אתיקה / תומכי המהלך : יקדם המחקר והריפוי; המתנגדים: ישראל – “גוי של שבת”
מאת: תמרה טראובמן, הארץ וחדשות וואלה!
תאי גזע שהופקו בישראל מעוברים אנושיים, מיוצאים מתחילת החודש לגרמניה. מדובר בייצוא תאים מהטכניון ומבית החולים רמב”ם שבחיפה. תאי הגזע מופקים מעוברים צעירים מאוד, ויכולים להפוך לכל אחד מסוגי התאים שבגוף.
הדעות בדבר ייצוא תאי הגזע חלוקות: מדענים, רופאים רבים ואתיקאים בולטים, טוענים כי מדובר במיזם משותף מבורך, שיקדם את המדע ואולי אף יוביל לפיתוח טיפולים רפואיים חדשים; ואולם, כמה משפטנים וסוציולוגים – הן בגרמניה והן בישראל – טוענים כי למרות שייצוא התאים חוקי לגמרי, הוא כרוך בבעייתיות רבה.
שיגור התאים – שנעשה בראשונה בראשית החודש – התבצע ללא דיון מקדים בוועדות ארציות לאתיקה וללא כל דיון ציבורי. בגרמניה עצמה, עוררה כבר לפני כשנה האפשרות שייובאו תאים מישראל ביקורת ציבורית נרחבת ונוקבת, שנשמעה גם מצד “המועצה הלאומית לאתיקה” של גרמניה. כמה מבקרים מצביעים על המשמעות הסמלית של הצעד, וטוענים כי מדובר בפיתול מקאברי של ההיסטוריה והפיכת המחקר הישראלי למעין “גוי של שבת” של המחקר הגרמני.החוק הגרמני רואה בהפקת תאי גזע מעוברים אנושיים פעולה לא מוסרית; כך סבורים במדינות רבות בעולם. לפי החוק הגרמני, לחוקרים במדינה אסור להפיק ולחקור תאי גזע מעוברים שנוצרו בגרמניה.
בשנה שעברה התקבל חוק בבונדסטאג, המאפשר במקרים חריגים לייבא תאי גזע ממדינות זרות. “העיתונות הגרמנית הצביעה אז על המוסר הכפול של החוק הגרמני ועל האבסורד בכך שפעולה הנאסרת בעוברים מגרמניה, מותרת בעוברים שמגיעים מקבוצות אוכלוסייה אחרות”, אומרת יעל השילוני-דולב, מרצה לסוציולוגיה באוניברסיטת תל אביב, שכותבת עבודת דוקטורט על יישומי ידע גנטי בישראל ובגרמניה.
תאי הגזע שנשלחו לגרמניה הופקו בפקולטה לרפואה של הטכניון, על ידי פרופ' יוסף איצקוביץ'-אלדור, מנהל מחלקת נשים ברמב”ם. לדבריו, מדובר בשיתוף פעולה מחקרי והטכניון לא קיבל על כך תשלום. עם זאת, עו”ד אבי גולדסובל, יועץ משפטי של הטכניון, אמר: “תוצאות המחקר תהיינה בבעלות משותפת (…) אנו מגדילים בכך את בסיס הקניין הרוחני בנושא תאי גזע”.
במחקר ינסו החוקרים בגרמניה ללמוד כיצד ניתן “לשכנע” תאי גזע להפוך לתאי עצב. ד”ר אוליבר בריסטלה מאוניברסיטת בון, החוקר זה שנים רבות תאי עצב ותאי גזע מעוברי עכברים, מקווה שיתאפשר להשתיל בעתיד – לא ברור מתי – את תאי העצב החדשים באנשים שחולים במחלות של מערכת העצבים, ולרפא מחלות כמו פרקינסון ואלצהיימר.
בריסטלה רצה להתחיל לחקור גם תאי גזע מעוברים אנושיים, אך עד לאחרונה החוק הגרמני לא איפשר זאת: ה”חוק להגנת העובר” בגרמניה אוסר על כל מחקר בעוברים אנושיים. לפני כשנתיים, החלו חוקרים גרמנים לתהות אם החוק תקף גם לתאי עוברים שהופקו במדינות זרות. בינואר ,2002 לאחר ויכוח ממושך, אישר הבונדסטאג חוק שמאפשר לייבא את התאים ב”מקרים יוצאים מן הכלל”. לפי ההחלטה החדשה, על החוקרים לספק הוכחות לכך שהמחקר “מצטיין באיכותו המדעית” ולא ניתן לעשותו בתאים אחרים, כמו תאי גזע בוגרים (המופקים מרקמות של בני אדם בוגרים) או תאים מבעלי חיים. הייבוא מותנה באישורה של ועדה רב-תחומית לאתיקה. בחודש שעבר אישרה הוועדה לבריסטלה לייבא את התאים מישראל; זה היה האישור הראשון שניתן. הוא הוגדר כ”מקרה מבחן” ועורר עניין רב בתקשורת. בוויכוח שמתנהל בימים אלה בגרמניה, שוללים רבים את המחקר בתאים, אך יש הטוענים כי יש להתיר ייבוא תאי גזע, כמו גם את הפקתם וחקירתם.
לדברי ד”ר ג'נס רייך ממרכז מקס דלברוק לרפואה מולקולרית בברלין, הרתיעה של הגרמנים ממחקרים בעוברים אנושיים נובעת משתי סיבות עיקריות: האחת היא עברם – הניסויים שביצעו הנאצים בבני אדם במלחמת העולם השנייה; האחרת נעוצה במחשבה הפילוסופית הגרמנית. לפי תפישה זו, המעוגנת במשנתו של עמנואל קאנט, האדם הוא “מטרה בפני עצמה”, ולפיכך אסור להפכו ל”כלי” להשגת מטרות שאינן מיועדות לתועלתו האישית. גם ניסויים בבני אדם, לפי תפישה זו, נתפשים כאתיים רק כל עוד הם נעשים לטובת מושא הניסוי.
אך האם גם עובר מוגדר כ”אדם”, שואל פרופ' אסא כשר, פילוסוף ומומחה לביו-אתיקה מאוניברסיטת תל אביב. כשר סבור שלא. העוברים שמהם מפיקים תאי גזע הם בני חמישה ימים, אומר כשר, הם נראים ככדור מיקרוסקופי של תאים וטרם פיתחו מאפיינים ייחודיים שאנו תופשים כ'אנושיים'. בכנס בנושא תאי גזע, שקיימה בשנה שעברה קרן גרמניה-ישראל בהיידלברג, אמר כשר כי הגרמנים הרחיקו לכת בעמדתם הגורפת. לדבריו ולדעת מדענים ורופאים רבים אחרים, העמדה הגרמנית מונעת מחולים להרוויח מהסיכוי שהמחקרים בתאי גזע יובילו לריפוי מחלתם. “אולי אנחנו, היהודים מישראל”, אמר כשר, “היחידים שרשאים לומר לכם בעניין התגובה הזאת: הגזמתם”.
ואולם לדברי עמוס שפירא, פרופסור למשפטים ומומחה לאתיקה רפואית באוניברסיטת תל אביב, הסדר הייבוא שאימצו הגרמנים הוא “פשרה מוסרית בעייתית, בבחינת 'אנו לא נעשה את העבודה המלוכלכת, אבל כן נעשה מחקרים אם היא תיעשה על ידי מישהו אחר'”.
ד”ר כרמל שלו, מנהלת היחידה לאתיקה וזכויות בריאות במכון גרטנר לחקר מדיניות בריאות, אומרת כי גם אם יוחלט שאין כל פסול בייצוא חומרים ביולוגיים ודגימות ד-נ-א לחו”ל, יש להסדיר את הסוגיה ברמה הממלכתית. היום, העברת הדגימות מנוהלת רק ברמה המוסדית של בית החולים או האוניברסיטה העושים את המחקר.
לדבריה, על החוקרים לבקש מהנשים שתרמו את עובריהן לצורך הפקת התאים, הסכמה גם לעריכת המחקר הספציפי. זאת כדי שנשים המסתייגות מבחינה מוסרית ממחקרים מסוימים יוכלו להימנע מלתרום בעבורו את עובריהן. אך לדברי איצקוביץ', הסכמה כזאת לא הושגה.
ההסכמה, שניתנה לפני הפקת התאים, כללה אישור כללי לבצע בהם מחקרים, אומר איצקוביץ'. לדבריו, “אי אפשר לבקש הסכמה לכל מחקר ומחקר, לא יהיה לזה סוף”. עוד אמר, כי אינו רואה הבדל בין שיתוף הפעולה הנוכחי עם גרמניה לבין כל מחקר אחר הנעשה במעבדתו. כמו רבים בקהילת המדע, הוא סבור כי שיתוף הפעולה הוא מבורך ונועד לקידום המחקר.
תאי גזע מעוברים אנושיים – רק בישראל ובעוד 5 מדינות
מלבד ישראל, רק מדינות בודדות מפיקות תאי גזע מעוברים אנושיים: הודו, דרום קוריאה, שוודיה, סינגפור וארה”ב.
אוסטרליה, שרואה בעיות אתיות בהפקת תאי גזע, מחזיקה בתאים שמדעניה הפיקו בסינגפור. בארה”ב אסור להשתמש בתקציבי מחקר ממשלתיים לחקר תאי גזע שהופקו אחרי 2001 – רוב התאים הופקו בחברות פרטיות. בשוודיה המחקר מותר, אך תחת תקנות ממלכתיות וחוק המסדיר מחקרים בעוברים. לעומת זאת, בישראל, כמו בהודו, אין כל חוק העוסק בניסויים בעוברים, ואין תקנות ממלכתיות אחידות המסדירות את המחקר.
