אוניברסיטת סטנפורד בארה”ב הודיעה אתמול על הקמת מכון חדש לחקר תאי גזע, בהם תאי גזע המופקים מעוברים אנושיים שיכולים להפוך לכל אחד מסוגי התאים שבגוף
מאת: תמרה טראובמן
אוניברסיטת סטנפורד בארה”ב הודיעה אתמול על הקמת מכון חדש לחקר תאי גזע, בהם תאי גזע המופקים מעוברים אנושיים שיכולים להפוך לכל אחד מסוגי התאים שבגוף. ההודעה עוררה מחדש דיון ציבורי נוקב בארה”ב, לאחר שראש המכון החדש, פרופ' אירווינג וייסמן, אמר כי קיימת אפשרות שמדעני המכון ינסו לשבט עוברים אנושיים ולהפיק מהם תאי גזע עובריים למטרות מחקר.
רופאים ומדענים רבים סבורים, כי בתאי גזע עובריים טמון פוטנציאל רפואי רב. לדבריהם, ייתכן כי בעתיד ניתן יהיה לספק באמצעותם רקמות חדשות לחולים. בין השאר, מציעים המדענים להפוך את תאי הגזע לתאים שמייצרים אינסולין ולהשתילם בלבלב של חולי סוכרת, או להפכם לתאי מוח ולהשתילם במוחם של חולי פרקינסון או אלצהיימר תחת התאים שנהרסו בהמחלה.
בישראל ובחלק ממדינות אירופה מתיר החוק לחקור תאי גזע מעוברים אנושיים. לעומת זאת, נשיא ארה”ב ג'ורג' בוש, הודיע באוגוסט, 2001 כי מעתה יאסור מחקר בתאי גזע שהופקו מעוברים אנושיים אחרי הודעתו. עם זאת, ההגבלה אינה חלה על חוקרים העובדים עם תקציבי מחקר פרטיים. המכון החדש בסטנפורד ימומן בעזרת 12 מיליון דולר, שתרם גורם אלמוני, ולכן המגבלה שקבע בוש אינה חלה עליו.
בהודעתו אמר וייסמן, כי מדעני המכון יעסקו בשלב הראשון בחקר תאי גזע עובריים של עכברים ובחקר תאי גזע בוגרים שמופקים מגוף של בעל חיים בוגר. לדבריו, בשלב מאוחר יותר ינסו החוקרים להפיק תאי גזע עובריים אנושיים ויבחנו שני מקורות אפשריים להפקתם.
בשיטה אחת יושתל גרעין תא – שמכיל כמעט את כל הגנים – לתא גזע עוברי קיים. התא יתחלק, יתרבה ויהפוך לעובר. כשימלאו לעובר כחמישה ימים יוצאו ממנו תאי הגזע. התאים שיתקבלו יהיו שכפול גנטי של התא שתרם את הגרעין.
בשיטה השנייה, שמכונה לרוב “שיבוט רפואי”, יושתל גרעין תא בתוך ביצית שגרעינה הוסר. הביצית תתחיל להתפתח לעובר וכעבור כחמישה ימים – כשהעובר יגיע לשלב המכונה “בלסטוציסט” – יופקו ממנו תאי גזע ויהרסו את העובר. השלבים הראשונים בשיטה זו דומים לשיטה ששימשה לשיבוט בעלי חיים כמו הכבשה דולי. ואולם, בניגוד לשיבוט בעלי חיים, העובר לא יושתל ברחם ולא יתפתח ליצור בוגר, אלא ייהרס בעודו בשלב מוקדם ביותר בהתפתחותו. תומכי שיטה זו מדגישים את ההבדל הקיים בין “שיבוט רפואי” שמטרתו לשבט עוברים לצורך מחקר ופיתוח תרופות, לבין שיבוט בני אדם שמטרתו לשבט עוברים שיתפתחו לבני אדם, כתחליף לשיטות ההפריה הקיימות.
לדברי פרופ' וייסמן, המכון יבחר באיזו שיטה להשתמש על בסיס מחקרים מקדימים שייעשו בעכברים. “ברצוננו לייסד שורות תאי גזע חדשות בדרך הטובה ביותר שניתן”, אמר.
באוקטובר 2001 דיווחו מדענים מהחברה האמריקאית “,”ACT כי ניסו לשבט עובר אנושי וקיבלו עובר בן שישה תאים – שלב שאינו מתקדם מספיק להפקת תאי גזע. בחודש שעבר הודיע המדען הסקוטי ששיבט את דולי, פרופ' איאן ווילמוט, כי הגיש בקשה לרשויות הבריטיות לבצע סוג של שיבוט עוברים אנושיים.
רופאים ומדענים רבים טוענים כי שיבוט עוברים יאפשר לחקור שאלות בסיסיות בביולוגיה; להבין טוב יותר את הגורמים למחלות ולפתח טיפולים רפואיים חדשים למגוון רחב של מחלות כמו מחלות לב, סוכרת, שבץ ופרקינסון. ואולם, שמרנים ואנשי דת אורתודוקסים-נוצרים בארה”ב, טוענים כי לעובר המשובט יש מעמד מוסרי של אדם ולכן אין לערוך בו ניסויים.
בנוסף, כמה אנשי מדעי החברה והרוח ופמיניסטיות רדיקליות טוענים, כי שיבוט עוברים ידרוש מספר רב של ביציות – דבר שיהפוך את הביצית לסחורה ויפגע באשה. לדבריהם, מכיוון שתאי גזע עובריים יכולים להתרבות כמעט ללא גבול, ניתן להסתפק בעשרות שורות תאי הגזע העובריים שכבר קיימות. עוד הם טוענים, כי ישנם אפיקי מחקר תאי גזע שטרם מוצו ואינם כרוכים בבעיות אתיות.
