תיבדק הקמת בנק ציבורי לדם חבל הטבור

חברה פרטית אוספת מיולדות את הדם ושומרת אותו בבריסל

 
מאת: חיים שדמי * 
 
 
 
בחודשים האחרונים יותר ויותר רופאים ומיילדות מתבקשים על ידי היולדות לאסוף בעבורן, במהלך הלידה, את דם חבל הטבור. יולדות אלה מתייצבות בבית החולים כשברשותן ערכה לאיסוף הדם, אותה קיבלו מחברת “קריו-סל ישראל” – הזכיינית של חברת קריו-סל הבינלאומית – המחזיקה בנק פרטי לדם חבל הטבור. ברשות החברה מעבדה בבריסל בלגיה, לשם מועבר הדם תוך 72 שעות לאחר הלידה. בעבור הערכה ושירותי החברה משלמים היולדות ובני זוגן 549 דולר, נוסף לדמי אחסנה שנתיים של 75 דולר.
השתלות של דם חבל הטבור הולכות וצוברות תאוצה בשנים האחרונות בעולם בגלל סגולותיו הרפואיות, שחלקן משוער וחלקן כבר הוכח. במקביל התרבו הגורמים המבקשים להפיק מכך רווח. דם חבל הטבור משמש לטיפול במחלות ממאירות כמו סוגים שונים של לוקמיה, סרטן השד ולימפומה; מחלות גנטיות כמו טלסמיה, אנמיה מולדת; “ילדי בועה” הסובלים מכישלון המערכת החיסונית; ומחלות מטבוליות.

“אין כמעט מחלה ממארת שניתן לטפל בה באמצעות השתלת מח עצם, שלא ניתן לטפל בה באמצעות השתלת דם חבל הטבור”, אומר פרופ' ארנון נגלר, מנהל המחלקה להשתלת מח עצם בבית חולים תל השומר. עד היום בוצעו בעולם כ-3,000 השתלות מוצלחות של דם חבל הטבור, מרביתן בילדים. בארץ בוצעו כ-40 השתלות כאלה.

ואולם, כמה רופאים בכירים מתלוננים על פעילותה של קריו-סל בבתי החולים. חלקם אף פנו בעניין למשרד הבריאות, על מנת שיתערב ויבחן אם יש מקום להגביל ולהסדיר את פעילות החברה בישראל. משרד הבריאות עצמו לא נדרש מעולם לאשר את פעילותה של קריו-סל והוא שמע עליה רק בעקבות פרסום ב”הארץ” לפני כשנה.

בחדרי הלידה בישראל יש עומס עבודה גדול. “כל פעילות שאיננה מאושרת על ידי משרד הבריאות ומגובה בתוספת כוח אדם מגבירה את עומס העבודה בחדרי הלידה ופוגעת בשירות הרפואי הבסיסי”, טוען פרופ' איל שיף, מנהל אגף מיילדות וגנקולוגיה בבית חולים תל השומר.

“הלחץ של היולדות על הצוות בעייתי, וכל הסוגיה עמומה”, אומר ד”ר ארי שמיס, סמנכ”ל בית חולים תל השומר. לדבריו, הוא מוטרד משאלת האחריות המשפטית שעולה מפעילותה של קריו-סל בחדרי הלידה. “אין מענה ביטוחי למקרה שבו מיילדת שברה מבחנה או שפכה בטעות את הדם”, אומר שמיס. “לא הדרכתי את המיילדת כיצד לאסוף את הדם, ולכן היא עלולה לטעות. אנחנו גם לא מחתימים את היולדת על טופס מודעות לסיכונים. איך תדע מתי מרגע איסוף הדם ועד ההקפאה במעבדה התרחשה תקלה? בית משפט יכול לקבוע שהאחריות חלה במשותף על בית החולים וקריו-סל”.

“כעובד בית חולים”, מוסיף שמיס, “אני אחראי על היולדת והטיפול בה, ולכאורה אני מבטיח לה איסוף של דם שבעוד 20 שנה עלול להתברר כאינו מתאים לשימוש. בית החולים לוקח על עצמו אחריות לשירות שהוא לא פועל בו עד הסוף”. בתגובה אומר ניר כאהן, מנכ”ל קריו-סל ישראל, כי היולדת חותמת על טופס שמשחרר את בית החולים מאחריות.

שמיס סבור שעד שתובהר סוגיית הבנק, ראוי שמשרד הבריאות יורה על הפסקת איסוף הדם בבתי החולים בעבור קריו-סל. לאחרונה התקיימו מגעים בין החברה לבית החולים תל השומר, ואולם האחרון סירב לחתום על הסכם עם החברה.

בית חולים אינו יכול לאסור על המיילדות לאסוף את הדם, ואולם ישנם בתי חולים שכלל אינם מעוניינים לעשות זאת – בתי החולים רמב”ם בחיפה ואיכילוב בתל אביב, למשל. “קריו-סל פנו אלינו וביקשו שיתוף פעולה, ואנחנו נענינו”, אומר ד”ר יצחק זיידס, סמנכ”ל רמב”ם. בעבור כל מבחנת דם חבל הטבור משלמת קריו-סל לרמב”ם כמה עשרות שקלים.

לחץ הרופאים, הצורך בהסדרת פעילותה של קריו-סל ובעיקר השאלה האם אין מקום להקים בנק דם חבל הטבור ציבורי, הביאו את משרד הבריאות להקים לפני כמה שבועות ועדה מיוחדת לבחינת הנושא ולגיבוש מדיניות המשרד. הוועדה אמור להתכנס לראשונה בתחילת אוקטובר. “ברגע שהמידע המדעי העדכני מעיד שיש ערך רפואי בבנק כזה, יש מקום לבחון האם כדאי לארגן את הפעילות הזו באופן מרכזי ולאומי והאם מדובר בשירות מספיק חשוב שעל המדינה להיות מעורבת בו מבחינה תקציבית”, אומר ד”ר יצחק ברלוביץ', המשנה למנכ”ל משרד הבריאות.

לצד הטיעונים בדבר העומס על המיילדות ושאלת האחריות המשפטית, מסתתרים גם שיקולים נוספים: כסף ויוקרה. בתי החולים תל השומר והדסה עין כרם, למשל, מעוניינים להקים בעצמם בנק של דם חבל הטבור. בנוסף, הועברו לבתי החולים כמה הצעות מיזמים חיצוניים להפעלת בנק כזה.

לפני כשנה הקים מד”א, במסגרת בנק הדם שלו, בנק דם חבל טבור ציבורי. עד היום נאספו בו 12-10 מנות דם. בינתיים משתפים פעולה עם מד”א רק בתי החולים ולפסון והדסה שמעבירים אליו דם שנלקח מיולדות. לדברי איילת שנער, מנהלת בנק הדם וחברת הוועדה החדשה מטעם משרד הבריאות, ישנם בתי חולים נוספים שעומדים לשתף פעולה עם הבנק שהקים מד”א. “חלק מבתי החולים שוקלים להקים בנק כזה במסגרתם. אבל מדובר במערכת יקרה מאוד ועתירת משאבים”, אומרת שנער. “חבל שהשירות הזה יהיה מפוזר בכמה מקומות בארץ”.

“מונופול אינו דבר טוב”, אומר פרופ' נגלר מתל השומר. “אני לא רואה איך ישראל, במשאבים המוגבלים שלה, מקימה היום בנק כזה. אני בעד שיתוף פעולה בין בתי חולים, ובוודאי שאין מקום לכך שכל בית חולים יקים לו בנק משלו, אבל 3-2 בתי חולים זה בסדר”.
מומחה: השתלה עצמית יעילה פחות

מנת הדם שמאחסנת “קריו-סל” מיועדת לשימושו של היילוד, לכשיגדל, במה שמוגדר כ”השתלה עצמית”. בנוסף, יכול לשמש הדם גם את הוריו או אחיו של היילוד, ואולם במקרה כזה סיכוי ההתאמה עומד על %50 בלבד.

“נושא השתלות דם חבל הטבור בעולם צועד היום בעיקר לכיוון של השתלות מתורמים (בני משפחה וזרים – ח”ש), אומר פרופ' ארנון נגלר, מנהל המחלקה להשתלת מח עצם בתל השומר. “מתברר, כי להשתלות עצמיות אין אפקט חיסוני נגד גידול סרטני ונדרש במקביל גם טיפול כימותרפי. זאת לעומת השתלה מתורם, שבה ניתנת לחולה מערכת דם ומערכת חיסון חדשה. הוכח שהשתלת עצמית של דם חבל הטבור לא יעילה יותר מטיפול כימותרפי בחולות בסרטן שד, ועובדה זו השליכה גם על תחומים אחרים”. בתגובה אומר ניר כאהן, מנכ”ל קריו-סל: “אופן ההשתלה נקבע לא פעם לפי סוג המחלה”.

לדברי נגלר מנת דם טבורי טובה לשימוש במשך 15 שנה ולכן הסיכוי שתשמש דווקא את היילוד ממנו נלקחה הם נמוכים ביותר. יחד עם זאת, הוא מוסיף, סביר כי יתברר בעתיד שמנת דם טבורי תהיה טובה לשימוש גם לאחר זמן ארוך יותר.
 
* הידיעה פורסמה בהארץ ובוואלה, אתר הידען היה חלק מפורטל IOL – שהיה באותו זמן בשלבי מיזוג עם וואלה