סיקור מקיף

לראשונה: מכונית המונעת ע”י מוליך-על

סומיטומו בנתה אב טיפוס של מכונית נוסעים חשמלית המונעת באמצעות מוליכי על בטמפרטורות גבוהות המקוררים ע”י מנוע חנקן נוזלי

מכונית הפועלת בסיוע מויך על של סומיטומו
מכונית הפועלת בסיוע מויך על של סומיטומו

חברת סומיטומו אלקטריק היפנית השיקה השבוע את המכונית הראשונה בעולם הפועלת באמצעות מוליכות-על (Superconductivity). מדובר על מכונית נוסעים חשמלית המונעת באמצעות מוליכי על בטמפרטורות גבוהות המקוררים ע”י מנוע חנקן נוזלי.

מוליכי על הם חומרים היכולים להוליך זרם חשמלי ללא התנגדות ובשל כך נחשבים לחומרים היעילים ביותר והאופטימלים עבור מנועים וגנרטורים. נעשה שימוש במוליכי-על בעקר במכשור רפואי, ובמנועים לינארים כמו רכבות. אך עד כה, לא יצרו מכונית המונעת ע”י מוליך על, מוסרת חברת סומיטומו, אשר פיתחה בשנה שעברה מנוע מוליך על סופר-חזק.

המנוע של סומיטומו מחובר באמצעות כבלים בעלי יכולת מוליכות-על בטמפרטורות גבוהות, במקום הכבלים הרגילים בהם משתמשים במכוניות חשמליות. כאשר מקררים את הכבלים לטמפרטורה של מינוס 200 מעלות סלציוס, ההתנגדות החשמלית יורדת קרוב לאפס, וכך יכול המנוע לפעול באופן יעיל מבחינה אנרגטית. במילים אחרות, המנוע משתמש בפחות חשמל על מנת לבצע את אותה כמות עבודה.

הפיתוח בא לתת מענה לדרישה גוברת של מכוניות חשמליות, בעוד התעשייה מנסה לשפר את ביצועי המנועים וסוללות המכוניות. המטרה היא להגדיל את מרחק הנסיעה בכל הטענת סוללה.

סומיטומו מתכוונת לשפר עוד יותר את המנוע כדי שמכוניות כאלו יוכלו להיכנס לשוק בעתיד הקרוב. החברה רוצה לפתח מנוע מוליך-על גם עבור אוטובוסים ומשאיות.

לידיעה המורחבת באתר יפני העוסק בטכנולוגיה

יעל פטר

יעל פטר

לכל הכתבות של המחבר

20 תגובות

  2. נשמע מעניין, אבל אני לא מבין דבר אחד:
    האם החנקן הנוזלי מקורר באנרגיה כלשהי, או שהדחיסה שלו במיכל כלשהו
    מורידה את מידת הטמפרטורה במאות מעלות?
    הייתי רוצה שמפרסם הכתבה יענה לי על שאלה זו.

  3. פיבונאצ’י.
    לא יפה ולא הוגן
    האתר הזה הוא פנינה טהורה, בים של אתרים נוטפי זבל.
    גם אם יש פה ושם טעויות, עדיין חשוב לשבח ולתמוך.

  7. מנחה היקום
    זה לא ענין של חיסכון מזערי בהולכה אלא של ידע מיזערי בקריאה ותרגום מאנגלית לעיברית. לא מספיק לדעת את המילים והתחביר גם להבין מה שכתוב ובזה המתרגם מקבל ציון נכשל.
    נראה שלבעלי האתר חשוב להתנגח בעיניני אמונה מאשר להתעסק במדע

  8. בשום מקום בכתבה לא נאמר שהמנוע עצמו הופך יעיל יותר.
    כלומר מה שמתייעל הוא הכבל שבין המצבר לצרכן.
    להערכתי יש פה חיסכון של אחוזים בודדים.
    אבל יש להעריך כל פעולה של התעשיה הפרטית בכוון.

  9. דקל! המכונית נוסעת על כל סוג של מים ואפילו על תה!
    מתחת למאמר של לינק המציג סרטון הדגמה שם מפרטים יותר

  10. פיבונאצי,

    הדבר היחיד המבייש פה זה הדיבור שלך. מציעה לך לשמור על רמת שיח ראויה, וכן לקרא עד הסוף לפני שאתה קופץ.

  11. דקל:
    אם אתה מאמין לכל השאר – מדוע אינך מאמין כשהם אומרים שזה יעבוד גם עם מי ים?

  12. לשמוליק – בהתחלה זה נשמע כמו המצאת האלף. אבל – וזה אבל גדול – יש פה שאלה האם ניתן להשתמש גם במים מלוחים (מי ים לצורך העניין). אם התשובה היא שלילית, לצערנו מים מתוקים הם משאב עוד יותר נדיר מנפט, ויצא שכרנו בהפסדנו.

  15. לפיבונאצ’י
    למרות שגם אני תוהה בעניין, דע לך שלא מדובר על כך שהמוליכים המובילים חשמל למנוע הם מוליכי על, אלא גם ובעיקר המוליכים מהם עשויים הסלילים של המנוע.
    אני גם מניח שאם מפתחים ועושים את זה – זה כדאי, אבל עדיין חסר לי ההסבר איך הרווח במניעת הפסדי התנגדות, עולה על ההשקעה של אנרגיית הקירור. בגדול זה עושה לי אסוסיאציה עם פרפטאום מובילה, ולא שאני טוען שזה העניין כאן.

  16. חברים:
    אילו עלו שאלותיכם ללא קשר למאמר לא הייתי יודע את התשובה אבל מאחר שאני מניח שחברת סומיטומו אינה מטומטמת והיא רוצה להרוויח אני חייב להניח שהם בדקו את הנושא והגיעו למסקנה שהוא כלכלי.
    אז ייתכן שהם טועים – אבל בטח לא בגדול ולכן כנראה שהמנוע החשמלי (שפועל כמעט ללא התנגדות) אינו מפיק חום רב ולכן אינו מתלהט וייתכן שבידוד טוב בין מרבית מרכיבי המנוע לבין האטמוספירה והקטנה יעילה של חיכוך בחלקים הנעים מאפשרים שימור יעיל של טמפרטורת החנקן.

  17. האם האנרגיה שמרוויחים בגלל שלמוליכי העל אין הפסדים, היא יותר גדולה מהאנרגיה שצריך להשקיע בקירור?
    אז אנו רוצים הסבר מפורט מדוע בשורה התחתונה הפיתוח המתואר כאן הוא כדאי.

  18. אבי בליזובסקי
    אולי כדאי שהתרגום יתאים למקור. כעת הכתבה יוצאת קצת מבויישת כתוצאה מהתרגום הלקוי. יתכן שהאתר נועד לחובבים שלא ישימו לב ובכל אופן מישהו עשוי לשאול את עצמו האם כדאית כל הטירחה רק בשביל הכבלים שמחברים את המנוע למקור המתח.

  19. צעד קטן בהכנסת טכנולוגיה לא חדשה במיוחד, למיטב הבנתי החסרה. חנקן נוזלי הוא חומר יקר מאוד, למרות שהוא מהווה את רובה המוחץ של האטמוספרה שלנו. לקרר משהו לוהט נשמע לי כמו פעולה שמצריכה המון חנקן נוזלי. טוב… שיהיה בהצלחה. בסופו של דבר הכל שאלה של יעילות מסחרית וכוחות השוק הם פשוטים יחסית: מה שיותר יקר, בסופו של דבר, לא מצליח.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.

לוגו אתר הידען
חיפוש