גנטיקה / הניסוי ישפיע על הדיון בשיבוט ובגבול בין זכר לנקבה
5.5.2003
מאת: תמרה טראובמן
בתמונה שמעל הטבלה: תאי הגזע העובריים בניסוי; בירוק – התאים שיהפכו לדמויי ביצית. תצלום: באדיבות קרין היבנר והנס שולר
מחקר שהתפרסם בסוף השבוע מעלה, לדברי מדענים, את האפשרות כי התגלתה דרך חדשה ליצירת חיים. מדענים מארה”ב ומצרפת הצליחו להפוך תאי גזע עובריים, שנלקחו מעכברים זכרים, לתאים דמויי ביציות. לדברי מומחים התגלית זקוקה לאישורים נוספים, אך כבר עתה היא מעוררת דיון בקרב אתיקאים ותיאולוגים באשר לשאלות כמו – היכן עובר הגבול הביולוגי בין זכר לנקבה? לטענת החוקרים, אין זה מפתיע שביציות וגופים דמויי עובר הופקו מתאי גזע עובריים של נקבות ושל זכרים, משום שבשלבי ההתפתחות הראשוניים ביותר ניתן לשנות את מין העובר.
תאי גזע עובריים הם תאים “חסרי זהות”, שנמצאים בעוברים בני יומם. בעבר הצליחו מדענים להפוך תאים מסוג זה שנלקחו מעוברים אנושיים למגוון תאים – כמו תאי מוח, כבד ודם, ואולם המחקר החדש הוא הפעם הראשונה שבה הצליחו להפוך תאי גזע לביציות. יתרה מזאת: לדברי החוקרים, נראה שהביציות התפתחו במעבדה לעוברים בראשית דרכם באמצעות תהליך שמכונה “רביית בתולין”, שבו הביצית מתחילה להתפתח לעובר בלי שהופרתה בזרע.
ראשי קבוצת המחקר, ד”ר קרין היבנר וד”ר הנס שולר מאוניברסיטת פנסילווניה בפילדלפיה, לא ניסו לשחזר את הניסוי בתאים אנושיים. ואולם, במקרים רבים התברר כי המבנה הביולוגי של תאי עכברים ושל תאי בני אדם דומה מאוד.
התאים נלקחו מעכברים זכרים ונקבות. הם התרבו בצלוחיות מעבדה לתאים מסוגים רבים, באופן ספונטני, מבלי שהחוקרים יכוונו את התפתחותם. היבנר הכניסה לתאים גן, שגורם לתאי-נבט – תאים שיתפתחו לביציות ולזרעים – לזרוח באור ירוק. לאחר כמה ימים היא הפרידה את התאים הירוקים, והמשיכה לעקוב אחר התפתחותם.
מהבדיקות שביצעה עלה, כי כעבור כ-40 יום חלק מהתאים הפרישו חלבונים האופייניים לביציות, ואף עברו “מיוזה” – שלב בחלוקת התא הייחודי לתאי ביצית וזרע וחיוני לתחילת החיים. “הטריק היה למצוא את הסמן, שיאפשר לנו להפריד את תאי הנבט המוקדמים משאר התאים”, אמר שולר בראיון שנלווה לפרסום המחקר בכתב העת המדעי “.”Science
כיום מפיקים מדענים תאי גזע עובריים אנושיים מעוברים שנוצרו בהפריות מבחנה, אך בני הזוג החליטו שאין ברצונם להשתמש בהם להבאת תינוקות לעולם. מכיוון שהפקת התאים כרוכה בהריסת העובר, בארה”ב ובחלק ממדינות אירופה שוררת התנגדות עזה לחקר התאים ומוטלות מגבלות נרחבות על השימוש בהם. בימים אלה דן הסנאט בהצעת חוק שקוראת לאסור על שיבוט למטרות מחקר.
ההתנגדות נובעת בחלקה ממניעים שמרניים ודתיים: לפי התפישה הנוצרית לעובר יש מעמד מוסרי של בן אנוש כבר ברגע ההפריה ולכן אין לפגוע בו. ההלכה היהודית אינה רואה בכך בעיה, מכיוון שלפי תפישתה העובר מקבל מעמד מוסרי של בן אנוש רק בשלבים מתקדמים יותר של ההיריון. בישראל לא התפתח ויכוח ציבורי בעניין ומשרד הבריאות אינו מטיל על החוקרים מגבלות מעבר לאלה שקיימות במחקרים גנטיים רגילים.
מדענים ואתיקאים חוזים, כי התגלית החדשה תשכך את ההתנגדות לחקר תאי גזע מנימוקים דתיים ושמרנים. “יש כאן ערעור עמוק על התפישה הקתולית, שעומדת בבסיס רוב ההתנגדויות בעולם”, אומרת ורדית רביצקי, דוקטורנטית לאתיקה וגנטיקה באוניברסיטת בר אילן. “התגלית תאלץ לשקול מחדש מה מקנה את המעמד המוסרי ליצור אנוש”.
לדברי רביצקי, התגלית מכניסה מערך חדש של עובדות ושיקולים אף למחלוקת סביב שיבוט עוברים למטרת הפקת תאי גזע למחקר ולריפוי. מדענים טוענים, כי ייתכן ששיבוט יתאפשר ליצור עוברים מותאמים למבנה הגנטי של כל חולה וחולה, ולהפיק תאי גזע מיוחדים בשבילו.
אחת ההתנגדויות לשיבוט עוברים לשם הפקת תאי גזע, נובעת מכך שלאספקת כמות הביציות והעוברים הנחוצים לריפוי כל החולים יידרש מספר ביציות עצום. הביקוש יקדם את תפישת הביצית כ”סחורה”, ואף עלול להוביל ליצירת “שוק שחור”.
“האפשרות לעשות מחקר בביציות, שלא נלקחו מגוף אשה מספקת מענה מוצלח לביקורת הזאת”, אומרת רביצקי. כיום השגת ביציות כרוכה בהליך פולשני וקשה מבחינה רגשית ופיסית, אך אם חוקרים יצליחו ליצור ביציות גם מתאי גזע עובריים אנושיים, יהיה להם מקור חדש ושופע של ביציות למחקר.
לדברי חרמונה שורק, פרופסורית לביוכימיה באוניברסיטה העברית, “ממצאים מאוד מעניינים, ההשלכות מאוד מעניינות – אך צריך להתייחס למחקר גם מאוד בזהירות. ההגדרה המדויקת לתאים שנמצאו, היא 'תאים דמויי-ביצית'. הם ענו על ההגדרה התיאורית: יש להם צורה, חלבונים וקשרים עם תאים מסביב כמו שיש לביצית, אך האם התא הזה יכול גםד ליצור יצור חי כמו ביצית? זה עוד לא הוכח”.
