האם יתגלו עדויות לכוכב לכת שהקיף את השמש במסלול לא רחוק מזה של כדור הארץ?

האם אסטרואידים שהתגלו הם שרידיו של כוכב הלכת תאיה שהתנגש עם כדור הארץ, הרים את קרומו לחלל, ממנו נוצר הירח * חלליות סטריאו ינסו לחפש בעזרת גולשי האינטנרט

נקודות לגראנז' בין כדור הארץ לשמש. איור: נאס''א
נקודות לגראנז' בין כדור הארץ לשמש. איור: נאס''א

החלליות התאומות סטיראו של נאס"א נכנסות כעת לאיזור מסתורי בחלל כדי לחפש אחר שרידיו של כוכב לכת עתיק שהקיף פעם את השמש לא הרחק ממסלול כדור הארץ. אם הם ימצאו משהו, הדבר עשוי לפתור חידה גדולה – מקורו של הירח.

"שמו של כוכב הלכת הוא תאיה (Theia), אומר מייק קייזר, מדען בפרויקט סטיראו במרכז החלל גודארד של נאס"א. "מדובר בעולם היפוטתי שלעולם לא ראינו, אך כמה מהחוקרים מאמינים כי התקיים לפני 4.5 מיליארד שנה – והוא זה שהתנגש עם כדור הארץ ויצר את הירח.

היפותיזת תאיה היא פרי מוחו של התיאורטיקנים של פרינסטון אדוארד בלברונו וריצ'ארד גוט. היא מתחילה עם התיאוריה הפופולארית על מקור הירח. אסטרונומים רבים מתרחשת בשנים של היווצרות מערכת השמש. כוכב לכת בגודל של מאדים התנגש עם כדור הארץ. רסיסים מההתרסקות, תערובת של חומרים משני הגופים, התאגדו מחדש בחלל ויצרו את הירח. התסריט מסביר היבטים רבים של גיאולוגית הירח, לרבות גודלו של גלעין הירח וצפיפות הרכב האיזוטופים בסלעי הירח. זו תיאוריה טובה, אך היא משאירה שאלה אחת בלתי פתורה: מהיכן הגיע אותו פרוטו-כוכב לכת גדול? בלברונו וגוט סבורים כי הוא הגיע מנקודות לגראנז' שבין השמש לכדור הארץ.

כפי שתיארנו במאמר קודם, ישנם חמש נקודות כאלה המשמשות כבאר כבידתית משותפת לשמש ולכדור הארץ. כאשר מערכת השמש היתה צעירה, נקודות לגראנז' היו מאוכלסים בעיקר בפלנטיסימלים – אבני בניין של כוכבי לכת, שגודלם כגודל אסטרואידים. בלברונו וגוט מציעים כי באחת מנקודות לגראנז' אלה L4 ו-L5, התאחדו הפלנטיסימלים ביינהם ויצרו את תאיה, הקרויה על שמו של הטיטאן מהמיתולוגיה היוונית שהוליד את אלת הירח סלן.

המודלים הממוחשבים שלהם הראו כי תאיה היה יכול להיות גדול דיו כדי ליצור את הירח אם הוא נוצר באיזורי L4 או L5, שבהם מאזן הכוחות איפשר למספיק חומר להצטבר, אומר קייזר. "מאוחר יותר תאיה נפלטה מהאיזור בו נוצר בשל הגידול בכוח המשיכה של כוכבי לכת מתפתחים אחרים כדוגמת נוגה, וערעור כבידתי זה שלח את אותו כוכב לכת למסלול התנגשות עם כדור הארץ.

אם התיאוריה נכונה, תאיה עצמה כבר איננה מזמן אך כמה פלנטיסימלים עתיקים שלא הצטרפו לתאיה עשויים עדיין להמצא ב-L4 או L5. "חלליות סטיראו נכנסים לאיזור זה בחלל כעת" אמר קייזר. "הדבר שם אותנו במצב טוב לחפש את אותם אסטרואידים שנשארו מתאיה. נקרא להם פשוט תיאסטרואידים"

האסטרונומים חיפשו אחר תיאסטרואידים בעבר באמצעות טלסקופים מכדור הארץ ולא מצאו דבר, אך בשיטה בה ניתן לצפות אפשר לראות רק עצמים בגודל של קילומטר ומעלה. רק באמצעות כניסה ל-L4 L-5 בהתאמה, יכולות חלליות סטיראו להיות במקום הטוב לראות עצמים קטנים בהרבה מטווח קצר יחסית.
"החיפוש החל למעשה לפני כחודש כאשר שתי החלליות הסתובבו 180 מעלות כך שיוכלו לצלם חשפיות של שעתיים של האיזור הכללי. בסדרה הראשונה של התמונות מצאו אסטרונומים חובבים כמה אסטרואידים מוכרים ושביט חדש – איטאגאקי רק ימים אחדים לאחר ההכרזה על התגלית. ואולם לא נמצאו שרידיהם של התיאסטרואידים."
לדברי קייזר, המצוד אחר התיארסטרואידים איננו המשימה העיקרית של סטיראו. "סטיראו היא מצפה שמש, שתי החלליות בוחנות את השמש בצדדים מנוגדים שלה כדי שנוכל לקבל מראה תלת ממדי של פעילות השמש. רק במקרה יצא שהן חייבות לחלוף דרץ נקודות L4 ו-L5 בדרכן, זה פשוט בונוס מדעי."

"יתכן מאוד שלא נראה כלום" הוסיף, "אך אם נגלה הרבה אסטרואידים בקרבת L4 או L5 הדבר עשוי להוביל למשימה שתנתח את הרכב האסטרואידים הללו לפרטים. אם משימה זו תגלה שלאסטרואידים יש הרכב דומה לזה של כדור הארץ או הירח, הדבר יתמוך בגרסת בלברונו וגוט של תיאורית הפגיעה הגדולה."

החיפוש יימשך חודשים רבים. נקודות לגראנז' אינן נקודות קטנות בחלל. מדובר באיזורים נרחבים בקוטר של 50 מיליון קילומטרים. חלליות סטיראו נמצאות בקצה האיזורים הללו. הן תתקרבנה לגישה קרובה לתחתית באר הכבידה בסטפמבר-אוקטובר 2009. "יש לנו תצפיות רבות לפנינו" אמר קייזר.

צוות סטיראו מזמין את הציבור להשתתף במחקר באמצעות סריקת התמונות כאשר יגיעו מהחלליות. הם מישהו יראה בהן נקודות נעות יחסית לכוכבים, יתכן שאלו תיאסטרואידים. ההוראות נמצאות בכתובת הזו.

לידיעה באתר נאס"א

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

3 תגובות

  1. שלום.
    נכנסתי לקישורים המובאים בכתבה ועדיין לא הבנתי איך בדיוק לצפות בתיאסטרואידים. אנגלית , סוף כל סוף, אינה שפת האם שלי.

  2. כמן יהודה, אני גם לא מבין כיצד קיומו של כוכב לכת בגודל של מאדים כה קרוב לשמש לא שינה את נקודות לגרנז'.
    הגדרה שמצרתי לנקודות לגראנז':
    "נקודות לגרנז' הינן נקודות שווי משקל במערכת של שני גופים המסתובבים זה סביב זה.

    המתמטיקאי ז'וזף-לואי לגראנז' (Joseph-Louis Lagrange) הראה כי במערכת של שני גופים המסתובבים זה סביב זה, קיימות 5 נקודות של שווי משקל כבידתי שבהם יכולים להימצא גופים נוספים (בתנאי שמסתם זניחה ביחס למסות האחרות במערכת). נקודות לגראנז' מתקבלות משווי משקל בין כוחות משיכה של שני הגופים והכוחות הצנטרופוגליים הפועלים במערכת הייחוס המסתובבת.

    כל נקודות לגראנז' נמצאות על מישור התנועה של שני הגופים והינן נקודות שווי משקל לא יציב – זאת אומרת, הפרעה קטנה במיקומו של חלקיק הנמצא בנקודת לגראנז' תוציא אותו מנקודה זו."

    כלומר נקודות לגרנז' המחושבות עבור מערכת כדוה"א-שמש, נכונות גם אם ישנן גופים הנמצאים באותם נקודות, אבל רק אם מסתם זניחה. אז אותו פרוטו-כוכב לכת המשוער אולי זניח יחסית לשמש, אך אני לא חושב שאפשר לקרוא לו זניח לעומת כדוה"א.

  3. ברצוני להתייחס למשפט הבא המופיע במאמר:
    "בלברונו וגוט סבורים כי הוא הגיע מנקודות לגראנז' שבין השמש לכדור הארץ."
    כלומר החוקרים הניכבדים קובעים שכוכב לכת (תיאה) בגודל מאדים הגיע מאזור נקודת לגרנז' שבין כדור הארץ לשמש.
    כאן חייב להיות אי דיוק מסויים. חמשת נקודות לגרנז' ניקבעות ממצב של גרביטציה בין שני גופים משמעותיים- כמו למשל השמש וכדור הארץ.
    אבל, ברגע שאנו מכניסים באותו מסלול של כדור הארץ, או לידו, עוד גוף משמעותי כמו מאדים למשל, יש לו השפעה משמעותית משלו עם "רצון" ליצור נקודות לגרנז' משל עצמו וכאשר כל המערכת הזאת נעה קשה לי להאמין שניתן כיום להסיק מסקנות ודאיות לגבי תיאה אחרי ארבעה מיליארד שנים.
    בנוסף, הרי ידוע לנו שמערכת של שלושה גופים ומעלה אינה ניתנת לחיזוי התנועה הכבידתית שלה.
    יום טוב
    גמר חג שמח
    ואיזה כיף שחזר החמץ, וכמה כיף שיש לנו ירח!
    סבדרמיש יהודה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן