תותים יצילו את האסטרונאוטים מהקרינה

בנאס"א מנסים לפתח זן של תותים שניתן לגדל בחלליות ועל אדמת המאדים. לתות יש תכונות שיסייעו לגוף האסטרונאוט להתמודד עם נזקי קרינת החלל

לפני כחצי שנה הכריז נשיא ארה"ב, ג'ורג' בוש, על תוכניתו לכיבוש החלל. בין השאר הצהיר בוש כי על נאס"א להתחיל לגבש תוכנית עבודה שתוביל לשיגור אסטרונאוטים אמריקאים ולנחיתתם במאדים עד 2020. בנאס"א מתייחסים להצהרותיו של בוש ברצינות רבה, והחלו כבר לדאוג לתפריט נציגיהם על הכוכב. בשבועות האחרונים הם בודקים שני זנים של תותים הגדלים בבריטניה, כדי לגלות אם יוכלו לגדל אותם גם על מאדים. התותים לא ישמשו רק להשבעת רעבונם של האסטרונאוטים, אלא גם להגנה עליהם מנזקי הקרינה בחלל.

התותים המיועדים למשימה גודלו בידי פיטר וינסון, חקלאי בריטי ממחוז קנט, ממשפחת מגדלי תותים ותיקה. נאס"א ביקשה מווינסון לאתר זנים מיוחדים שניתן יהיה לגדל בחללית במסע הארוך (כ-10 חודשים) לעבר מאדים, ולאחר מכן לגדלם גם על פני הכוכב. וינסון בחר שני זנים שאותם הוא מכנה Marsberries ("מאדיתות"), ובראיונות לכלי התקשורת בבריטניה הסביר: "נאס"א מעוניינים לקבל לידיהם זנים של פירות שמסוגלים להתמודד עם התנאים הקשים השוררים בחללית ושיהיו מסוגלים לתת פירות לאורך זמן רב".

מדענים הסבירו כי נאס"א פנתה דווקא למגדל תותים בריטי, מכיוון שהאירופאים – והבריטים בפרט – שוקדים זה שנים על פיתוח פירות שיוכלו לגדול ללא אור שמש מספק. בכוונת נאס"א להעביר את שני הזנים מבחנים מיוחדים במטה הסוכנות בקייפ קנאברל, פלורידה. אם התותים יצלחו אותם, הם יוטסו לתחנת החלל הבינלאומית, שם יעברו סדרה נוספת ומפרכת של מבחני גידול. אם יעמדו גם בהם, עשויים התותים לעשות את דרכם למאדים. עוד לפני סדרת המבדקים הזו, וינסון כבר מפגין גאווה אישית ולאומית: "זה מאוד מחמיא וזו הדרך שבה בריטניה יכולה לתרום את התרומה הקטנה שלה במסע למאדים", אמר לעיתון סקוטי.

חקלאות בחלל

בנאס"א מסבירים כי ניתן אמנם לקחת מספיק מים ומזון למשימה בחלל שנמשכת כשנה, ואולם מכיוון שרק הנסיעה למאדים נמשכת קרוב לשנה, עליהם למצוא פתרונות שיאפשרו לאסטרונאוטים לגדל בעצמם את מזונם. למעשה, אין זו הפעם הראשונה שבנאס"א בודקים את תחום החקלאות בחלל. כבר שנים בוחנים מדענים מטעם הסוכנות אפשרויות שונות לגידול ירקות ופירות בחממות מיוחדות, שיוקמו על אדמת הירח או מאדים.

הקושי נעוץ בכך שהסביבה על פני מאדים אינה ידידותית לגידולים חקלאיים. הטמפרטורה, לדוגמה, נעה מ-10 מעלות צלסיוס ביום עד 120- מעלות בלילה – הבדלים שיכולים להביא להתמוטטות החממות. האטמוספירה של מאדים גם יעילה פחות מזו של כדור הארץ בסינון קרינה אולטרה-סגולה. על הפיתוחים גם מעיבה העובדה שהמדענים לא קיבלו עד כה דגימת מאדמת מאדים, ולכן אינם יודעים אם ההרכב הכימי שלה מסוגל לאפשר בגידול ירקות ופירות.

חלק מהבעיות ייפתרו בעוד שנים אחדות, ובנאס"א מדגישים שבכל מקרה אין בכוונתם להטיס אסטרונאוטים למאדים ללא פתרון כלשהו למצוקת המזון. לא מדובר רק על התמודדות עם הרעב של האסטרונאוטים, אלא גם לניצול העובדה שאכילה מסודרת של פירות וירקות עשויה לגונן עליהם מנזקי הקרינה ש"תפציץ" את החללית בדרכה למאדים.

ליתרונם של הפירות והירקות ניתן כבר חיזוק מדעי. כך, לדוגמה, מדווח אתר האינטרנט Space.com על מחקר שביצע ג'יימס ג'וזף במעבדה לחקר מדעי העצב בבוסטון. המחקר בדק כיצד מגיבים עכברי מעבדה לקרינה מהסוג שאליה יחשפו אסטרונאוטים, והחוקרים מצאו שעכברים שאכלו תותים, אוכמניות, כרוב ותרד סבלו מרמה נמוכה של נזקים במערכת העצבים המרכזית, בהשוואה לעכברים שלא נהנו מהתפריט הזה. ההסבר הביולוגי פשוט: החומרים נוגדי החמצון בפירות וירקות מספקים הגנה למערכת העצבים.

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן