אור השמש גורם לשינוי במהירות הסיבוב של אסטרואידים

כך עולה משלושה מחקרים על שני אסטרואידים, אחד מהם קרוב ארץ, שפורסמו בסוף השבוע. בושינגטון מתכנסים מדענים הדנים בתחום איום מעצמים קרובי ארץ

שני אסטרואידים שאין קשר ביניהם הפכו את אור השמש למנוע המאפשר להם להאיץ את קצב  הסיבוב סביב עצמם באמצעות החזרת אור השמש שספגו אל החלל. כך עולה משלושה מחקרים שונים שפורסמו השבוע

האסטרואידים 2000 PH5 ו-1862 אפולו הם הראשונים שבוצעה בהם מדידה מדויקת של השפעת החזר אור השמש על סיבוב “האסטרואידים שהם סלעי חלל קטנים יחסית. האסטרואידים הם הגופים שהשתנו במידה הקטנה ביותר מאז היווצרות מערכת השמש לפני 4.5 מיליארד שנים.” אומר האסטרונום סטיבן לורי (Lowry) מאוניברסיטת בלפסט באירלנד, שהוביל את המחקר של האסטרואיד 2000 PH5.

כאשר חלק גדול מהאסטרואיד הלא סימטרי פונה לעבר לשמש, הדבר גורם לו להסתחרר משום שהוא עשוי להקרין יותר אנרגיה מאזורים מסוימים ופחות באזורים אחרים ואז הדבר גורם לשינוי קצב הסחרור. התופעה, שנחזתה מכבר אך לא נצפתה עד כה מכונה אפקט יורפ (יארקובסקי, אוקיף, רדיצ’בסקי-פאדאק – Yarkovsky-O’Keefe-Radzievskii-Paddack על שם החוקרים שתיארו אותו לראשונה.

“אפקט יורפ משחק תפקיד חשוב בשינוי מסלולם של האסטרואידים בין מאדים לצדק, לרבות העברתם למסלולים החוצים מסלוליהם של כוכבי לכת” אומר לורי ומצביע על התופעה המדאיגה ביותר כיום – אסטרואידים המאיימים להתנגש בכדור הארץ. עוצמת ההשפעה קטנה עבור האסטרואיד 2000 PH5 – והיא גורמת להאצת סיבובו רק בשברירי שניה לשנה, ואולם עךל האסטרואיד אפולו, הגדול יותר ההשפעה המצטברת גורמת לו להשלים סיבוב עצמי נוסף בכל הקפה של השמש. מצא המחקר.

האסטרואיד 2000 PH5  הוא אסטרואיד קרוב ארץ, שרדיוסו בסך הכל 57 מטרים והוא משלים סיבוב עצמי כל 12.17 דקות, כלומר יום קצר מאוד על פני השטח שלו, בוודאי בהשוואה ל-24 שעות הסיבוב העצמי של כדור הארץ.

תצפיות שנעשו על האסטרואיד בין השנים 2001 ל-2005 הראו כי יומו מתקצר במילי-שניה לשנה, וזה אומר שהסיבוב שלו גובר לאורך זמן, אומר לורי. המחקר פורסם בהרחבה ב-9 במארס לצד מחקר נפרד על אותו אסטרואיד שבראשו עמד החוקר פטריק טיילור מקורנל, שהשתמש בתצפיות מכ”מ.

“אנו מצפים ששיעור השינוי יהיה קטן, אך בתיאוריה, לוקח מיליוני שנים כדי לראות השפעה גדולה” אומר לורי, שהוסיף כי צוותו השתמש בטלסקופים רבים כדי לעקוב אחר בהירות וקצב הסיבוב של האסטרואיד.

ואולם כאמור דוגמה טובה יותר של אפקט יורפ ניתנה במחקר אחר שהוביל מיקו קאסלאיינן ממכון רולף נונלינה בפינלנד, שגילו כאמור כי האסטרואיד אפולו, שרוחבו 1,400 מטרים מקבל דחיפה מאור השמש ב-40 השנים האחרונות כך שהוא מבצע כיום סיבוב נוסף, או יום אסטרואידי נוסף, בכל הקפה של השמש. מחקר זה פורסם בגרסה המקוונת של כתב העת נייצ’ר. “השינוי גדול יחסית והוא נראה בבירור בעקומות האור הפוטומטריות” אומרים החוקרים.

בוואשינגטון נאספו השבוע אסטרונומים מכל העולם כדי לנסות ולפתח תוכנית להגנת כדור הארץ מפני אסטרואידים. “הוועידה להגנה על כוכב הלכת”, שאורגנה על ידי Aerospace (ארגון מחקרי ללא כוונות רווח במימון ממשלתי), הפגישה בין עשרות רעיונות שתכליתם לפתח טכנולוגיה למעקב אחר עצמים העושים את דרכם לכדור הארץ, ולהסיטתם ממסלול ההתנגשות. בכינוס תיבחן גם השאלה הקשה האם מומלץ להזהיר את האוכלוסייה במידה והגרוע מכל יתרחש?

“לפגיעה של אסטרואיד גדול או כוכב שביט בכדור הארץ יהיו השפעות נוראות”, כתבה הד”ר ברנט ויליאם ברבי, מחברת Emergent Space Technologies Inc, בנייר עמדה לכבוד המפגש. “אירועים אלה התרחשו וייתרחשו. בכל זאת, בפעם הראשונה בהיסטוריה, המין האנושי עשוי להשיג את הטכנולוגיה הדרושה על מנת למנוע את האיום”.

עצמים קטנים רבים, שסובבים את כדור הארץ, מתפוררים כשהם נכנסים לאטמוספירה, ללא השפעה מלבד מופע זיקוקין קצר. אולם גוף בקוטר שגדול מקילומטר אחד, פוגע בכדור הארץ פעם בכמה מאות אלפי שנים, וגוף בקוטר של מעל שישה קילומטרים, שיגרום להכחדה המונית, פוגע בכוכב הלכת פעם במאה מיליון שנה. המומחים מסכימים על כך שמטאור ענק כבר אמור היה לפגוע בנו.

כיום, מופנית תשומת הלב לעבר אפופיס, אסטרואיד בקוטר של 390 מטר שהתגלה ב-2004, ויש סיכוי קלוש שהוא יפגע בכדור הארץ ב-2036. אם זה יקרה, הפגיעה תשחרר אנרגיה גדולה פי מאה אלף מזו שהשתחררה בהפצצה הגרעינית על הירושימה. אלפי קילומטרים רבועים יפגעו ישירות מהפיצוץ. כוכב הלכת כולו יושפע מהאבק שישתחרר לאטמוספירה שעשוי לגרום להרס יבולים ברחבי העולם.

לידיעה בספייס.קום