אחד מהחומרים החזקים ביותר בעולם חובר לאחד מהחומרים רבי-העוצמה המסוגלים להרוג חיידקים במיזם מחקרי חדש המייצר משטחים עמידים המסוגלים לקטול חיידקים
אחד מהחומרים החזקים ביותר בעולם חובר לאחד מהחומרים רבי-העוצמה המסוגלים להרוג חיידקים במיזם מחקרי חדש המייצר משטחים עמידים המסוגלים לקטול חיידקים. משטחים אלו יוכלו לשמש במגוון יישומים במכשור ביתי, ברפואה, בהנדסת תעופה וחלל ובביטחון לאומי. כעת, ישנו דיווח בדבר סוג חדש וחשוב זה של משטחי-חיטוי יעילים יותר.
במחקר, שני המדענים Virginia A. Davis ו- Aleksandr Simonian ועמיתיהם הצביעו על כך שחשש בדבר השפעתם של משטחים נגועים בהתפשטות של זיהומים האיצו את החיפוש אחר ציפויים קוטלי-חיידקים טובים יותר.
מדענים ביקשו לרתום את האנזים הטבעי העצמתי המכונה ליזוזים (lysozyme, אנזים המצוי בנוזלי גוף וכן ברקמות ובתאים שונים, הממס חיידקים על ידי פירוק דופן התא שלהם) במסע חיפושים זה. אולם, הם לא הצליחו למצוא חומר מספיק חזק שיוכל לקשור אליו את האנזים בצורה הרצויה לתקופות ארוכות.
הפיתרון שלהם מערב את המיזוג המוצלח הראשון של ליזוזים עם ננו-צינוריות פחמן חד-דופני (single-walled carbon nanotubes, SWNTs). עם קוטר של כחמישית מזה של שערת אדם, ננו-צינוריות אלו הינן בעלות חוזק יוצא דופן ומסוגלות להחזיק את האנזים במקומו, בעוד שציפויים אחרים מאבדים את פעילותם קוטלת-החיידקים בחלוף הזמן.
“התוצאות של מחקר זה מציגות את האפשרויות החשובות עבור עיצוב מולקולארי של חומרים חדשים בעלי שילוב מבנים של ננו-צינוריות פחמן וביו-פולימרים טבעיים,” מציין המאמר. “חומרים קוטלי-חיידקים עמידים אלו הינם בעלי הבטחה משמעותית ביישומים הקשורים לרפואה, הנדסת חלל, תחבורה ציבורית, מכשירי-חשמל ומוצרי ספורט.”
8 תגובות
החיידקים יפתחו עמידות
אם נסתכל על גרגרי חול, שהם חומר בסיסי שמשמש לבניה והכנת חומרים חזקים יחסית, הרי שהחלקיקים או הגרגרים שם הם בגודל של מילימטר בערך. ננוצינורות בגודל כמה אלפי ננומטר זה בעצם מיקרוצינורות והגודל בהחלט נשמע לי הגיוני בשביל שישמש ציפוי למשטחים.
אני לא מבין בזה, אבל נראה לי שמבחינת יצור הבעיה היא דווקא ליצר דברים קטנים במיוחד. כך או כך, ננו או מיקרו, נדמה שניתן להשתמש בציפויים שכאלה על חומרים אחרים (בטח בעזרת חומרי הדבקה או אולי אפילו איזו ריאקציה כימית שתקשור מיקרוצינור למשטח בקשר קבוע וחזק.
אז זה נראה מאוד בעייתי לייצור, כי רשתות הפחמן יעדיפו קודם להתגלגל לצינורות הצרים יותר והיציבים יותר…
כן, זה כמה אלפי ננו-מטר.
ננו צינורית פחמן בקוטר של חמישית משערת אדם זה לא נחשב לקוטר ענקי במימדים ננומטריים?
לאחרונה אנחנו שומעים הרבה וקוראים המון על ננוחומרים ויישומים חדשים שלהם במדע. נראה שהשימוש שלהם היום נמצא בכל מקום. מעניין איך ידברו על התקופה המדעית שלנו בעוד חמישים שנה ועל השימוש הנרחב בננוחומרים. האם בעוד מספר שנים יגלו השפעות הרסניות של חומרים אלו? האם יתברר שהשפעתם הסביבתית הרסנית? או שמדובר באמת בחומרים קטנים וטובי לב שנרתמים למען המדע והאנושות בכל תחום?
שבת שלום,
עמי בכר
זזזזזזזזה ברור. ריתכו את האנזים לצינורית במבער פחמני ואת האנרגיה מספקת סוללה 9 וולט.
וואו, איזה רעיון גאוני לשלב ננוטכנולוגיה וביולוגיה מולקולרית.
איך חיברו את האנזימים לננו-צינוריות? בקשר קוולנטי? וכיצד מספקים לאנזימים את האנרגיה הדרושה להפעלתם?