במצפה הכוכבים ע”ש וייז של אוניברסיטת ת”א צופים בסופרנובה בעזרת מכשיר שנרכש רק לאחרונה ע״י פרופ׳ צבי מזא״ה מהחוג לאסטרונומיה באונ׳ ת״א. המצלמה החדשה מאפשרת תצפיות ברזולוציה ספקטרלית גבוהה (כלומר הפרדה לכל צבעי הקשת), וסטודנטים ואנשי סגל התגייסו למאמץ לעקוב אחרי הסופרנובה מדי לילה
לפני כשבועיים, קבוצת סטודנטים מלונדון גילתה סופרנובה בגלקסיה קרובה אלינו. מהר מאוד התברר שמדובר בתגלית חשובה, שכן סופרנובות מסוג זה (Type Ia) משמשות אסטרונומים למדידת מרחקים ביקום הרחוק, ולא נצפתה אחת כל כך קרובה כבר עשרות רבות של שנים. הסופרנובה נמצאת בגלקסיה Messier 82, במרחק 12 מיליון שנות אור מאיתנו, גלקסיה בעלת קצב יצירת כוכבים גבוה ותכולה משמעותית של גז ואבק בין כוכבי.
הסופרנובה שנקראת J2014, זוכה לתשומת לב משמעותית מרוב המצפים האסטרונומים בעולם, ובמצפה הכוכבים על שם Wise של אוניברסיטת תל אביב אשר על שפת מכתש רמון, החלה סדרת תצפיות אינטנסיבית. במהלכה צופים בסופרנובה בעזרת ספקטרוגרף שנרכש רק לאחרונה ע״י פרופ׳ צבי מזא״ה מהחוג לאסטרונומיה באונ׳ ת״א והותקן לאחרונה על ידי פרופ צבי מזא”ה ותלמיד המחקר מיכה אנגל. המצלמה החדשה מאפשרת תצפיות ברזולוציה ספקטרלית גבוהה (כלומר הפרדה לכל צבעי הקשת), וסטודנטים ואנשי סגל התגייסו למאמץ לעקוב אחרי הסופרנובה מדי לילה.
מסביר ד״ר דובי פוזננסקי מהחוג לאסטרונומיה של אונ׳ ת״א שמוביל את הפרויקט: “מה שמרגש אותי במיוחד זה שתצפיות על הסופרנובה הזו מאפשרות לנו לחקור לא רק את הסופרנובה עצמה אלא גם את החומר בינה לבין הצופה, שכן הוא בולע חלק מן האור שעובר דרכו. כך נוכל ללמוד על הסביבה בה היא התפוצצה.”
התמונה המצורפת צולמה ב-28 בינואר 2014 בעזרת הטלסקופ הקטן מבין השלושה במצפה הכוכבים, ורואים בה את הסופרנובה – הכוכב החדש – בתוך הגלקסיה שלה.
לכתבה קודמת בנושא:
3 תגובות
האם פרופ׳ צבי מזא״ה רכש את המכשיר מכספו הפרטי?
ישראל יכולה לשפר את יכולות התצפית שלה,במידה ותשגר לחלל טלסקופ.לשם כך ניתן לקנות /ליבש אי באוקינוס ההודי .ולבנות שם מתקן שיגור.(או שיגור מאסדה /אוניה).
אם בחוצפה רמון תהייה חממה טכנולוגית שתתמקד בחקר החלל.בטכנולוגיות חלל .מצפה רמון תהייה “עיר הכוכבים”-מרכז החלל של ישראל.