סיקור מקיף

טלסקופ החלל סוויפט גילה שתי סופרנובות בגלקסיה אחת

ואולם למרות נדירות התופעה, מדובר בצירוף מקרים כי מדובר בכל זאת במרחק של אלפי שנות אור בין שני האירועים

סופרנובה ck 2007 משמאל, ומימין סופרנובה co 2007.צילום: Stefan Immler NASA/GSFC, Swift Science Team
סופרנובה ck 2007 משמאל, ומימין סופרנובה co 2007.צילום: Stefan Immler NASA/GSFC, Swift Science Team

בששת השבועות האחרונים התגלו שתי סופרנובות בתוך גלקסיה חיוורת בקבוצת הכוכבים, הרקולס. זו הפעם הראשונה בה צופים אסטרונומים בשתי התפרצויות כוכבים באותה גלקסיה, כמעט בו זמנית תוך שימוש בטלסקופ החלל סוויפט של נאס”א. הגלקסיה ששמה MCG+05-43-16, נמצאת 380 מיליון שנות אור מאיתנו.

בכדי להמחיש את ייחודיות האירוע מדגישים האסטרונומים את העובדה ששתי הסופרנובות שונות אחת מהשנייה. סופרנובה ck 2007, שהיא אירוע סופרנובה מסוג II, נגרמה כאשר הליבה בכוכב המאסיבי מכלה את הדלק הגרעיני שבתוכה וקורסת פנימה. התוצאה הביאה להתפוצצות הכוכב לרסיסים. סופרנובה ck 2007 התגלתה לראשונה ב-19 לחודש מאי השנה.

לעומת זאת, סופרנובה 2007co (Supernova 2007co, Type Ia event) נגרמה במערכת כוכב כפול. ננס לבן ספח אל עצמו חומרים רבים מבן זוגו וגרם להיתוך גרעיני מאסיבי עד להתפוצצותו כתוצאה מכך. ננס לבן הוא כוכב זעיר ודחוס שסיים את תהליך הבעירה שלו, למעשה נותרה ממנו רק הליבה, גודלו אמנם כגודל כדור הארץ אך מסתו כמסת השמש. סופרנובה co2007 התגלתה ב- 4 ביוני השנה.

במרבית הגלקסיות מתרחשת סופרנובה אחת ל-25 עד 100 שנים, ולכן מרשימה העובדה שמתגלות שתי סופרנובות באותה גלקסיה בהפרש של 16 ימים בלבד, אומר סטיבן אימלר (Immler) ממרכז גודארד של נאס”א. בשנת 2006 השתמש אימלר בטלסקופ החלל סוויפט כדי לצלם שתי סופרנובות בגלקסיה האליפטית NGC 1316 אך שתיהן היו סופרנובות מסוג la, והן התגלו בהפרש של חצי שנה.

הופעתן של שתי סופרנובות בגלקסיה אחת נדירות מאוד, אין הן מעידות יותר מאשר צירוף מקרים ואינו רומז דבר על ייחודה של הגלקסיה. שתי הסופרנובות רחוקות אחת מהשנייה אלפי שנות אור, אסטרונומים הצופים בגלקסיה הזו מתוכה, יכולים לתעד את שתי הסופרנובות מתפוצצות בהבדל של מאות שנים בגלל שמהירותו של האור הינה מהירות סופית.

הידיעה המקורית באתר נאס”א

4 תגובות

  1. הבעיה היא שעד שהשמש תגמר בני האדם יגמרו את כדור הארץ ואף אחד לא יראה את סופה של השמש שלנו ואת שאר כוכבי הלכת שלה

  2. אין ספק זהו מחזה מרהיב אנו צופים בסופרנובות כבר זמן רב רק חבל שהשמש שלנו לא תגיע למצב הזה לסופרנובה דרוש כוכב גדול פי 10 מהשמש. בבוא הזמן החום שלה יגדל ויגדל עד שימיס את האטמוספרה וישמיד את כל המעינות והימות ואותנו לאחר מכן היא תהפוף לענק אדום ודקות אסטורנומיות {עשרות מילוני שנים} לאחר שגמרה את מאגר המימן שלה השמש מסיימת את חייה ומתכווצת לננס לבן {כוכב שגריענו מושך את שאר הכוכב עליו } הוא דחוס עד כדי כך ונחשב לעצם כבד ביותר קופסת גפרורים מהחומר שלו שווה למילארד טונות .

    אז בפעם הבאה שאתם הולכים לים תזכרו השמש לא תישאר לעולם.

  3. הכותרת מחטיאה את המאמר : לא הפרש אלפי שנות אור בין האירועים אלא מרחק אלפי שנות אור במיקום שתי הסופרנובות.
    ובא לציון גואל.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.