סיקור מקיף

חוקרים הפכו תאי עור אנושיים לתאים השקולים לתאי גזע

לטענת חוקרים מארה”ב ומיפן, השיטה ניתנת ליישום בכל מעבדה ולגדל רקמות מגופו של חולה שיחליפו רקמות פגועות ויתאימו מבחינה גנטית. הנשיא בוש מרוצה

בשבוע שעבר הודיע איאן וילמוט, החוקר שעמד מאחורי שיבוט הכבשה דולי, כי הוא מפסיק לנסות לשבט עוברי אדם לצורך הפקת תאי גזע, ובמקום זאת מציע להשתמש בשיטה חדשה להפקת תאי גזע מתאי עור, פרי פיתוחו של המדען היפני שיניה יאמאנאקה.
אתמול התפרסם מחקר שבו שותף ימאנאקה עם חוקרים מארה”ב ואשר חושף את השיטה, לא רק בעכברים (כפי שהדגים יאמאנקה לפני חודשים אחדים ושבה את ליבו של וילמוט) אלא גם בבני אדם.
המדענים הצליחו ליצור תאים שווי ערך לתאי גזע עובריים מתאי עור רגילים, פריצת דרך שעשויה יום אחד לאפשר יצירת טיפולים חדשים למחלות בלא המגבלות המוסריות שיש לשיבוט עוברים.
החוקרים, מארה”ב ומיפן הראו כי טכניקת מעבדה פשוטה יכולה להתחרות בשיבוט שהוא שנוי במחלוקת בשל התנגדותם של חוגים שמרנים, בעיקר בארה”ב, שם אסר הנשיא בוש על מימון מחקרים בתאי גזע עובריים.
המחקרים פורסמו ביום שלישי בשני כתבי עת מקוונים – Cell ו-Science האחד בידי צותים בראשות ד”ר יאמאנקה מאוניברסיטת קיוטו, וג'וניינג יו, והשני בידי חלוץ תאי הגזע ג'יימס תומסון מאוניברסיטת ויסקונסין במדיסון. שתי הקבוצות דיווחו כי הצליחו לתכנת מחדש תאים דמויי תאי גזע בסדרת ניסויים במעבדה.
המאמרים שלהם מסיימים מירוץ מדעי שפרץ לתודעה הציבורית בקיץ האחרון, כאשר דווח על ההתקדמות בעכברים. הטכניקה החדשה לתכנות תאים מספקת להם איכויות דמויות זיקית של תאי גזע עובריים, ומאפשרת להם להפוך לכל סוג של רקמה כגון לב, עצב או מוח. כמו בתאי גזע עובריים, התקווה היא להאיץ את המחקרים הרפואיים. לדוגמה, יום אחד יוכל חולה הסובל מכאבים להנות מרקמה בריאה המתאימה לו מבחינה גנטית שתחליף את התאים הפגועים.
במחקר היפני השתמשו החוקרים בתערובת כימיקלים המכילה ארבעה חלבונים מבקרי גנים כדי להפוך תאי עור של בני אדם מבוגרים שאותם קל לגדל בתרבית – לתאים במצב שניתן לתכנת. התאים שנוצרו היו דומים, אך לא זהים, לתאי גזע עובריים, והחוקרים התשמשו בהם כדי ליצור תאי מוח ולב.
לאחר 12 ימים במעבדה, צמחו גושי התאים לרקמת תאי לב ואפילו החלו לפעום. במחקר האמריקני השיגו את אותו אפקט באמצעות שימוש בשילוב שונה במעט של כימיקלים.

השיטה לא רק תבטל את הצורך ביצירת תאי גזע עובריים במעבדה אלא היא הרבה יותר פשוטה ומאפשרת בקרה מדויקת מאשר טכנולוגיות השיבוט הנוכחיות.
“הופתעתי כאשר השגנו את התוצאות שלנו בעכברים” אמר יאמאנאקה” ואולם ההוכחה מה ניתן לעשות עם תאים אנושיים ממש גרמה לי לאושר”. ואילו תומסון אמר כי הוא הופתע שלא לקח זמן רב לגלות כיצד ניתן לתכנת מחדש תאים רגילים. הטכניקה, אמר, כל כך פשוטה, שאלפי מעבדות בארה”ב יכולים להשתמש בה, אפילו ממחר.
“מדובר בהתקדמות שהושגה בכל החזיתות. העבודה מייצגת אבן דרך במדע – שווה הערך הביולוגי של המטוס הראשון של האחים רייט” אומר ד”ר רוברט לנזה, שהחברה שלו, Advanced Cell Technology מנסה למצות תאי גזע מעוברי אדם משובטים. “העבודה החדשה הראתה שכמו בשיבוט, ב”תכנות מחדש” ניתן להשתמש בתאי גוף רגילים כדי ליצור תאים ורסטליים המתאימים מבחינה גנטית. “זה כמו ללמוד כיצד להפוך עופרת לזהב” אומר לנזה, אך הוא מתריע כי המחקר עדיין רחוק מלספק תוצאות רפואיות.
“השיטה מגדירה מחדש את תחום האתיקה” אומרת לורי זולות, ביו-אתיקאית באוניברסיטת נורת' ווסטרן. “זה מצב של WIN-WIN לכל המעורבים” אומר הכומר תומס ברג ממכון וסטצ'ר, צוות חשיבה קתולי. גם הנשיא בוש שהטיל וטו פעמיים על מימון מחקרי תאי גזע אמר כי הוא “מרוצה מאוד”. “הנשיא מאמין כי בעיות רפואיות יכולות להפתר בלי להתפשר על האיכות המדעית או על קדושת חיי האדם” הוא אמר בהודעה שפורסמה על ידי מזכיר העיתונות שלו.
בריטניה תיוועץ בציבור אם להתיר תאי גזע היברידיים של אדם ופרה

מדענים מגנים את הווטו שהטיל הנשיא בוש על מימון מחקרים בתאי גזע עוברייםעוד ידיעות על המוסר והפוליטיקה של תאי הגזע

12 תגובות

  1. מר פרץ-
    אתה חי בסרט… רע אפילו.
    ניכר כי אין לך שום ידע מקצועי, אבל אתה ממהר להשתלח במדענים, תוכניתנים, רופאים ומה לא.
    מוח שיעזור לנשיא ארה"ב? אין לו אחד? ומה עם מוח שיעזור לך לא לדבר הבלים?

  2. תודה צזנה
    הייתי מסתפק ב"רעיונות מעניינים" לא צריך להגזים !!
    חבל שאין לי אפשרות לבקר באיזו מעבדה ולראות את הפעילות במקום ..זה היה מוסיף מציאות לדמיון בו אני רואה את העניינים !

  3. ועוד משהו לצזנה
    למה לא לפתח מוח שיעזור נניח לנשיא ארהב לקבל החלטות "נכונות" !! זה מוח שלא יידע מה זה לבגוד כי לו גוף שיסיט אותו לכיוונים לא רצויים !
    ואם כבר בונים מוח משוכלל ..למה שלא ייצרו מוח מתוחכם בתוספת עזרים אלקטרונים חיישנים ועוד שיעזור ל…חוקרים במעבדות לפתח איברים בצורה מהירה יעילה ומקיפה כזאת שבן אנוש רגיל הטרוד גם בחיי היום יום לא יוכל להגיע אליה !!
    כמובן שצריך למצא דרך לקרא את המוח ולהעביר לו מידע אותו רוצים שיעבד ויציע הצעות ..עיצה קטנה ? רצוי שלא יהיה לו פה (חחחח) שלא יתחיל לברבר אלא אם כן הוא יצטרך להופיע בטלוויזיה !..בטוח יימצא ערוץ שייתן לו להנחות תכנית אישית !
    אה..שכחתי עדיין יש בעיה קשה של יצירת ורידים בתוך הרקמות להספקת דם !! ולי יש בעיה שצריך לחכות 40 דקות עד שהמחשב "מסכים" להדליק את המסך מבלי לכבותו מייד !

  4. נזכרתי עכשיו למה רציתיחשבתי על ידיים נפרדות!!
    בגלל שבתקופה הזאת ניסיתי לפתור את עניין הרובוט המשרת בבתים בצורה שונה והגעתי לדרך בה הרובוט יהיה מורכב מזרועות המחוברות לתקרה המוסרות אחת לשניה את החפץ הדרוש וכך לעקוף את בעיית ההליכה !
    לכן במקום זרועות מכניות למה לא זרועות ביולוגיות? שיעשו את אותה עבודה בהרבה יותר יעילות אם נוכל לחיות עם העובדה שהם ביולוגיות דמויי זרועות אדם או כנראה יותר מתאים שילוב של קוף ואדם !
    ואם נוסיף להם עיניים ואוזניים כדי לשמוע את רצונותינו…אז בכלל יצאנו גדולים !!
    אני לא אפרט כאן בקשר לאיברים מסויימים אחרים בגוף האדם אשאיר את זה לדמיונכם !!

  5. לצזנה
    מורכבות הנושא היית משוערת מלכתחילה ..לא חשבתי לרגע כי אנו עוסקים בעניין פשוט וקל פתרון!
    אני שמח כי חשבו בכיוון הנכון לפניי והדוגמא שהבאת מהכרותך מהווה רק אחת בטח ממאות או יורת של מעבדות ברחבי העולם מתוך כך אני מבין כי כל מעבדה בוחרת לה את הרכב הצוות וכו ואין שיטה לפיה כולם הולכים (בעצם אם היית אז לא היו צריכים הרבה מעבדות) ..זה מה שהבנתי !
    אני כיוונתי לכך שתהיה תכנית עבודה המורכבת מתכניות משותפות של החוקרים מתחומים שונים…נחזור לאוזן נניח תכנית משורטטת על בריסטול בגודל של 120 על 100 ס"מ התלויה על הקיר וכן מצויה אצל כל אחד במחשב , המתעדכנת בהתאם להתפתחויות (כל אחד יכול לעדרכן) כמו שקורה בפרוייקטים מתחומים אחרים! ויש לי הרגשה (ותקן אותי אם אני טועה) כי במעבדה מתנהלים אחרת גם בגלל התחרותיות על מי יירשם מה!!
    אישית כבר לפני כעשור כאשר נודע לי לראשונה על קיומם של תאי הגזע ..שיחקתי עם האפשרויות והגעתי לכיוונים קצת שונים מאלה שאיזו מעבדה תחשוב ללכת (סתם הנחה שלי) ..כמו ידיים (או יד) הצמודות לקיר או משטח אופקי (שולחן למשל) עם מערכת שרירים והזנה של דם או קיבה משותפת לכמה איברים המצויים כל אחד במקום אחר ! הידיים יוכלו למשל לשמש את בעליהם בנושאים שונים במקום רובוט ..כמו הזזת דברים או "הכנת קפה" או שילטוט לפי הוראה או נקיון החלק הקרוב אליהם בהתאם למרחק אליו גודלן (הגודל לא חייב להיות מוגבל לקיים!) שיכול להגיע נניח עד 3 מטר!
    כנ"ל אוזניים צמודות לקיר ..שתיים שלוש עשר עשרים בגדלים שונים ואף של בעלי חיים שונים !! ככה אני רואה את המעבדה בדמיוני (המטורף? או הפנטזיונרי?) כנ"ל עיניים שיבלשו בכל הבית מכל פינה !
    מעניין אגב שלא חשבתי אז על רגליים כי במקרה הזה הם מיותרות וכשחושבים על זה ההבדל בינינו לבין עץ הוא בעיקר הרגליים כי העיניים הרי לא זזות ממקומן כנ" הכבד הלב הריאות וכו
    מהמקום הזה אני בא ! של חוסר מגבלות שכופה הקיים !
    אבל אם נתייחס לרגע לדברים מזווית של החוקרים הפרדת היד מהגוף או איברים אחרים ותפקודם מחוץ לגוף יכולים ללמד דברים שלא ניתן ללמוד כאשר הם חלק מהגוף !
    אני מעדיף את הזווית שלי הבעיה איתה היא שהחוקרים נמצאים עדיין הרחק מאפשרות היישום הקצת בעייתי (או קצת זוועתי ) ..אבל למען האמת אני רוצה בעיקר שוב להפחיד את בוש גם מהכיוון הזה שנראה לו בטוח כמו שעשיתי אם האפשרויות שהצגתי למי שיוכל לקרא את הזיכרון ולהשפיע עליו כמו לשתול זיכרון "מתאים" !
    האפשרות האחרת כי חלק מהאנשים ירצו להשתיל לעצמם איברים של חיות אחרות למשל ידי קוף או זרועות של קוף עם ידיים של אדם !! או סתם להאריך או לקצר את היד רגל ..להחליף אוזניים שיער ועוד עוד ועוד !!
    זה מה שיכול לקרות מחוץ למעבדה וזה מעניין לדעתי ..זה יגדיל את הבחירה הדמוקרטית של היחיד גם לגבי צורת גופו !
    אנחנו בעצם נעצב את הגוף שלנו !! וזה מזכיר לי כי לא כללו בצוות של שולמית לוונברג מנתחים פלסטים או מנתחים מתחומים שונים ! ..בעצם אפשר תמיד לקבל ייעוץ !
    הייתי מפרט עוד אבל צריך להתחשב בזמן הקוראים וגם לא מצאתי את הדפים ששירבטתי אז !
    שבת שלום

  6. לא הייתי רץ ישר לייצור של איברים מורכבים כי זה אכן עניין מסובך ביותר, אבל ישנן המון מחלות שבהן השתלת תאים פשוטים אולי תעזור, בייחוד כאשר ניתן להשתיל תאים שמקורם בחולה עצמו וע"י כך להתגבר על בעיות הדחייה. למשל השתלת מח-עצם. היום צריך לאתר תורם מספיק דומה מבחינה גנטית ולשאוב ממנו את התאים בתהליך לא נעים במיוחד. אם אפשר לקחת (מהחולה עצמו או מתורם) כמה תאי עור ולשכנע אותם להפוך לתאי מח-עצם פתרנו חלק גדול מהבעייה.

  7. מר פרץ, אתה צודק בהחלט. כדי לפתח רקמות אכן צריך שיתוף פעולה בינתחומי.
    שני אנשים טובים – פרופסור בוב לנגר ודוקטור יוסף וקאנטי – הגיעו לאותה המסקנה לפני 15 שנה, וטבעו את המושג ‘הנדסת רקמות’.
    היום יש כבר מעבדות להנדסת רקמות, ובכל מעבדה כזו חוקרים אנשים בעלי רקע שונה, שיכולים לתרום אחד לשני בתובנות שלהם.
    דוגמא מהירה :
    במעבדה של שולמית לוונברג להנדסת רקמות ולתאי גזע בטכניון, עובדים כרגע חוקרים בעלי רקע ב-
    1. ביולוגיה.
    2. ביו-טכנולוגיה.
    3. הנדסה ביו-רפואית.
    4. הנדסת מכונות.
    5. הנדסה כימית.
    6. ננו-טכנולוגיה.
    7. הנדסת חומרים.

    כך שקיים כבר שיתוף פעולה נרחב בין חוקרים מתחומים מאד מרוחקים אחד מהשני.

    אלא שמה לעשות, לא קל לשחזר את מלאכת הטבע, ונראה שהדרך עוד ארוכה עד ליצירת איבר מורכב כמו לב או כבד במעבדה.

    לגבי האוזן של העכבר – זו אינה אוזן אמיתית. ד”ר וקאנטי יצר תבנית של אוזן מפלסטיק, זרע בתוכה תאי סחוס אנושיים והשתיל אותה מתחת לעור של עכבר. העכבר ‘כילכל’ את התאים במזון, והתאים התרבו בתוך האוזן עד שהם מילאו אותה ונוצרה רקמת סחוס בצורה של אוזן.

    הבעיה היא שתאי סחוס ידועים בכך שקל מאד לעבוד איתם. המטבוליזם שלהם נמוך מאד, והם יכולים לעמוד בתנאי לחץ שהיו הורגים כמעט כל תא אחר. כשמנסים את אותו הטריק על תאים אחרים, מגלים שקשה מאד להשאיר את התאים בחיים בתוך הרקמה שנוצרת. רק התאים שמקיפים את הרקמה מקבלים מספיק מזון וחמצן. התאים שבתוך הרקמה לא מקבלים מספיק מזון וחמצן (כי התאים שבחוץ חוסמים את המעבר שלהם פנימה), ונחנקים בפסולת שהם מפרישים.

    כך שקשה מאד לייצר רקמה שמורכבת מתאים שהם לא תאי סחוס. המאבק כיום הוא בעיקר על מציאת דרך ליצור כלי דם לתוך הרקמה הנוצרת, כדי להאכיל את התאים שיושבים בתוכה.

    מקווה שהבהרתי קצת עד כמה הנושא מורכב.

  8. לרועי צזנה ..אולי כדי להתקדם יש צורך בשיתוף פעולה בינתחומי ! למה שביולוג ינסה לבד לגרום לגנים לייצר נגיד ..אוזן להחלפה או איבר קטן אחר?
    מה מכשיר אותו לכך ? זה כמו שעובד בניין יבנה לבד בלי תכניות של אדריכל מהנדס תכניות חשמל וכו !
    יש צורך בעוד אנשים כמו נגיד מעצבת איברים שישבו ויתכננו מה רוצים להשיג מהגנים יחד איתם תכנית של כימאי של הדרך בה הוא רואה את ההתפתחות מהכיוון שלו ועוד מתכננים שיביאו לידי ביטוי היבטים רבים ככל האפשר של מערכות האיבר הביולוגי והדרך להעלאת סכוייו להיקלט בגוף המושתל !
    זה מזכיר לי את העובדה המצערת (והמעצבנת) כי את התוכנות מפתחים מתכנתים עם תפיסת עולם חד מימדית ולכן אנו עדיין מדשדשים במקום בכל מה שקשור ליכולות המחשב ומה שמתקדם זאת בעיקר החומרה התלויה במדדים קשיחים כמו מהירויות וכו והתוכנה כל הזמן רצה אחריה או מדדה !
    אם יתנו לי אני אשמח להעלות רעיונות בתחום המופשט ברמת רעיון בלתי תלוי ביכולת הקיימת ואני בטוח שגם אחרים יהיו מוכנים (כמו עמי בכר שמתעלה מידי פעם ב"שטוחות" "וסיבוביות") לתרום רעיונות ..אבל את כל אלה מישהו צריך להכניס לתוך תכנית עבודה !
    כי ל"דעתי" יש היום את כל הדרוש כדי להתחיל לייצר איברים להשתלה ..אני לא מבין מה קרה לאוזן שנוצרה בגבו של עכבר? אם גוף של עכבר יכול לייצר אוזן אדם שזה מסובך מאד בעיניי אזיי תשתית נכונה של חומרי הזנה בוודאי יכולים לייצר את אותה אוזן ואיברים אחרים !!
    את כל זה אני כותב כמי שאין לו ידע על מה שקורה בפנים (בתוך המעבדות ומכוני המחקר) אלא רק כמי שמתרשם ורואה שיש עלייה ואחריה ירידה להתחלה ושוב עלייה ושוב ירידה..ועדיין הם עם האף בתוך הצנצנת ולא נותנים רושם של ראייה מרחבית כוללת לגבי היישומים ואיפה כמה ולמה !

  9. מצטרף להתלהבות. דרך חדשה ויעילה ליצור תאי גזע יכולה באמת להאיץ את מדע הרפואה קדימה.

    העובדה המצערת היא שכרגע, תחום הרפואה בעזרת תאי-גזע עדיין לא הניב תוצאות משמעותיות. וכפי שחבר שלי שעובד בתחום אמר,
    "קשה לשלוט על הממזרים הקטים."

  10. מסכים עם המגיב המגניב.

    לפחות מבחינה רפואית, התרומה של פריצת הדרך הזו תהיה להערכתי יותר חשובה מפיענוח הגנום האנושי למשל.

  11. ואוו!!! עכשיו רואים שאנחנו במאה ה-21!!

    פצצות אטום? ענתיקה
    מחשבי על? פאסה (יעני out)
    חלל, לווינים, חלליות? יש התחלה נאה.. עוד מהמאה ה-20

    אבל שיפוץ הגוף בעזרת תאי גזע שנוצרים מתאי עור רגילים?
    זה חדש! זה שולט! וברגע זה התחילה המאה 21

    1/1/2001

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.