בשיטת “רביית הבתולים” מופקים תאי הגזע בלי להשתמש בזרע
מאת: יובל דרור
הדיון בסוגיית תאי הגזע העובריים התעורר מחדש בשבוע שעבר. הרשות הבריטית להפריה ואמבריולוגיה (HFEA) העניקה רישיון למכון רוזלין, להתחיל במחקר שמטרתו הפקת תאי גזע עובריים תוך שימוש בטכניקה המכונה “רביית בתולים” (פרתנוגנזה). החוקרים הבריטים טוענים, כי הטכניקה החדשה מיישבת את הוויכוח האתי סביב הפקת התאים, מכיוון שלא נעשה בה כל שימוש בזרע.
תאי גזע עובריים הם תאים “מחוסרי זהות” וייחודם נובע מיכולתם להפוך לכל אחת מרקמות הגוף. הביולוגים מקווים, כי אפשר יהיה לייצר באמצעותם שתלים ולתקן בעזרתם רקמות פגומות בגוף. ואולם, למרות “ההבטחה” המדעית הטמונה בהם, ביותר מ-35 מדינות ישנם חוקים המגבילים שיבוט עוברים. אצל רובן האיסור מתייחס לשיבוט למטרות רבייה, אך חלקן אוסרות על שיבוט גם כשמטרתו מחקר ביו-רפואי (הפקת תאי גזע עובריים מעוברים אנושיים למטרות מחקר). הסיבה: התנגדות גורמים דתיים ושמרניים הטוענים שהפקת התאים כרוכה ב”הריגת” עוברים.
עד היום הפיקו המדענים את התאים מביציות שנלקחו מנשים במרפאות פוריות, ושנותרו ללא שימוש לאחר שהזוג הצליח להביא תינוק לעולם. בתהליך הפקת תאי הגזע העובריים העובר נהרס, ולטענת חלק מהגורמים השמרניים, מרגע שהזרעון הפרה את הביצית נוצר יצור חי – גם אם גילו כמה שעות או ימים.
בריטניה היא אחת המדינות היחידות שמתירה מחקר בתחום שיבוט העוברים. ממשל בוש, למשל, מתנגד לשיבוט מכל סוג שהוא, ואף הפחית את התקציב שהופנה למחקר בתחום זה. בגרמניה אוסר החוק על הפקת תאי גזע מעוברים שנוצרו במדינה – אך מאפשר לייבאם. במסגרת זו הועברו לגרמניה תאים שהופקו בטכניון ובביה”ח רמב”ם שבחיפה.
כעת טוענים החוקרים הבריטים, כי הפקת תאי הגזע באמצעות טכניקת רביית הבתולים, מיישבת את הוויכוח האתי. הטכניקה גורמת לביצית להתחלק ולהתחיל ליצור עובר כאילו הופרתה על ידי זרעון – למרות שבפועל לא נעשה שימוש בזרע.
ביצית אשה רגילה מכילה גרעין ובו 46 כרומוזומים. לאחר תהליך טבעי המכונה “חלוקה מפחתת” נפטרת הביצית מ-23 כרומוזומים כדי שתוכל לקלוט את 23 הכרומוזומים הנמצאים בזרעון. בשיטת רביית הבתולים, לוקחים ביצית לפני החלוקה המפחתת; באמצעות זרם חשמלי או כימיקלים המשנים את הפעולות הביוכימיות בביצית גורמים לגרעין להתנהג כאילו 46 הכרוזומים שהוא מכיל נוצרו כתוצאה מהפריית זרעון – ובכך גורמים לו להתחיל ולהתחלק. כעבור 5-4 ימים, נוצר גוש תאים דמוי עובר, שממנו קוצרים את תאי הגזע.
ניסויים שבוצעו בשיטה זו בבעלי חיים גילו, כי למרות שהתאים מתפתחים, הם מתים כעבור כמה ימים. לטענת תומכי השיטה, זה יתרונה: היא גורמת לחלוקת התאים, אך הם אינם יכולים להתפתח לעובר תקין – ומכאן שאין חשש להריגת עובר.
עם זאת, לא ברור אם המדענים יצליחו להפיק תאי גזע עובריים אנושיים. “המדענים אינם יודעים אם שכפול מטען גנטי מהורה יחיד יספק תאי גזע עובריים תקינים”, אומרת חרמונה שורק, פרופסור לביולוגיה מולקולרית באונ' העברית. “יש גנים שהביטוי שלהם נקבע לפי הצד שממנו התקבלו; האב או האם. לכן המדענים טוענים שאין חשש שיתפתח עובר תקין, שכן הם משתמשים במערכת כרומוזומים רק מצד אחד”. ואולם, לדברי שורק, השימוש במערכת אחת עשוי לגרום לכך שלא יתפתחו תאים תקינים, שמהם אפשר לגדל רקמות בריאות.
ד”ר כרמל שלו, מנהלת היחידה לאתיקה וזכויות בריאות במכון גרטנר, טוענת שגם אם נפתרה בעיה אתית אחת, הרי שקיימות בעיות אתיות נוספות. לדבריה, “נותרת הסוגיה של קבלת הביציות”. במאמר שפורסם במגזין “,”Scientific American ניתנו דוגמאות לסוגיה שאליה מתייחסת שלו. בדרך כלל, אשה מייצרת בכל מחזור חודשי ביצית בשלה או שתיים. כדי להגדיל זאת למספר ביציות המתאים לשימוש במחקר, ניתנות תרופות מגרות שבמקרים נדירים עלולות לגרום נזק לכבד, לאי-ספיקת כליות או לשבץ מוחי. לפי מחקרים אחדים, קיים גם קשר בין תרופות אלה לסיכון מוגבר ללקות בסרטן השחלה. גם ההליך להוצאת הביציות נושא סיכונים.
“החוקרים יידרשו להחזיק מלאי של ביציות. מי יתרום אותן?” שואלת ד”ר שלו. ואכן, מכון רוזלין הודיע שכדי להתחיל בניסויים, ייאלץ להמתין לרישיון שיאפשר לו להחזיק מספר רב של ביציות. בינתיים ייעשה שימוש רק בביציות שנותרו במעבדות פוריות.
מי שיוביל את המדענים הוא פרופ' איאן וילמות, ששיבט את הכבשה דולי. ואולם, הרישיון שניתן למכון מתיר להשתמש בתאים שיופקו למטרות מחקר בלבד (ולא למטרות רבייה).
למתן הרישיון גם השלכות עסקיות. מכון רוזלין ממומן על ידי חברת הביוטכנולוגיה “גרון”, המתמחה בפיתוח תרופות לסרטן. בהודעת החברה נאמר, כי מטרת המחקר היא להפיק סדרה חדשה של תאי גזע עובריים ולגלות דרכים שבהן אפשר להפיקם ולשמרם לאורך זמן. לאחר פרסום ההודעה, זינקה מניית החברה בכ-%20 אך מאז איבדה .%9
