים להתרומם מעל הקיבעון שלכם . אתם לא מסוגלים לענות בלי לחשוב על דיעותיי הפרטיות, אז צר לי עליכם והוי למדע ולחינוך שאנשים כמוכם רוצים לשדרגו.
    אבי, אולי אתה מבין את דבריי?, אולי אתה תופס שלא מדובר עלי?,
    מישהו מקבל שלא מדובר עלי?,
    שאם לא כן , התייאשתי.
    סילחו לי, אבל אני יוצא למספר לקוחות ולא אענה עד הערב.
    יום טוב
    סבדרמיש יהודה

  27. יהודה,
    אינני חושבת שהילדים של היום צריכים את המורה במערכת החינוך על מנת להעביר את גישתך ,במקרה זה הקוסמולוגית,או של מישהו אחר.
    הילדים של היום חשופים יותר מאי פעם לאינטרנט העולמי והם שולים דרכו כל מידע שמסקרן אותם.כך ,שאם רצית לקחת טרמפ' על פתיחות 'מחשבה מדעית' במערכת בשימושך במילה 'חינוך' הרי שכאמור אין צורך,,תודה ,,ישנה רוויה,,ואפרט:
    מזה שנים רבות נראה על פניו, שכל אדם 'משפיע במערכת'המאמין בתאורייה מסויימת או גישה חדשנית/ או 'מקורית' כ-שלו, מנסה את תורתו על ילדי בתי-הספר.
    הילדים של הדורות האחרונים הפכו לנסייני שיטות שונות ומשונות של מבוגרים תחרותיים ואמביציוזים ,אין לכך שום קשר מהותי ל'חינוך-ערכי' אלא לתוצר ילדים הדומה/או מחקה את עולם ה'מבוגרים' התחרותי וכל היוצא מכך,,כפי שבא לידי ביטוי ,,בילבול ו'אובר-אובר האבסה'.
    ומיכאל:
    הילדים של היום אכן מורדים בדרכם המיוחדת בכל 'בעלי החשיבות' שאין מאחוריהם מאום.
    הם מבינים טוב -טוב ומהר לאיזה עולם הם משתייכים,חשופים לתקשורת,חשופים למידע ואינם כלל עיוורים לעולם הסתירות שהם מצויים בו.(ולכן,אין טעם למכור להם 'לוקשים' או ל'חפור' להם ,כלשונם,,).
    בסופו של דבר ,כתחילתו:הכל מתחיל מהבית ונגמר בבית,,ושום מערכת חינוך או 'פוליטקאים' מתחלפים במערכת לא ישנו הרבה.
    אבל,,מי אני כי אלין,ומי אני שאנטרל משאת נפשם של אחרים לשנות,,
    בלאו הכי המגמות העולמיות משתנות מרגע לרגע ואין מדובר רק בתשתית המקומית/ישראלית אלא בהשפעות עולם שכבר איננו יכולים או רוצים להתבדל מהם,,ואישית לי אין שום יומרה תחרותית /לאומית מולם.
    כאמור:אני רק צד 'שולי' בפאנל.(בלתי תלוי,,,).

  28. הוגין:
    את פשוט מקשקשת.
    כל מעורבותי בחינוך בעבר הייתה בתיקון הנזקים שעשתה במסגרת שיעורים פרטיים שנתתי כסטודנט. מה השטויות האלו של קבוצת הגיל?
    למה את בוחרת בגיל ולא בגובה כמאפיין?
    הילדים שלי (ברוך אני) זכו לחינוך מצוין וכך גם ילדי כל קרובי.
    אני מודה בכישלון מערכת החינוך לדורותיה.
    בעיני את הוכחה לכך שגם הדורות הקודמים לא עשו עבודה מי יודע מה.
    אינני חי בשום אשליה ובאשר ל"מתקנת" הרי שתיקון של קלקולי מערכת החינוך עשיתי על ימין ועל שמאל.
    כל תגובתי הראשונה (כמו כל תגובותיי בכלל) היא תכליתית, בהירה ומובנת לכל בר דעת.
    אם אינך מבינה פסקה ספציפית את מוזמנת לשאול.
    אם תמשיכי בנפנופי ידיים כלליים שכל תכליתם להכפיש אפסיק לענות לך.

    יהודה:
    עכשיו כבר ממש לא ברור מה אתה רוצה.
    אני בטוח שאבי יהיה מוכן – רק כדי לזכות ב"שקט תעשייתי" לפרסם מאמר בשם "יהודה כופר בקיומה של המסה האפלה" שכל תכנו "מה זה – השתגעתם? פי 10? פי 100? פי 1000? כל מספר זוכה?!".
    אני רק חושש שאתה לא היית רוצה לפרסם מאמר כזה.
    כנ"ל לגבי מאמר על "לדעת יהודה אין חורים שחורים" שתוכנו "מה זה? השתגעתם? אתם חושבים שאתם יודעים את החוקים במקומות שלא הייתם בהם? אתם תמימים עד כדי כך שאתם מאמינים בעיקרון הקוסמולוגי? תתבגרו!"
    כנ"ל גם לגבי מאמר הטפת מוסר על האנרגיה האפלה.
    לדעתי מה שחורה לך הוא שמסרבים לפרסם תיאוריות שהוכחו כשגויות ושאתה משום מה עדיין דבק בהן אבל יודע מה? דעתי אינה חשובה. אולי תספר לנו אתה על תיאוריה רצינית שאבי סירב לפרסם?

  29. אני מצטט כאן את דבריו של אבי בליזובסקי שאמר לי שהוא מודע לכך שמעשיו עשויים לגרום לוויתור על פרסום רעיונות חדשים והוא כנראה לא היה מפרסם את רעיון המסה האפלה, היקום המואץ ואפילו המפץ הגדול ותורת היחסות אם הם היו מובאים אליו לראשונה. ועל זה אני מיצר מאד!
    אני רוצה אתר מדעי שאני מראש אדע שרעיונות אלה לא ייזרקו גם במחיר של דיון במאות רעיונות "שטותיים" אחרים.
    ומר נקודה, אולי תפסיק כבר, האם אתה לא תופס שמדובר כאן על המדע והחינוך בארץ ובכלל לא קיומו של יהודה?, די, תענה לנושא.
    ולגבי רועי, האם המעט שהידען עושה בפרסום דברים שסוכמו מפרסומים בעיתונים המדעיים מספק אותך?, זכור על איינשטיין והמפץ הגדול ואפילו על המסה האפלה שכה יקרה לכם לא היית יודע מהידען. תמיד היית ניגרר אחרי הידע של אחרים, וזה, אם אינני טועה ניקרא פיגור. אני בטוח שהידען עם צוות הכותבים בו היה מצליח לבנות מערכת פחות צנזוראלית שרעיונות טובים לא היו ניזרקים (לפחות חלק מהן)
    אז כשאתם בידען, המדברים בשחצנות על מצב החינוך בארץ, זיכרו שהגמל לא רואה את הדבשת שלו וכדאי לו להסתכל לפעמים במראה. וסליחה שאני קצת בוטה, אבל זה עדיף מלשבת בשקט ולראות את הטעויות בגישה המדעית הנעשית כאן.
    אני את שלי אומר ובכאב, זה עדין אחד האתרים המדעיים הטובים בארץ וכל יום אני נכנס וקורא בשקיקה את הפרסומים והתגובות.
    אל תאשימו אותי שאני רוצה יותר, כי זאת מהות המדע.
    יום טוב
    סבדרמיש יהודה

  30. יהודה,

    יש רעיונות לא קונבנציונליים (למשל, הפיזיקה של גולש הגלים), ויש רעיונות שנפסלו לאחר בדיקה מצד הקהילה המדעית (כתיאוריית לה-סאז' ודומיה).

    'הידען' בהחלט מפרסם רעיונות לא-קונבנציונליים ותיאוריות חדשות, לאחר שהוא מוודא שיש להם בסיס מדעי מהימן, אבל נמנע מפירסום תיאוריות שנפסלו, כבריאתנות ותיאוריית לה-סאז'.

    האם באמת כל-כך קשה לקבל שעולם המדע, ואתר 'הידען' בפרט, פתוחים לתיאוריות חדשות, אבל לא לתיאוריות שכבר נסתרו?

  31. יהודה, מדוע זה נראה שקיומך מוגדר מכך שאחרים יכירו את דעתך על המסה האפילה?

  32. לאבי רועי ואחרים

    אולי לא הייתי צריך להביא את דעתי על המסה האפלה כדוגמא מצונזרת, כי מה שחשוב כאן הוא העיקרון, צר לי אבי, אבל עם כל העבודה המדעית הברוכה שאתה עושה, אתה חלק של המערכת המאובנת. נקודה. ברגע שאתה מחליט לבלום את המקוריות, אינך שונה מן האחרים שבגללם החינוך בארץ הוא כמו שהוא!
    אני מבין את הבעיתיות שלך עם כל אוסף השטויות שמביאים לך אך אתה חוטא למדע אם אתה מבטל את כולם על הסף ואז לבטח אתה שופך את התינוק עם המים.
    אני לא מבין גם מדוע אני צריך להפסיק לנסות לשכנע אנשים בדעותיי. כאילו אם לפני שנתיים דיברתי על זה אז אסור לי לדבר על כך יותר. אני מבין שאתם , הבטוחים במסה האפלה ובנוסחת ניוטון למרחקים קוסמולוגיים רואים בי מטרידן. אבל, אני בטוח שאין הוכחה לניוטון במרחקים ולכן כל מה שמוסק מכך- מסה ואנרגיות אפלות, לא מבוסס לחלוטין.
    אני שוב חוזר ואומר, אני יודע אבי שכל מה שאתה עושה הוא דוקא כדי לקדם המדע וכדי לא להטעות תלמידים הניכנסים לידען, אבל אני חושש אבי שאתה דווקא פוגם במדע בגישתך הבררנית.
    הצעתי לך לעשות מדור לכל מיניי קונספירציות שכל אחד יוכל להביא לשם רעיונות לא קונבנציאונאלים. אבל כניראה שלא בא לך.
    חייב להיות לך חלק בחדשנות מדעית.
    עד כאן
    לילה טוב
    סבדרמיש יהודה

  33. כדי לשפר הת מערכת החינוך דבר ראשון יש לזנוח את ההנחה השגויה שכל הילדים שווים.
    הקטלוג של כל הילדים במספר קבוצות מצומצם (לדוגמה גאון, נורמלי, אוטיסט) הוא לא נכון ופוגע בכל הילדים.
    צריך בשלבים המוקדמים מאוד לזהות את התכונות המיוחדות לילד, ובו להשקיע בעיקר.

    כלומר, במקום חלוקה גאוגרפית, יש להקים פקולטות של בתי ספר למקצועות שונים.

    (כצעד ראשון יש לשלוח את רוב חברי הכנסת לבתי ספר לילדים מוגבלים ואז תבוא הישועה.)

  34. מיכאל:
    בבקשה,אל תתיימר בדברים שאינך קרוב אליהם יותר.
    כל נסיונות המערכת החינוכית פגומה מזה שנים רבות, ואל תוציא את עצמך מאותה קבוצת גיל שהשפיעה על המגמה השלטת היום במערכות המצויות במבוכה כללית.
    לפחות תהייה ישר להודות גם בכישלון בני דורינו ואלו שקדמו לנו.
    אך כנראה שגם אתה כרבים,,עדיין באשלייה 'מתקנת',,
    אך,אם אתה רוצה עדיין תמצת ישר ולעניין את עיקרי ה'תכלס' התוכני שהצבת בתגובתך הראשונה.
    להבדיל ממך,אני אכן קוראת בעיון ותשומת לב-מירבית את דבריך ואינני מכריזה עליהם כשטויות על הסף ,אם אינך נוגע לעיקר!

  35. הוגין:
    מה הקשקוש הזה?
    את מנסה להציג את הכשלון במבחנים כמרד בלוקשים?
    את כנראה באמת לא מבינה כלום.

  36. סוניק קיפוד,
    בצער רב,עלי להודות בפניך , שאנו דור המזדקנים,,בגדול?נכשלנו.
    הרבה אין לנו מה להציע אלא 'שק דיעות קדומות מורעלות בחיצי ביקורת' בדומה ל'נקודה' המומחה לעניין זה ומיכאל ה'בוס' האולטימטיבי שמנסה בשארית כוחותיו ואונות- מוחו הפוריים,, להשליט סדר חדש על דור הילדים המופלא המורד זה מכבר ב'לוקשים' שמוכרים לו .
    יהודה שלנו ,פרש זה מכבר לבלוגו הנחמד 'מדע וטבע' ואולי יאות שוב להצטרף אלינו מפעם לפעם,,
    אך אם תחפצי בפאב הידען בכוס בירה,עליך בכל זאת לבקש מאדון היגס את ברכת הכנסת האורחים.(הוא נחמד,כשמתייחסים אליו בכבוד,,)
    אבל,,אולי לך יש רעיונות רעננים איך לשפר את מערכות החינוך לטווח ארוך,,(טיפ קטן:שוק התעסוקה העולמי משנה קצת כיוונים/ראי אובהמה ,, ונראה לי שגילאי הנוער של עת זו 'מריחים' את העניין ולכן הם נוטים יותר להתמקצעות בכיוונים אלו ואחרים ופחות נסחפים אחר ה'דחיפה' המערכתית/תחרותית המנסה לשווא לפמפם להם צרכים שאינם לרוחם כלל),,

    מעבר לזה,כפי שיכולה את להבין ,קטונתי מול גאוני האתר,,,

  37. יהודה:
    הדרישות שלך קצת מפתיעות.
    האם אתה יכול להצביע ולו על עיתון או אתר מדעי אחד המפרסם ללא ביקורת דברים שהוא בטוח שהם שגויים או שגם קיומו של כזה נוהג במדע הוא תיאוריה שגויה שאתה מנסה לגרום לאתר הידען לפרסם?

  38. יהודה, אף אחד לא מצנזר אותך, אתה בתגובות יכול לכתוב מה שאתה רוצה, אבל אני לא יכול להתמודד עם תיאוריות שטוענות שאין מסה אפלה, עם תיאוריה לפיה יש דרך סודית שאי אפשר לספר עליה בהוצאת גנים של חיידקים מהגנום האנושי. אחרים בטוחים שהתרופות נגד הפרעות קשב וריכוז הינן אויב העם, וכפי שראית אתמול, יש כאלה שבטוחים שחיסונים זה דבר רע (לפחות רועי ניסה לשלול את הטענה), ועוד אינסוף תיאוריות שמתיימרות להיות מדעיות בדרגה כזו אוחרת, שמאחוריהם עומדים אנשים שונים, חלקם אנשים טובים כמוך. מכיוון שאין לי את המשאבים שיש לנייצ'ר ולסיינס, קשה לי להתמודד עם דיעות כאלה, והיות ובעברית יש אינסוף אתרים שמפרסמים הכל בלי שום ביקורת, למה צריך דווקא להטפל לאתר שמנסה להכניס סטנדרט כלשהו.

    נכון שהתיאוריה שלך לא דומה למשל לבריאתנות שהיא מחוץ לכלל לחלוטין אבל עדיין היא מחוץ לקונצנזוס, ואף אחד לא מונע ממך ולא מנע ממך להציג אותה בתגובות לכתבות אחרות. אני משתדל להסתמך על מקורות קונבנציונליים, אם אתחיל לפרסם את כל התיאוריות שמחוץ לקונצנזוס, לא תהיה לאתר הידען לגיטימציה. במה הוא יהיה שונה מערוץ הניו אייג' ב-NRG לדוגמה?

  39. יהודה,

    האם אתה ומיכאל לא דיברתם כבר כמעט שנתיים על התיאוריה הזו, מעל דפי האתר?
    למיטב זכרוני, הכעס הגדול הגיע כאשר אבי סירב לפרסם את המאמר שלך באתר מבלי להוסיף לו גם חוות-דעת של פיזיקאי מוסמך, או את זו של מיכאל. אתה נעלבת ודרשת לפרסם את המאמר גם בלי שתצומד אליו תגובת נגד.

    בוא נבהיר כמה דברים:

    1. הדיעה שלך עומדת בניגוד לדיעה השגורה בקהילה המדעית.
    2. אתר 'הידען' מפרסם את הדיעות השגורות בקהילה המדעית, שאינה שוקטת על שמריה וממשיכה להוציא חידושים מדי יום (ראה, למשל, את התיאוריה של גולש הגלים על מהות היקום).

    בהתאם לשני אלו, יש להגיע למסקנה ש-

    3. במידה והאתר יפרסם את הדיעה שלך כמאמר בפני עצמו, אנו פותחים חזית נוספת של 'דיעות שאינן מדעיות'. בהתאם לכך, למה שלא נפרסם גם את תיאוריית הבריאתנות, את תיאוריית הפסיכוקינזיס של אורן זריף ואת תיאוריית 'כדור-הארץ השטוח'?

  40. בניגוד למקובל אני דווקא מסכים עם דבריו של מיכאל. הכאב ממערכת החינוך ומצבה משותף לשנינו. כמה זמן נוכל להחזיק מעמד במזרח התיכון הלוחמני אם נאבד את יתרוננו ההשכלתי.
    אבל עד כאן ההסכמה בין שנינו.
    כי מצד שני, מה לנו כאן באתר הידען כי נלין?, הרי אתר הידען והייראה שלו מפני "הלא מקובל", "לא קונבנציאונאלי", מוסר מסר שלפיו עדיף לזרום בזרם. יראה הידען שהוא מאפשר לדיעות חריגות לעלות על דפיו גם אם הוא "בטוח" בטעותן.
    כמה עלוב, אתר מדע מהמובילים בארץ משתמש בצנזורה בפני רעיונות לא מקובלים.
    ושוב,כמה עלוב.
    הרי מה שחשוב הוא ניתוח הדברים והסקת מסקנות, שיחות העשרה שבאות בהמשך, ולא קפיאה על שמרים.
    אם אדם מוזר בשם יהודה אומר שהגלקסיות הספיראליות עם מאות אחוזיי המסה האפלה המוזרה שבהן מוכיחות שמשהו דפוק בקוסמולוגיה, משהו חמור בנוסחת הגרביטציה של ניוטון,- האם ויכוח על כך ודיון מעמיק מסוג זה הוא לא הדלק שיכול לקדם אותנו בעוד כמה דרגות בהבנה?
    אני עדין מקווה שיגיע יום שהצנזורה בידען תיקטן ב90 אחוז לפחות!
    נא להגיב בעדינו, ולא לצנזר.
    יום טוב
    סבדרמיש יהודה

  41. סוניק:
    הדברים פשוטים להפליא.
    משום מה דילגת על החלק של הרעיונות אז אני מציע לך לחזור לתגובות 6 ו 7 ולראות שכל ההתנצחות התחילה מפני שיש מי שמפריע לו שמעלים רעיונות.

  42. חחח, איך זה בעצם, שכל כתבה שאני קוראת באתר הזה, מסתיים בין שלוש דמויות עיקריות: נקודה, מיכאל ר וQ וכבר הספקתי לקרוא גם על יהודה סברדמיש או משהו.
    חברים: העיקרון פה הוא לא להשמיץ אחד את השני בשפה אינטלגנטית או מתוחכמת.

    כבר כמה חודשים שאני קוראת מאמרים מאוד מעניינים אלו ואני אשמח להחכים. אז תגיעו לעיקר! אתם אנשים גאונים, תתנו רעיונות איך ליישם תוכנית לימודים טובה יותר.

  43. מיכאל, נראה לי שהוגין מתחילה לגלות עולם חדש, זר ומנוכר לה, עולם שבו השפה משמשת לתקשורת ולהעברת מידע בין שני בני אדם שונים.

    תן לה את הזמן להשתוממות ראשונית, בסוף היא תתרגל למציאות חדשה זו.

  44. הוגין:
    הדברים כתובים בצורה תמציתית וכל מה שכתוב בהם הם עיקרים. בניגוד לך, אינני נוהג להכביר מילים כשאין צורך.
    אם באמת אינך מבינה משהו – אמרי לפחות על איזו משתי תגובותי את מדברת.

  45. מיכאל:
    צר לי ,דיברת גבוהה גבוהה .לא הצלחתי לגעת כהוא זה בעיקרים כלשהם,או עיקרון מרכזי מנחה .(אם רצית בכל זאת להעביר תובנות מסויימות) .
    היתכן, שסוג חוויה דומה עוברים ילדי בתי-הספר בחטיבות הבייניים??:הרבה מילים ,וכלום.

  46. אגב – ביחס למחשוב בתי הספר:
    במדינת ישראל נאלצים כ15 תלמידים (בממוצע – יש מקומות שבהם מדובר ביותר מ 30) להצטופף מול עמדת מחשב אחת.
    במדינות הנאורות הסטנדרד הוא של 5 תלמידים מול מחשב.
    בעבר ניתן היה לראות בכך בעיה תקציבית אבל מזה מספר שנים כבר אין הדבר כך.
    בתקציב שמוציאה מערכת החינוך על מחשוב בשנה אחת ניתן לפתור את כל הבעיה לדורות – אם רק ינקטו בצעדים הנכונים.
    יש כיום כלי תוכנה המאפשרים להקים עמדות מחשב רבות ובלתי תלויות על בסיס מחשב פיזי אחד.
    אחד הכלים האלה אפילו פותח בחברה ישראלית שאני קשור עמה.
    לא תאמינו כמה קשה לגרור אנשים ממערכת החינוך אפילו לבדוק את הפתרון וזאת בשעה שבמדינות עשירות בהרבה (כמו אנגליה) זוכה המוצר הישראלי בפרסים יוקרתיים.
    איכשהו הצלחנו לאייש את כל המערכת באנשים שממש לא איכפת להם – לא מכסף (שאינו כספם) ולא מהישגי התלמידים.
    חישבו למשל על האבסורד הבא:
    מפעל הפיס מממן לבתי ספר רק רכש מחשבים. הוא אינו מממן רכש תוכנה. המוצר עליו אני מדבר הוא תוכנה ולכן מפעל הפיס אינו מממן את רכישתו.
    לאחראי על המחשוב של בית ספר יש, אם כן, שתי אפשרויות:
    האחת היא לרכוש מחשבים וירטואלים (כאלה שיוצרו על ידי התוכנה) בזול – אבל מכספו;
    השנייה היא לרכוש מחשבים אמיתיים בכסף מלא – אבל מכספי מפעל הפיס.

    כמובן שהוא בוחר באלטרנטיבה השנייה.
    מובן גם שמפעל הפיס עוד לא מצא לנכון אפילו לבדוק את העניין ולשנות את חוקי התקצוב שלו כדי שיתאימו לרוח התקופה.

    מישהו עלול לחשוב שמדובר כאן בחוסר מידע ולא היא: כל אחד ואחד מבין הפונקציונרים בכל המערכות הרלבנטיות כבר קבל ממני מכתב לפני יותר משנה.

  47. רמת הלימודים ירדה כי זה מה ש"העם רצה".
    זה שנים רבות נוטה מערכת החינוך לוותר על הדרישות מן התלמידים ומן המורים.
    סוג מסוים של סוציאליזם הפיח בה את האמונה שלכל אחד מגיעה תעודת בגרות – ללא כל תלות בכישרונו.
    מכיוון שאובייקטיבית לא כולם חכמים – הדרך היחידה להגיע למטרה זו הייתה להוריד את רמת הלימודים.
    זה נמשך, כאמור, כבר שנים רבות כאשר המצאות מדהימות כמו "ה"מיקוד" מאפשרות להוריד את הרמה יותר ויותר.
    אני מניח שרוב קוראי האתר, לדוגמה, למדו בתקופה שבה כבר לא נכללו בחומר הנלמד בגיאומטריה בעיות המכונות "בעיות בנייה".
    כמובן שהורדת רמת הלימודים מייצרת גם בעלי תעודות בגרות שלא יודעים כלום.
    אלה יכולים ללכת לסמינר למורים ולהפוך למורים ללא כלום.
    למורים מסוג זה אין אלטרנטיבה בתעשייה כי שם נחוץ ידע אמיתי.
    כתוצאה מכך הם אינם יכולים להפעיל על המערכת לחץ להעלאת שכר (כי אינם יכולים לאיים במעבר למקום אחר והמערכת יודעת זאת).
    זה, כמובן, רק מגביר את המגמה של התדרדרות המערכת כולה כאשר גם מעמד המורה נפגע ואפילו אנשים מוכשרים שרואים בחינוך שליחות שאפשר לוותר בשבילה על כסף אינם רוצים להגיע כדי לא להיות מתויגים כלא יוצלחים.

    לכל זה מתווספות גם תוצאות של ניסויים בבני אדם שמערכת החינוך שלנו מצאה לנכון לעשות – כמו שיטת גטניו – אני עוד זוכר את החלחלה שאחזה בי כאשר אחי הקטן (שצעיר ממני ב 15 שנה) החל ללמוד מתמטיקה בשיטה זו. ידעתי מראש שמי שלומד כך לא ידע דבר וממש נדהמתי שאדריכלי מערכת החינוך לא הבינו זאת.

    ה"סמאטוחה" שבושלה כאן כבר כמעט שאינה פתירה – במיוחד מכיוון שבסביבה הפוליטית שלנו – רק דבר שיכול להסתיים תוך קדנציה של כנסת אחת יכול להיחשב לפתרון. עוד לא נמצא שר חינוך שיעז להעלות הצעה בסגנון "בואו נשקיע עכשיו כדי שבעתיד נוכל לראות את פירות ההשקעה". הוא הרי חושש להיתפס כמי שרק בזבז כסף. לא פחות כואב לו שמישהו אחר יקצור את פירות ההשקעה.

    כל זה, כמובן, עוד לפני הבערות המכוונת שאנחנו מתירים ומגבירים מדור לדור במסגרת החינוך החרדי (למשל באמצעות חוקים מטורפים כמו חוק נהרי). קורבנותיו של חינוך זה הרי אפילו אינם נספרים במיצב אבל תקציבים הולכים גם הולכים לשם.

    הפתרון היחיד שאני יכול להעלות על הדעת הוא כואב, יקר, וממושך.
    לאורך זמן:
    יש לחייב כל מוסד חינוך הממומן על ידי המדינה – ללא כל פשרה – בהעברת תכנית הליבה.
    יש להחזיר את תכנית הליבה לממדיה הטבעיים ולדאוג לכך שמי שמכיר את תכניה יכול לתפקד כאזרח יצרני (כן – וגם לעבור בהצלחה מבחנים בין לאומיים).
    יש להשרות על מערכת החינוך כוח של "ברירה טבעית" באמצעות תחרות על משאבים (כספיים) וזאת על ידי יצירת סולם שכר דיפרנציאלי המבטא את איכות המורה.
    יש לאמץ את שיטת התקצוב המבוססת על שוברים שכבר נזכרה כאן ושהזכרתי בעבר בדיונים אחרים (חפשו Education Vouchers בוויקיפדיה).
    יש לתת למנהלי בתי הספר תקציב המבוסס על מספר השוברים שקבלו (ובתנאי שהם עומדים בדרישות תכנית הליבה) ולתת למנהליהם חופש מוחלט בבחירת המורים.
    יש לתת להורים חופש לבחור את בית הספר הרצוי להם אבל יש להגביל את השפעתם על תכנית הלימוד ולא לאפשר להם לפגוע בתכנית הליבה.

    הרבה יותר קשה לומר מה ניתן לעשות בטווח הקצר כדי להגיע לטווח הארוך תוך זעזועים מינימאליים אבל להלן כמה רעיונות שאולי יוכלו להשתלב בתכנית:
    אסור לקבל מורים חדשים לפי חוזי ההעסקה הישנים. כל מורה שיתקבל יתוגמל על פי הישגיו ואם הישגיו אפסיים תתאפס גם משכורתו.
    יש לאפשר למורים להמיר את החוזה הקיים שלהם בחוזה החדש (שעל פיו, כמובן, מורים טובים יקבלו הרבה יותר מאשר השכר הממוצע של מורה בימינו)

  48. מה? התלמידים נכשלים כי הדור שלנו נהיה עצלן! אני מדברת בתור אחת שלא מזמן סיימה (19). זה פשוט שדברים אחרים נהיו לנו חשובים יותר, כמו פחות לחשוב ויותר לקבל בדרך הפשוטה. אם המורים היו יותר תומכים ופחות תקועים בתוך הישבן היה סיכוי.
    זה לא אומר שאין מורים גאונים וטובים. זה רק אומר שיש קצת מהם.

  49. טעות:התלמידים 'נכשלים' דוקא משום שהם מבריקים והחומרים הלימודיים שמנסים להאכילם במסגרות הלימודיות אינם מועברים אליהם באותו עניין /או חדווה לימודית שהם שואפים לה בדרכם.

  50. התלמידים נכשלים, כי הציבור המטומטם הולך שבי אחרי הערוצים המסחריים שעושים ככל העולה על רוחם. ובגיבוי הפוליטיקאים שמעדיפים ילדים אידיוטים שעושים מה שאומרים להם.

  51. אולי שמערכת החינוך תכניס קצת חופש בחירה לימודי לסיסטמה הקלוקלת ?
    מה דעתם ליצור תמריצים לבתי הספר לפעול ביעילות ? לתת להורים ולילדים לבחור את בתי הספר ולשנות את תוכניות הלימודים ? ע

    ל תכנית השוברים המוצלחת בעולם מישהו שמע פה או שכל מה שיש בישראל זה עסקנות בירוקרטית שלא מעוניינת בשיפור עתיד ילדינו?

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

לוגו אתר הידען
דילוג לתוכן