סיקור מקיף

חוקרים בבריטניה מתקרבים ליצירת תאי זרע וביצית מתאי גזע עובריים

פרופ' מישל רבל, ראש הועדה לביו-אתיקה בישראל: מי שדורש לאסור כל מחקר סבור שמהמדע לא יכול לצאת שום דבר טוב ולזה רוב המדענים לא מסכימים

 מדענים בריטיים מסרו ביום שני בכנס בקופנהגן כי הצליחו לפתח במעבדה צורות ראשוניות שיובילו לתאי זרע וביצית אנושיים שיופקו מתאי גזע
ההישג, שהוכרז בכנס של מומחי פוריות, עשוי להוביל לטיפולים חדשים לזוגות הסובלים מבעיות פוריות וכן לצורך שיבוט תרפויטי שעשוי לסייע בריפוי מגוון רחב של מחלות. בכנס בקופנהגן שיימשך עד יום חמישי משתתפים 5,300 חוקרים ורופאים מכל רחבי העולם: "הראינו כי אנחנו יכולים לייצר תאי נבט ראשוניים. אלו הם תאים שיכולים להפוך או לתא זרע או לביצית בהתאם למינו של העובר ממנו הופק תא הגזע." כך אומר פרופ' הרי מור (Moore), ביולוג העוסק בתחום הרביה באוניברסיטת שפילד בבריטניה.
בתרביות הצלחנו להראות, תוך שימוש בתאי גזע עובריים, כי כמה מהתאים התפתחו מאוחר יותר לשלב מאוחר של התפתחות תא זרע." אמר מור. אף כי מור ואנשי צוותו לא יצרו זרע מתאי הגזע, של עובר שנתרם למחקר, הם מאמינים שזה יהיה השלב הבא. "אנחנו לא כל כך רחוקים מזה. אנחנו סבורים שנוכל לבנות תא זרע מתפקד" הוסיף.
בהמשך התהליך, כאשר הטכניקה תהיה שלמה יותר, ואם היא תוכח כבטוחה, (ה"אם" הזה נתון גם לדברי מור בסימן שאלה גדול), הוא עשוי לסייע בטיפול באנשים שאינם מייצרים את הזרע או הביצית בעצמם, דבר שיחסוך להם את הצורך בתורם.
אם ניתן יהיה לפתח ביצית של אדם מתא גזע עוברי, הוא עשוי לבטל את הצורך בתרומת ביציות לשיבוט תרפויטי.
אחד המכשולים לפיתוח שיבוט תרפויאטי הוא שחייבים לתרום ביציות באמצעות נשים עבור התהליך הזה. אם נוכל להשתמש בתאי זרע עובריים שכבר יש לנו כדי ליצור עוד ביציות, נוכל להשתמש בהם לשיבוט תרפויטי" הוסיף מור.
שיבוט תרפויטי, שבו משובט עובר אנושי כדי להשיג תאי גזע למחקר ומאוחר יותר הוא מושמד, שנוי במחלוקת. בארה"ב אוסר החוק על שימוש בכספים פדרליים כדי להשמיד עוברים אנושיים.
מדענים באוניברסיטת סאול בדרום קוריאה, ששיבטו את העובר האנושי הראשון הכריזו במאי כי הם יצרו תאי גזע עובריים מתשעה חולים. החוקרים הדרום-קוריאנים אמרו כי הם לא ישבטו עוברים אנושיים, אך ישתמשו בביצים שנתרמו מנשים שעברו טיפולי פוריות והחליטו שאינם רוצים עוד ילקים כדי ליצור תאים שלא יהפכו לעולם לבני אדם.
בהוז אלפאטוניאן (Aflatoonian), חבר בצוות של אוניברסיטת שפילד שהציגו את המחקרים שלהם בפני החברה האירופית לפוריות ואמביולוגיה בקופנהגן, אמרו כי ההשג שלהם חשוב להבנת הסיבות לאי פוריות ואת ההשפעות המזיקות הפוטנציאליות של כימיקליים סביבתיים על התפתחות הפוריות.

פרופ' מישל רבל, ראש הוועדה הישראלית לביואתיקה אמר בשיחה לאתר הידען, כי הנסיונות ליצור תאי זרע וביצית מתאי גזע אינם חדשים אך הם בהחלט מעלים שאלות אתיות לא קטנות: "האפשרות לייצר תאי זרע וביציות מתאי גזע עובריים פותחת אפשרויות מעניינות לטיפול בפוריות אבל גם מעלה שאלות אתיות מאוד גדולות מכיוון שאפשר להחזיק את הפוריות מחוץ לגוף ומחוץ להתערבות של הורים על ידי תאי גזע שנמצאים במעבדות לייצר זרע וביצית ואולי בצורה כזו ניתן להוליד ילד המיוחס לתאים הנשמרים במעבדה הרבה שנים.

למה אתה מתכוון כשאתה מדבר על ניתוק הרביה מהמשפחה

"תהיה הפריה של תאים הנמצאים בהקפאה וברגע שרוצים אפשר יהיה להוציא אותם מהקפאה, למיין אותם לתאי זרע וביציות ובצורה כזו אפשר היה להחזיק בחללית רחוקה חיי אדם שיופשרו אחרי מאות שנים בלי שיזדקקו לזכר ונקבה כדי לברוא אותם. הילדים שיוולדו יגדלו ויוכלו לפתח כוכב לכת חדש להתיישבות עבור המין האנושי."

אינך חושש?

"כמו בכל הנושאים בביואתיקה, העמדה שלי היא שטוב לפחד, טוב להעלות את החששות אבל צריך לראות גם את היתרונות. יש להעמיד את ההנחיות הביו-אתיות והדיון הביו-אתי כמחסום כדי לקבוע את גבולות המותר. כל המשמעות של הביואתיקה היא להיות בת לוויה למדע על מנת להגדיר איזה תגליות מדעיות ליישם בחברה או ליישם חלקית ולכן צריך להיות אופטימי בשילוב של אתיקה ומדע שיוכל להוציא את הטוב מההמצאות המדעיות ולמנוע את הישומים הלא רצויים. זה נכון לכל המצאה מדעית ומי שרוצה לאסור בצורה גורפת מחקר על שיבוט או על יצירת תאי זרע או ביציות מתאי גזע אומר בכך שמהמדע לא יכול לצאת אף פעם שום דבר טוב וזו קביעה שאיננה מקובלת לא על רוב המדענים ובוודאי לא עלי."
 
 

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

לוגו אתר הידען
דילוג לתוכן