חיים בסרט

כמה זמן נמשכת הפָקת סרט? במה העבודה על הסרט הראשון בסדרה שונה מהעבודה על הסרט השמיני? ומהי הטֶכנוֹלוגיה של לְכִידת התנועה? הצָצה לסִרטי הקיץ בקולנוע

מתוך הסרט "כוכב הקופים - השחר". צילום יח"צ
מתוך הסרט "כוכב הקופים – השחר". צילום יח"צ

קרין אלדאה, גליליאו צעיר
*הכותבת היא עורכת ראשית של אתר Topgeek
צילומים: יחסי ציבור

מערבבים אֶקשן ואֵפֶקטים מיוּחדים עם קצת אָנימַציה בתְלַת-מֵמַד וסָאוּנְד חזק שמַקיף את כל אולם הקוֹלנוע, מוסיפים עֲלילה מעניינת, ומקבלים אַחלָה סרט. מלאכת יצירת הסרטים נראית פשוטה מאוד, אבל בפועל על כל סרט עובדים מאות אנשים במשך כמה שנים בתפקידים שונים: מתַסריטָאוּת, בּימוּי והפָקה עד אנימָטוֹרים, שתפקידם ליצוֹר דמויות ממוּחשבוֹת שנראות כאילו הן קיימות במציאוּת. הנה שתי דוגמאות מהסרטים החדשים.

כוכב הקוֹפים: השחר
"כוכב הקופים: השחר" הוא השמיני בסדרת סִרטי "כוכב הקופים", וכמו קוֹדמיו מבוּסס על הספר "כוכב הקופים" שכתב פּייר בּול. על פי הסיפור, הקופים נהיים חכמים כמו בני האדם, ולאחר מלחמה ארוכה הם מִשתלטים על כדור הארץ ועושים את בני האדם עבדים שלהם. מפחיד! עלילת הסרט "כוכב הקופים: השחר" מתרחשת בסן פְרַנסיסְקו העתידָנית. עשור לאחר שהוביל סיזר, הוא הקוף המַנהיג, את הקופים להתאגד ולמרוֹד בשלטון בני האדם – מחלה בשם שפָּעת הקופים מְביאה לגידוּל באוּכלוּסיית הקופים על חשבון בני האדם. קבוצת מדענים מוצאת את עצמה במאבָק נגד הקופים.
הפקת הסרט יצאה לדרך עוד במאי 2012, אך החלו לצלם רק לפני שנה! תחשבו על זה – הכנת הקרקע לצילומים נמשכה שנה תמימה: שנה של כתיבת תַּסריט, ליהוּק, מציאת המקומות שהסרט יצוּלם בהם, יצירת הסְטוֹרי-בּוֹרד (תיאור סיפור הסרט בקוֹמיקְס), הכנת האנימציות הבְּסיסיוֹת – כל זה עוד לפני שאמרו "אקשן" בפעם הראשונה!
בסרטי "כוכב הקופים", הכוכבים האמִתיים הם הקופים. בסרטים הראשונים בסדרה השתמשו בשחקנים שלבשו מסֵכוֹת של קופים, אך הסרטים החדשים כוללים אנימציה ממוּחשבת מתוּחכֶּמת וטֶכנוֹלוגיה שנקראת לְכִידת תנוּעה (באנגלית: Motion capture) שמאפשֶׁרת לקופים להַבּיע שמחה, כעס, עצב ושְׁלל הבָּעוֹת פנים שמסכה אינה מסוּגלת להבּיע.
איך זה עובֵד? דמיינו חדר גדול וריק שעל קירותיו מוּצבוֹת מצלמות מיוחדות אשר יכולות לקלוט רק צבע אחד. כעת אל תוך החדר נכנס שחקן שלובש חליפה מיוחדת, שמוּצמדים אליה כדורים קטנים הצבועים בצבע היחיד שהמצלמות מסוגלות לקלוט. כאשר השחקן זז המצלמות קולטות רק את התנועה של הכדורים, וכך הן לוֹכְדות את התנועה שלו. בשלב הבא לוקחים את התנועה ו"מלבישים" אותה על דמות ממוחשבת – אם מדובר בדמות של רוֹבּוט, של חַייזר או במקרה שלנו – של קוף. כעת הדמות של הקוף תנוע בדיוק בצורה שהשחקן נע.
בשלב הבא מציירים על פניו של השחקן עשרות נקודות קטנות ומַציבים מצלמה קטנה מול פניו. באותה הצורה שהמצלמות הגדולות מקליטות את תנועות הגוף של השחקן, המצלמה הקטנה מקליטה את תנועות הפנים שלו. כעת רק נותר "להלביש" את תנועות הפנים של השחקן על פניו של הקוף הממוחשב – ומקבלים דמות אנימציה ממוחשבת שמסוגלת להביע את כל קֶשת הרְגָשות האנוֹשיים. והתוצאה מַדהימה.
> צפו בתהליך העבודה על הסרט כוכב הקופים: השחר

שומרי הגָלַקסיָה
רוב גיבורי-העל המכַכְּבים בקולנוע התחילו את דרכם כדמויות קומיקס. גיבורי-העל הראשונים הופיעו בקומיקס עוד בשנת 1935, ובמשך השנים נהיו פּוֹפּוּלָריים יותר ויותר. כל גיבור-על אהוב הופיע במאות חוברות קומיקס שתיארו את הרפתקאותיו המדהימות. במשך שנים כל גיבור-על עבר את ההרפתקאות בלי לפגוש שום גיבור על אחר, עד שבשנת 1960 עלה ליוצר קומיקס בשם סְטן לי רעיון – להפגיש את גיבורי-העל שלו זה עם זה באותה עלילה! מאותו הרגע השתנה עולם הקומיקס – הסיפורים השונים נפגשו, והאפשרויות נראו אין-סופיות. בכל זאת היה משהו שהִגבּיל אותם: כולם חיו ופעלו בגבולות כדור הארץ. עד שבשנת 1969 הופיעו שומרי הגלקסיה: קבוצה של סוּפּר גיבורים שחיים בקצה השני של הגלקסיה, ומִדי פעם בפעם מבקרים בכדור הארץ כדי לבקש מאיירוֹן מֵן ומקפּטן אָמֵריקה שיעזרו להם במלחמותיהם נגד החייזרים.

בסרט נכּיר את שומרי הגלקסיה מקרוב: מנהיג החבורה הוא סְטאר לוֹרד (שהשם האמִתי שלו פּיטר קוויל). הוא גדל כילד על כדור הארץ עד שיום אחד גילה כי אבא שלו הגיע מהחלל. באותו רגע הגיעו חייזרים ולקחו אותו לקצה הגלקסיה, שם הוא גילה שיש לו כוחות על-אנושיים; גאמורה היא חייזרית ירוּקה וקשוּחה והבת של ת'אנוס הרשע, ששומרי הגלקסיה נלחמים נגדו. גאמורה יודעת שאבא שלה מרושע ומצטרפת לשומרי הגלקסיה כדי לנסות לנצח אותו; דראקס הוא לוחם גדול ושרירי, חזק יותר אפילו מהענק הירוק. בסרט משחק אותו דייב בָּטיסְטה, שהוא בכלל לא שחקן, אלא מתאַבֵּק. אתם אולי מַכּירים אותו מה-WWE; גְּרוט הוא הדמות המוזרה בחבורה: עץ ענקי שיכול לומר רק משפט אחד "קוראים לי גרוט". יש לו כוח-על שמאפשר לו להצמיח גוף חדש בכל פעם שקורה משהו לגוף שלו; רוקט הוא דְּביבוֹן מדַבֵּר, צלף מומחה ובעל רוֹלר-בְּליידְס מיוחדים שמאפשרים לו לעוּף. הוא חמוד מאוד, אבל אל תתעסקו אִתו – אפילו שהוא נראה חמוד, הוא עצבָּני.

עוד במסך

  • מטוסים 2: לוחמי האש: קורותיו של צוות כלֵי טַיִס לכיבוי אש שתפקידם להגן על הפארק הלאומי. כשמְטוֹס המֵרוֹץ דאסטי מבין שהמנוע שלו נפגע והוא עלול להפסיק להִתחרוֹת, הוא משגֵר את עצמו אל עולם של לְחימה באוויר באש. דאסטי מאחֵד כוחות עם המַסוֹק הלוֹחם בּליידרנְג'ר ועם הצוות האמיץ שלו, וכולם יחד נלחמים בשרֵפה גדולה.
  • שודדי הפּיצוּחים: סולי, סְנָאי עירוֹני שוֹבב, וחברו העַכבּרוֹש בּאדי מתכננים לשדוֹד חנות פיצוחים ומסתַבּכים בשוד בּנק שתכננו שודדים, אשר השתמשו בחנות הפיצוחים ככיסוּי. בדרכם של השודדים האמִתיים לשדוד את הבנק הם נתקלים בתקלות שגרמו המכַרסמים.
  • קסם של בית: רַעם החתול מִתגנב אל אחוּזתוֹ של הקוסם הקָשיש לוֹרנס, שחולק את עולמו עם חיות ורוֹבּוטים. כשלורנס בבית החולים, האַחיין שלו רוצה למכּוֹר את הבית, אבל דיירי האחוזה מפתחים שיטות להגֵן על ביתם: הם הופכים אותו לאחוזה רְדוּפה רוחות, ומשתמשים ברעם כנשק הסודי שלהם.
  • בּלגן בג'וּנגל: מאנו וסאשׁה הם שני דביבוֹנים צעירים ומאוֹהבים שגרים ביער גשם במֶקסיקוֹ. הבעיה היא שסאשה היא בִּתו של ראש השבט, ומאנו הוא הפִּרחח של השבט. כאשר ציידים תופסים את סאשה, מאנו חוֹבר לצ'אי הקוף, ויחד הם יוצאים להצילהּ.
    הרפתקאותיו של קפטן הַרלוֹק: השנה היא 2977, זה שנים רבות משתולל קְרב אדירים ברחבי החלל. מיליאַרדי בני אדם, שניצלו את הפְּלָנֵטות שאליהן הוּגלוּ אבות אבותיהם מכדור הארץ לאחר שנִבזז, מתכננים לחזור אל מה שעדיין הם קוראים לו "הבית". בכדור הארץ שולטת קוֹאָליציה מוּשחתת בשם גאיה המוֹשֶׁלת בגזע האנושי הפָּרוס ברחבי החלל. קפטן הרלוק וצוותו הם התקווה היחידה של האנושות לגלות את הסודות שהסתירה הקואליציה.

רוצים לקרוא עוד? לקבלת מגזין גליליאו צעיר במתנה

 

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

4 תגובות

  1. מאחר ,וסרטים כאלה יקרים באופן קיצוני.אם רוצים להפיק סרטים כאלה בארץ צריך להקים קרן יחודית לכך.כמו בנק יחודי לפרויקטים יחודיים בתרבות הישראלית.

סגור לתגובות.

דילוג לתוכן