החללית סטארדסט איתרה את השביט לקראת המפגש עם השביט ווילד 2 בסוף ינואר אך כבר בתחילת החודש תתחיל להרגיש את השפעתו * החללית תחלוף 300 קילומטרים מגלעין השביט ותאסוף דוגמיות אבק מהזנב אותן תחזיר לכדור הארץ ב-2006
אבי בליזובסקי
קישור ישיר לדף זה: https://www.hayadan.org.il/stardast041203.html
טיסה דרך זנב השביט
חללית של נאס”א עומדת לטוס דרך זנבו של שביט ולאסוף מאות חלקיקי אבק שנפלטו מהשביט. החללית “סטארדאסט” אמורה להגיע מחר למרחק של פחות מ-300 קילומטר מהשביט Wild 2, המרוחק מכדור הארץ כ-370 מיליון קילומטר. מדענים להוטים לחקור את חלקיקי האבק משום שזהו החומר הראשוני שממנו נוצרה מערכת השמש. “סטארדאסט” צפויה לקלוט כמות חלקיקים קטנה בהרבה מזו שממלאת אצבעון.
אבק של כוכבים
בשבת הקרובה יוכל האדם, לראשונה, למשש אבק כוכבים אמיתי – באמצעות חללית רובוטית
ד”ר נח ברוש
אם הכל יתרחש כמתוכנן, בשבת הקרובה, 3 בינואר 2004, יניח האדם לראשונה את ידו על אבק כוכבים אמיתי. הוא יבוא מהחומר ממנו עשוי כוכב שביט, מעין “קרחון חלל” עשוי מקרח, גזים קפואים וגרגרי אבק. את החומר הזה תביא ממעמקי החלל חללית רובוטית היישר לבדיקות מעבדה בכדור הארץ. הבדיקות יחלו בתוך שלוש שנים. חללית בשם “אבק כוכבים” (סטארדאסט), ששוגרה ב-1999 ועד כה גמאה כבר כ-5 מיליארד ק”מ, תתקרב בשבת עד 150 ק”מ מכוכב השביט “ווילד-2”, ותנסה ללכוד ממנו גרגרים בדרך מתוחכמת. יש לה כף ענקית, מרופדת בחומר ספוגי רך מאוד, מעין ג' ל נקבובי, שאמור ללכוד את גרגרי השביט הנזרקים מתוך גרעינו. כשתתקרב החללית עד 150 ק”מ מהשביט, יילכדו הגרגרים בג'ל, ואז הוא ייסגר מיד בתא מיוחד שבחללית. זה גם יהיה האות להתחיל במסע חזרה לכדור הארץ.
תא האיחסון של החללית תוכנן לשמור על החומר השביטי מפני זיהום או פגיעה בהרכבו המקורי.
החללית עצמה תוכננה כך שלא תפגע בכל צורה שהיא במירקם העדין של גרגרי השביט. ההערכה היא שהחומר הזה נקבובי מאוד, כיוון שנוצר בחלל בתנאי חוסר משקל משמעותיים. לכן, אם תהיה פגיעה של גרגר אבק כזה בדופן החללית, בעת שהמהירות היחסית בין שני הגופים גבוהה – ייווצר מכתש זעיר בחללית, או שהמהלומה תנדף לחלוטין את גרגר האבק.
מצלמת החללית תשדר לכדור הארץ סדרת צילומי תקריב מההתרחשות הדרמטית והיהסטורית הזו, גם של גרעין השביט, החל מ-10 דקות מרגע הפגישה בין שני הגופים.
סטארדאסט מתבייתת על השביט ווילד-2
4/12/2003
49 ימים לפני המפגש ההסטורי עם כוכב שביט, החללית סטארדסט הצליחה לצלם את מטרתה – השביט ווילד 2 (מאייתים כמו WILD מבטאים זאת וילט-2, על שמו של המגלה). היא נמצאת עדיין 25 מיליון קילומטרים ממנו. התמונה, הראשונה מתמונות רבות שתצולמנה בארבע השבועות הקרובים, יסייעו למנווטי החללית למדענים לתכנן את שינוי המסלול המתוכנן ל-2 בינואר וכן את טיסת ההתקרבות ואיסוף הדוגמיות מזנב השביט.
מנהל הפרויקט, תום דוקסבורי, מהמעבדה להנע סילוני של נאס”א בפסדנה, קליפורניה אומר כי המשימה היא לנווט חלללית שאורכה 5 מטרים לשביט שקוטרו 5.4 קילוטמטר במהירות שהיא פי 6 ממהירות של כדור רובה.”אנחנו מתכננים לפספס את השביט בכ-300 קילומטרים, וכל זאת מתרחש במרחק של 389 מיליון קילומטרים מכדור הארץ. באמצעות מציאת השביט מוקדם ככל האפשר,כפי שעשינו, המורכבות של המבצע יורדת באופן דרסטי.”
השביט, כדור קרח ואבק בגודל של פי 3 בלבד מגשר ברוקלין אותר לראשונה ב-13 בנובמבר באמצעות מערכת הניווט האופטי של החללית בנסיון הראשון. סדרת התמונות אוחסנה במחשב שעל סיפון החללית והועברה לכדור הארץ ביום שלמחרת כאשר נווט המשימה, ד”ר שיאם באסקאראן (Shyam Bhaskaran) עיבד את התמונות ושם לב לכדור אור, שזהר כמו נורה ליד הבסיס של משולש שנוצר על ידי שלושה כוכבים שסטארדסט השתמשה בהם כדי לנווט.
“כאשר הסתכלתי לראשונה על התמונה לא האמנתי” אומר באסקאראן. “לא ציפינו לראות את השביט לפחות למשך עוד שבועיים. אבל הנה הוא, קרוב מאוד להיכן שחשבתי שהוא יהיה.”
מיקומו של ווילד 2 אושר ב-18 בנובמבר תוך שימוש בסדרה שניה של תמונות ניווט שהורדו מהמחשב של סטארדאסט. כדי לאשר את הגילוי, כוונה מצלמת החללית כך שתצפה בכוכבים עד בהירות 11, כוכבים יותר עמומים פי 1,500 מאשר עין האדם יכולה לראות בלילה בהיר.
הגילוי המוקדם של ווילד 2 מספק לנווטי המשימה מידע קריטי אודות מיקום השביט ומסלול הקפתו את השמש. צילומים נוספים יידרשו כדי לאפשר להם לבצע כוונון עדין. לאחר מכן, מתוכננים סדרת תמרונים שהראשון שבהם יהיה ב-2 או ב-3 לדצמבר.
שלא כמו גופים אחרים המקיפים את השמש, אי אפשר לחזות בדיוק את המסלול של השביטים משום שהקפתם את השמש אינה מוכתבת רק על ידי כוח המשיכה. בריחת גז אבק וסלעים מן השביט יוצרים “אפקט של טיל” הגורם להם לסטות מהמסלול הצפוי. אי אפשר גם להעריך את מיקומם המדיוק מטלסקופים ארציים משום שהשביט מוקף בענן של גז ואבק שנמלטים ממנו. מה שנראה למעשה מכדור הארץ אינו גוף סלעי ברוחב של 5.4 קילומטרים אלא תערובת של גז ושברים המקיפים אותו.
באמצעות התמונה הזו נוכל להגיע למרחק של 300 קילומטר מהשביט, פלוס מינוס 16 קילומטרים, אומר באסקאראן. “ללא התמונות לא היינו יכולים להתקרב לשביט יותר מאשר כמה אלפי קילומטרים.”
סטארדאסט תחזור לכדור הארץ ב-2006 ותנחת נחיתה רכה באיזור אימונים וניסויים גדול ביוטה. היא תחזיר איתה דוגמאות אבק מיקרוסקופיות מהשביט ומהאבק הבינכוכבי ואלו יילקחו למתקן במרכז החלל ג'ונסון ביוסטון, שם הדוגמאות יאוחסנו ויבחנו בזהירות.
לאתר החללית
