כעת נראה שהפליטות הללו עוקבות אחר השיאים של כתמי השמש – השיא שלהם היה ב-2002, שנתיים לאחר כתמי השמש
להבה גדולה יוצאת משפת השמש (למטה מימין) וענן מתחיל את דרכו (למטה משמאל).
אסטרונומים גילו לאחרונה עובדות מפתח הדרושות כדי להבין את פעילות השמש בעלת מחזור של 11 שנים. כתמי השמש והלהבות על פני השטח של השמש ממלאים מחזור, אך ענני הגז אינם עוקבים אחר מחזור זה.
כעת נראה שהפליטות הללו עוקבות אחר השיאים של כתמי השמש – השיא שלהם היה ב-2002, שנתיים לאחר כתמי השמש.
.
תחלופה והסעה
מחזור הפעילות של השמש בת 11 השנים – המוכרת בשל התפתחותם והעלמותם של כתמי שמש – ידוע מאז 1843 כאשר היינריך שוואב, אסטרונום גרמני, זיהה את התבנית. שנים אחר כך זוהה כי מקור המחזור הזה מגנטי בידי ג'ורג' אלרי הייל, אסטרונום אמריקני שראה ב-1908 כי כתמי השמש הם מגנטים אינטנסיביים. מאז עלו וירדו תאוריות רבות שניסו לתאר את מחזור השמש. התאוריה המקובלת כיום היא שמחזור כתמי השמש הוא תוצאה של תחלופה והסעת חום בתוך השמש. העובד היא שהשכבות החיצוניות של השמש מבעבעות, ושהשמש מסתובבת מהר יותר בקו המשווה מאשר בקטבים, ומהר יותר בתוך השמש לעומת פני השטח, והתוצאה היא דינמו סולארי שמשלים מהלך במשך 11 שנים.
לפיכך, בכמה שלבים במהלך המחזור המגנטי, השמש בצורה כלשהי משילה את העור המגנטי הישן והמעוות, ומאפשרת לשכבה חדשה, פחות בעייתית, להופיע.
החללית סוהו גילתה לאחרונה עדויות מוצקות כיצד השמש עושה זאת. שמונה שנות תצפיות על התפרצויות גז המכונות פליטות מאסיביות מהעטרה Coronal Mass Ejections (CME's) – – מראות כי הן מסירות את השדה המגנטי הישן של השמש פיסה אחר פיסה תחילה מקוטב אחד לקו המשווה ואז מהקוטב השני. “השמש היא כמו נחש המשיל את עורו” אמר נאט גופאלסוואמי ממרכז טיסות החלל גודארד של נאס”א, ומחבר הדוח באסטרופיסיקל ג'ורנל.
“במקרה זה מדובר בעור מגנטי. התהליך הוא ארוך. ההשלה היא תהליך אלים. למעלה מאלף פליטות עטרה, כל אחת נושאת עימה מיליארדי טונות של גז מאזורי הקטבים, דרושים כדי לנקות את המגנטיות הישנה. ואולם כאשר הכל מסתיים, רצועות השדה המגנטי של השמש משנות את כיוונן.
הניתוח של כמעט שמונה שנות נתונים אודות CME הם צעד גדול בדרך למציאת ההגיון בחיזוי 'מזג האוויר' בחלל” אמר ג'וזף גורמן, מדען בפרויקט סוהו מטעם נאס”א.
באמצעות זיהוי המקור השמשי של אירועי הCME בעלי מהירויות שונות והופעות שונות, והבאות מקווי רוחב שונים, הדבר מוכיח את היכולת שלנו לחזות את האקלים החללי וכיצד הוא יוכל להשפיע על כדור הארץ, בשלבים השונים של מחזור השמש.
